## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 116:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:1:1)

יש דברים שאסרום חכמים משום סכנה כגון משקים שנתגלין ושתה מהם כו' אחר שגמר רבינו מלכתוב דיני דברים האסורין באכילה מחמת איסור בא עכשיו לכתוב הדברים האסורים מחמת סכנתא ואפשר דמשום דבגמ' נתנו טעם לאיסור גבינות הנכרים משום גילוי סמך דין הגילוי לדין איסור גבינות ואע"פ שלא הזכיר הטעם ההוא ב"י ורימז רבינו בזה דיש בחלב ג"כ איסור גילוי אלא דלא כתבו משום דאין אנו מקפידים:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:2:1)

ואפי' שתו מהן אחרים ולא הוזקו כו' אורחא דמילתא דשתו מהן אחרים דלא ידעו שנתגלו דאילו זה הבא לשאול אם ישתה ממנו כיון דידע שהיו גלויין למה שתה מתחלה ולא שאל אז אם ישתה מהן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:3:1)

שיש נחש שהארס צף למעלה כו' בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל' ע"ב) א"ר ספרא משום ר' יהושע דרומא שלשה מיני ארס הן של בחור שוקע של בינוני מפעפע ושל זקן צף למעלה ע"כ ופירש"י שוקע לפי שחזק הוא וכבד ושוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של כלי ע"כ ומבואר שם הטעם דכל כמה דקשיש כחיש חיליה והא דאמרינן שלשה כל זמן שמזקינין כחן מתגבר והן נחש דג חזיר בגמ' שם בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף ל' ע"ב) פריש לה אהא ומשני לה וז"ל כח אוסיפו הוא דקא מוסיף וזיהריה קליש ע"ש:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:4:1)

ויש שהארס שלו שוקע לשולי הכלי דוקא לשולי כלי אמרינן שהארס שוקע שאין המים בכחן וחזקן כשהן בכלי אבל מים שבקרקע שהן בכחן לא אמרינן שהארס שוקע לשולי אלא מתערב וניכר כמו שיתבאר בסמוך:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:5:1)

ואלו המשקים שיש בהם משום גילוי כו' נקוט לסי' בידך דמיחש חש דבש מים יין חלב שום ר"ל שבזמן הזה אין איסור בגילוי כמ"ש הטור אלא הרוצה למיחש יחוש. ודע שהרי"ף והרא"ש כתבו ומנו ציר ג"כ שיש בו משום גילוי אבל ב"י תמה עליהן דבגמ' מוכח מעובדא דרב הונא ורב פפא דבציר לית בו משום גילוי וכתב דמטעם זה השמיטו רבינו ע"ש:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:6:1)

משקין שסננן במשמרת יש בהן משום גילוי בפ"ח דתרומות תנן משמרת של יין יש בה משום גילוי ור' נחמיה מתיר פירש"י משמרת שמסננין בה היין אע"ג דלמטה מכוסה אסור משום עליונה שארס עובר דרך המשמרת ור' נחמיה מתיר שהארס צף למעלה וידוע דהלכה כת"ק ע"כ ורוצה לומר אע"פ שעד הנה היו משומרים ולמטה במשמרת הן מכוסין אפ"ה חיישינן משום עליונות וקמ"ל דאע"ג דמסנן אותו לא אמרינן דהמסננת עיכב הארס מלירד למטה והא דכתב דהתחתונים לית בהו משום גילוי מפני שהן מכוסין ולא כתב שהן מותרין משום ששם עושין טיף טיף ה"ט דמיירי שאינו עושה טיף טיף כגין שהכלי שנוטף לתוכו היא משופע והטיפין יורדים ונופלין לתוך המשקה שהמשקה כבר ירדו ממנו ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:7:1)

וכמה ישהו מגולין ויהב בה משום גילוי כו ג"ז משנה שם.


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:8:1)

כדי שיצא הנחש מתחת אוזן הכלי וישתה ויחזיר לחורו פי' חיישינן שמא הנחש יצא מחורו שדר שם בארץ והיה טמון באוזן הכלי ועוד כשנתגלה הכלי שתה ממנו וחזר לחור שלו שבארץ אבל אי לא שהה אלא כדי שיצא וישתה לית לן בה דאם איתא דהוי התם הוי חזי ליה שכשבא לשתות בודאי בודק היטב ורואה בכל צדדין אבל אם שהה כדי חזרה חיישינן שמא חזר והא דלא חזי ליה מתחלה כי הוי מאחורי הכלי היינו משום דמריש בשעת הנחת הכלי אינו בודק ורואה בכל צדדין וק"ל ועד"ר.


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:9:1)

וכמה שיעור המשקין י"מ כו' וי"מ אפכא נראה מ"ש רבינו ובכלי אין להם שיעור הן רב הן מעט אליבא דכ"ע כ"כ דלדעת הי"א שאם הם יותר ממ' סאה הארס בטל היינו דוקא בקרקע שהמים כחן יפה אבל בכלי אין כחן יפה והארס יש לו כח בהן ולדעת הי"א עד מ' סאה מותר לפי שהן מועטין והארס ניכר בהן ואמרינן נמי דהיינו דוקא בקרקע שכח המים יפה ואין בארס כח ליפול לקרקעית אבל בכלי שאין כח המים יפה הארס נופל לקרקעיתו של הכלי וכמ"ש בסמוך בשם רש"י שפי' לפי שהוא חזק וכבד ושוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של כלי. ומ"ו כתב שם ז"ל ולעיל דאוסר בכלי לא איירי במים אלא בשאר משקים עכ"ל ודוחק הוא:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:10:1)

יין מזוג כל זמן שיש בו טעם יין יש בו משום גילוי אבל אין בהן טעם יין אפשר שאינו שותה הואיל ומים מעורבין הן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:11:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:11:1)

יין תוסס כו' יין חדש מגיתו עד שהוא מחמיץ להיות יין קרוי תוסס:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:12:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:12:1)

אפי' ישן בצידו שאין אימת הישן עליהם משמע הא אי אינו ישן אף ע"ג שאין פניו לצד המשקה אפ"ה לית בו משום גילוי דאימת החי עליהן וכמ"ש ואימתכם וחתכם כל זמן שהוא חי לאפוקי כשהוא ישן דמחשב להו כאילו אינו חי:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:13:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:13:1)

ויין שהחמיץ יש בו משום גילוי כך הוא הגרסא בספרים מדויקים ור"ל יין שהתחיל להחמיץ כל זמן שאינו חומץ גמור יש בו משום גילוי כמבואר בגמ' כתבתי בדרישה ובי"ס גרסינן אין בו משום גילוי ולפי גירסא זו לשון רבינו אינו מדוקדק דקאמר יין שהחמיץ אלא הל"ל חומץ של יין ע"כ נ"ל עיקר כמ"ש ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:14:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:14:1)

משקין שיורדין ונוטפין טיף טיף אין בו משום גילוי הטעם שהנחש שומע קול הטיפין ובורח ומיירי כשהכלי שממנו טיף הוא מכוסה במעלה דאם הוא מגולה אסור משום דחיישינן שמא שתה ממנו נחש למעלה (ואז יש לאסור גם שלמטה דהא נוטף משל עליון עכ"ה) כמ"ש בסמוך גבי משקין שסננו במשמרת כי הטיף טיף שמלמטה אינו מעכב הנחש מלשתות למעלה וכ"כ ב"י אבל ממשמרת הנ"ל אין ראיה שהרי כתבתי שם דמיירי כשאין עושה טיף טיף למטה כגון שהכלי שהנוטף בו היין הוא משופע ואין הטיפין הנופלין נופלין לתוך היין ולא מיבעיא אם הוא מגולה למטה במקום שהוא טיף אלא אפי' הוא מכוסה למטה חיישינן לגילוי:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:15:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:15:1)

משקין שנתגלו כו' ולא ירבץ בהן הבית (פי' להשכיב האבק שלא יעלה עכ"ה) אין להקשות דכ"ש הוא אם לרשות הרבים אסור לשופכן כ"ש שלא ירביץ בהן הבית דהא קמ"ל אפי' אינו שופך אלא מעט להשכיב האבק שלא יעלה גם י"ל דקמ"ל דל"ת הלא ילכו המים ויזיזו וישליכם לאשפה בכיבוד הבית שמכבד קמ"ל גם י"ל דבבית יכול ליזהר שלא ילך שם משא"כ ברה"ר דהכל דשין שם:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:16:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:16:1)

ולא ישקה מהם לא בהמתו ולא בהמת חבירו שם בגמרא אמר לא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו והתניא אבל משקיהו לבהמת עצמו כי תניא ההיא לשונרא ע"כ. והנה מ"ש רבינו ולא בהמת חבירו אע"ג דכ"ש הוא ה"ק שלו אסור בשאר בהמות ובשל חבירו אסור אפי' בשונרא דשרי בשלו והטעם דאינו מזיק לה הארס דכחש מיניה הדר בריא אבל בשל חברו אסור שמזיקו אם רוצה למוכרה שהיא כחושה.


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:17:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:17:1)

כל השרצים יש להן ארס כו' צ"ע הא עכבר ג"כ שרץ הוא ולמה מסיק רבינו וכתב ז"ל ואפי' אם רואין שנקר בו מין שאין לו ארס כמו ציפור או עכבר הרי דחשיב עכבר בהדי צפור וכתב דאין להן ארס ויש לחלק בין עכבר דשדה לעכבר דמתא דהוא עולה על שלחן מלכים דאין להן ארס:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:18:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:18:1)

כל פירי שיש בה לחה כו' אפי' הן גדולים הרבה פי' וה"א יחתוך וישליך חצים ויאכל המותר דהארס לא נתפשט בכולו קמ"ל דלא. (מלפפונות בריש כלאים מפרש שהם קישואין לבנים. ור"ש פי' בשם הירושלמי שכשנוטל זרע אחת מקישות וזרע אחת מאבטיח ונוטען נעשה מהן מלפפונות ע"ש עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:19:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:19:1)

שמא נקר בהן שרץ אחר תחילה ר"ל אף שאנו רואין שלא נקר בהן שרץ משעה שנקר בו העוף והלאה מ"מ יש לחוש שנקר בו שרץ תחילה קודם לנקירת העוף:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:20:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:20:1)

לפיכך פי תאנה אין בו משום גילוי כצ"ל פי תאנה ופירש"י כשתולשין אותה נעשה לה פה קצר במקום עוקצה וה"ה ענב שנטל עוקץ שלו אין בו משום גילוי רמב"ם אבל שאר פירות דרכן לתולשן ונשאר העוקץ עם הפרי:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:21:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:21:1)

וצריך אדם ליזהר כו' שיותר החמירו בספקן מבספק איסור שהרי אמרו פ"ק דחולין שאם בא זאב ונטל בני מעים והחזירם כשהם נקובין כשרים ולא חיישינן שמא במקום הנקב ניקב כמ"ש רבינו לעיל סימן כ"ה ובגילוי החמירו דאם נמצא פרי מבוקע או מנוקר אפי' שראינו שנקר בו ציפור אפ"ה אסור מחשש שמא במקום הנקב נקב כמ"ש רבינו בסמוך:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:22:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:22:1)

והאידנא נהגו להקל אפי' בודאין פי' ודאי מגולין אבל דכששתה מהן שרץ ג"כ צריך עתה ליזהר ב"י:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:23:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:23:1)

וא"א הרא"ש ז"ל היה רגיל כו' והיה שורה פת ביין כו" שזה עולה לו במקום קינוח והדחה ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:24:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:24:1)

וצריך ליזהר שלא יתן מעות בפיו הטעם כתב הר"ן מפני שיד כל אדם ממשמשות בהן ויש מהן חולין וזוהמתן דבוקה בהן עכ"ל ונראה דדוקא בפה שיש רוק וליחה חיישינן שהזוהמא יעבור ע"י רוק וליחה מהמעות לתוך פיו משא"כ כשמקבל בידו שהוא יבש ואין הזוהמא עוברת ונדבק בידים ועוד שבפה הוא יותר מסוכן.


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:25:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:25:1)

ושלא ליתן ככר תחת בית השחי הטעם משום שהוא מקום זוהמא ר"ן


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:26:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:26:1)

ושלא ליתן תבשיל תחת המטה ז"ל הרמב"ם ולא יתן תבשיל תחת המטה שאע"פ שהוא עוסק בסעודה שמא יפול בו דבר המזיק ואינו רואה וע"כ משמע דאיירי במגולין ורגילין לישב על המיטות בשעת אכילה ומשום גילוי אסור ומש"ה נראה דבזמן הזה מקילק ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:27:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:27:1)

ושלא לנעוץ סכין באתרוג או בצנון ולהניחו בתוכו הטעם לפי שאין הסכין ניכר בהם ופעמים שאדם בא לישב עליו ונכנס בו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 116:28:1
[Prisha, Yoreh De'ah 116:28:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/116:28:1)

וכתב הרמב"ם שהאוכל ממאכלים אלו היה מכין אותו מכות מרדות טעמו דס"ל דלאו דלא תשקצו לדברים האסורים האמורים בפרשה אמור אלא שחכמים הסכימו דברים אלו לפסוק זה (וכיון דמדרבנן נינהו אין לוקין עליהן אבל מ"מ מכין אותו מכות מרדות עכ"ה) א"נ דהנך מילי דאורייתא נינהו אלא דקים להו לרבנן דאין לוקין עליהן כדאשכחן בחצי שיעור ב"י ואין לומר דלהכי אין לוקין עליו משום דהוי לאו שבכללות ז"א דזה לא מיקרי לאו שבכללות כיון שאינו קאי אלא על איסור שיקוץ והני כולם בכלל שיקוץ נינהו: