## Prisha, Yoreh De'ah ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:1:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:1:1) הכשר כלים כו'. הלוקח כלים חדשים מן הנכרי וכ"ש ישנים וכן בגמרא ב"י וכ"כ רבינו בהדיא בסימן קכ"א גם י"ל דמ"ה נקט חדשים דבהן א"צ אלא טבילה משא"כ בלוקח מהן ישנים דצריכין עוד הכשר קודם טבילה וכמ"ש בסי' שאחר זה. ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:2:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:2:1) אסור להשתמש בהן עד שיטבילם טבילה הוגנת בלי חציצה הטעם מבואר בירושלמי כדי שיצאו מרשות של נכרי לרשות של ישראל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:3:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:3:1) וכתב בסמ"ק אבל לא במעין פי' כדינו בכל שהוא: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:4:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:4:1) אע"ג דמעין מטהר כלי בכל שהוא והוא שיהא כל הכלי עולה בו ב"י: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:5:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:5:1) בכלים הלקוחים מן הנכרים צריך מ' סאה פי' אף במעיין: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:6:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:6:1) ולא נהירא שאין להחמיר. בטבילה זו טפי מטבילת טמאה פי' דבטמאה גופה לא נתפרש בתורה שום שיעור אלא שצריך מים שכל הגוף עולה בהם וחכמים שיערו דסתם אדם בינוני הוא ג' אמות ובמ' סאה מתכסה ראשו ורובו ולא חלקו חכמים בין אדם קטן לאדם גדול אבל גבי כלים אין שייך ליתן שיעור לפעמים יש כלי גדול מאוד שלא יספיק לו מ' סאות ולפעמים נמצא כלי קטן שדי לו בכל שהוא והתם לא אמרינן לא פלוג אלא לפי מה שהוא כלי אם גדול הוא צריך מים הרבה ואם קטן הוא אף מעט מים יספיקו רק שיהא כל הכלי עולה בהן וי"ס גרסינן ולא נהירא כו' עד טפי מבטבילת טומאה ולפ"ז א"ש טפי דכלי נכרים ילפינן משאר טומאה דקרא דאך במי נדה דדרשינן בגמרא מים שהנדה טובלת בהן לאו דוקא שמדמה טבילתם לטבילת נדה אלא לטומאה בעלמא וקרא אסמכתא דעלמא הוא שהרי פשטיה דקרא הזאה הוא וכשם שגבי טומאת כלים מהני להו טבילה בכל שהוא רק שיהיו מכוסין במים הה"נ בכלי נכרים ועיין בדרישה: (ומיהו אם לחלח ידו במים תחילה כתב רמ"א דוקא שלחלח ידו במי מקוה ולא במים תלושים במרדכי עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:7:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:7:1) ואין צריך טבילה אלא לכלי מתכות והן צרכי סעודה פי' דתרתי בעינן שיהא כלי מתכות וצרכי סעודה אבל אם הוא כלי מתכת ואינו צרכי סעודה או אם הוא צרכי סעודה ואילו כלי מתכת א"צ טבילה והטעם משום דכתיב בכלי מדין אך את הזהב ואת הכסף וגומר דהיינו כלי מתכות וכתיב כל דבר אשר יבא באש ואין דרך להשתמש באש אלא כלי של צרכי סעודה: (קומקמין סירים קטנים של נחושת רש"י בע"א דף ע"ג עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:8:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:8:1) כגון מספרים וכיוצא בהן נלע"ד דר"ל מספרים שקונבין את הירק בהן אפ"ה לא מחשב מעיקר תיקון צרכי הסעודה וכן משמע הלשון ודו"ק: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:9:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:9:1) וכלי זכוכית ככלי מתכות דמי הטעם דהואיל וכי נשתברו יש להן תקנה להתיכה ולעשות כלי גמרא: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:10:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:10:1) ומטעם זה נמי כלי של עץ שיש לו חשוקים של ברזל שמעמידין אותו פירוש היינו שלוקחין דפין של עץ ועושים להם שוליים של עץ ומעמידין הכל ע"י שמקיפין הדפין שבצדדין סביב בחתיכת ברזל אחד למטה סביב לשולים ואחד למעלה הסמוך לפה ואחד באמצע כ"י: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:11:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:11:1) א"צ טבילה אפי' למי שהולך אחר המעמיד פי' לגבי טומאה פליגי אפ"ה הכא מודו וטעמא דכיון דלא הי דומיא דכלי סעודה דמדין. והר"ף הודה להטבילם בלא ברכה מרדכי: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:12:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:12:1) כתב בס"ה כוס של כסף מחובר בכלי עץ ז"ל ב"י כעין דלי דלעיל שיש לו חשוקים של ברזל כך כוס זה עשוי מחתיכות כסף ועומדות החתיכות ההם ע"י שמקיפין אותן עץ סביב וז"ש מחובר בכלי עץ כלומר מחובר ע"י כלי עץ שהוא מקיפו סביב. והסמ"ק כתב בפירוש יותר שכתב כוס של כסף מחובר בתוך כלי עץ כו': ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:13:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:13:1) אבל מבחוץ לא אע"ג דמעמיד כלומר דוקא כשהכסף מבפנים והעץ מבחוץ צריד טבילה אבל אם הכסף הוא מבחוץ והעץ מבפנים ואע"פ שהכסף מעמיד את העץ כמו חשוקים של ברזל דלעיל א"צ טבילה דהכל הולך אחר מקום שנשתמש בו המשקה כו' עיין בב"י שפירש בע"א אבל אפירוש זה כתב שנ"ל עיקר: (וכתב רמ"א דרחיים של פלפלין שבתוך העץ יש ברזל קבוע שטוחין בו צריך טבילה מרדכי. וכן המשפכות או הברזות של ברזל. ארוך עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:14:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:14:1) ויש מחמירין להטבילו בלא ברכה כתב בב"י אתרווייהו קאי בין הוא של כסף ומעמידו של עץ בין הוא של עץ ומעמידו של כסף דמספקא להו אי אזלינן בתר המעמיד דוקא או לא ולכך מחמירין להטבילו בלא ברכה עכ"ל והא דנקט ולכך מחמירין ר"ל דלכל אחד יש קולא וחומרא דלדעת הר"מ דאמר בתר מעמיד אזלינן אם הכסף מבפנים א"צ טבילה ואם הוא מבחוץ שהוא המעמיד צריך טבילה ולדעת התוספות והרא"ש דלא אזלי בתר מעמיד הוי איפכא הלכך אזלינן לחומרא בתרווייהו אלא שהוא רחוק לעשות תרי חומרי דסתרי אהדדי ולכך אמר שמחמירין להטבילו בלא ברכה ר"ל הואיל ולא מחוור נתנו עליו חומר וטורח הטבילה אבל לא יברך מספק: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:15:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:15:1) ודוקא בלוקח מן הנכרי כו' הטעם דצריך שיהא דומיא דכלי מדין שהיה שלהן עולמית וכתב ב"י שישראל שלקח כלים מן הנכרי לסחורה צריך ישראל הלוקח מישראל לטובלן: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:16:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:16:1) אבל ישראל שלקח מן הנכרי פירוש קנין גמור: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:17:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:17:1) ואם משכן לו נכרי כלי עיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:18:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:18:1) ישראל שנתן כסף לאומן נכרי לתקן לו כלי כו' פירוש שנתן לו חתיכת כסף שיעשה לו הנכרי כלי ממנו אין צריך טבילה כמבואר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:19:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:19:1) והריטב"א כתב דאפי' אם נתן לו כלי לתקנו ז"ל ב"י כלומר לא מיבעיא בנותן לו חתיכת כסף לאומן לעשות לו כלי מחדש אלא אפילו אם נותן לו כלי שבור כו'. ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:20:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:20:1) דקיי"ל הכל הולך אחר המעמיד כלומר וכיון שכלי זה אינו עומד כתקנה אלא ע"י נכרי חשיב כאילו הוא של נכרי כנ"ל לפרש דברי רבינו אלא שהלשון דחוק לפרש הכל הולך אחר המעמיד כענין שפירשתי כו' ע"ש בב"י ור"ל שלשון אחר המעמיד משמע דבר המעמיד הכלי עצמו כגון חשוקים דלעיל אבל לא שייך לומר מעמיד אאומן ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 120:21:1 [Prisha, Yoreh De'ah 120:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:21:1) ישראל שמכר כו' אבל אם משכנו בידו וחזר ופדאו א"צ טבילה אע"ג דמספקא לתלמודא אי משכנתא כזביני הא ודאי לא הוי כזביני ב"י (וי"ל הטעם דאמרי' הוכיח סופו על תחילתו דלא הקנה לו כלל עכ"ה) וממ"ש בא"ח ס"ס תמ"א מבואר הטעם והוא דיותר יש קנין לישראל מיד נכרי ממה שיש קנין לנכרי מיד ישראל. ואפי' אם נתייאש מלפדות מיירי נמי כאן שא"צ להטבילו כשפדאו אבל אם מתחלה השכין אדעתא שלא לפדות צריך טבילה מ"ו: