## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 133:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:1:1)

כיצד נטל מעות כר פי' כיצד יבערם אם יש לו מעות אלו שאסורים בהנאה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:2:1)

שוחק וזורה לרוח או מטיל לים פי' לאחר שחיקה מטיל לים וכ"כ הטור בא"ח סימן תמ"ה וכתב סתם לים דהואיל ושחקן א"צ לזורקן דוקא לים המלח אלא שלכל ים שזורקן דיו שהולכין לאיבוד הואיל ושחקן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:3:1)

נתן לו פירות יוליכם לים המלח אבל לא לסתם ים שהספינות הולכין שם וחיישינן שמא ימצאם אחד ויהנה מהם וה"ה אם קיבל מעות יוליכם לים המלח וא"צ לשוחקן אם ירצה או ישרפן דלא חמיר מע"א עצמה וכמ"ש לקמן ס"ס קמ"ו ע"ש אלא שבפירות אין שייך שחיקה כתב גבייהו הטלה לים המלח:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:4:1)

או ישרפם ויקבור האפר בבית הקברות כתב ב"י עעמא דדוקא בב"ה דאי בדוכתא אחרינא חיישינן שמא יבא ישראל לזרוע זרעיו שם ונמצא נהנה אבל בי קברי אין אדם עשוי לזרוע והא דלא מבדרינן אבי קברי נ"ל דה"ט משום דחיישינן שמא יטול מאותו אפר לזבל במקום אחר אבל כשהוא מכוסה בעפר דלא חזי לזבולי לא אסיק אדעתיה שיש תחתיו אפר הראוי לזבל כו' ע"ש:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:5:1)

אפילו לקח בשכרו קרקע כו' פי' ול"ת כיון דלא אסרוהו בהנאה אלא משום שנתנסך לע"א ואסרוהו כע"א עצמו ובזה אין שייך צד ע"א לא תאסר בהנאה קמ"ל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:6:1)

או שהשכיר לו ספינתו כו' אף ע"פ שנתן בה גם מאכליו ומשקיו פי' ואע"פ שהוא יודע שיקח כל צרכו ויקח גם מאכליו ומשקיו לכך נקט מאכליו עוד נראה לומר דרבינו אורחא דמילתא נקט השכיר לו חמורו לרכוב שהוא הולך ביבשה ובכל מקום מצוי לקנות מאכלים ולאו אורח ארעא ליקח אלא לגינו לשתות אבל השכיר הספינה שמפליג לים שצריך ליקח אתו גם מאכליו ומשקיו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:7:1)

שכרו מותר אף על גב שגם את זה מניח שם מכח שכירתו מ"מ אי לא מנח אותו שם לא מצי א"ל נכי לי אגר דלגינא והרי זה כאילו לא שכרה לכך גמרא:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:8:1)

וכתב הראב"ד מיהו יש לו תקנה (ר"ל אם קבלם כן כתב רש"ל ור"ל ודאי לכתחילה אסור לשכור נכרי ע"ז ולכך נקט נמצא בהן אחד של יין נסך עכ"ה) ע"י שיוליך כו' הא דנקט הראב"ד יש לו תקנה אקבלנות הלא גם לעיל יש לו תקנה זאת בנשכר לו להעביר כו' כל אחת בפני עצמה בפרוטה י"ל דלעיל יש לו עוד תקנה אחרת שיכול להשאיר אותה פרוטה אצל הנכרי משא"כ כאן שפרוטה זאת מעורבת בכל השכירות:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:9:1)

וכתב הרשב"א כו' אע"פ שיש בהן חצי פרוטה מיין נסך ואע"ג דקאי גם אקבלנות וא"כ נימא דכל השכירות הוא בשביל כל חבית וחבית דאם לא העביר לו זו החבית לא נתן לו כלום מיהו הואיל ובאמת אין שם שכר יי"נ אלא חצי פרוטה ואם לא היה בקבלנות אין שום חשיבות השכירות מש"ה גם כשהוא בקבלנות אין בו כח לאסור כולו בשבילו.


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:10:1)

וכתב עוד אפי' אם היה עושה בחנם ממשכנין אותו מנכסיו פי' הב"ד ממשכנין כו' שלא יהנה כלל ממני שהרי בפעם אחרת יעשה לו טובת הנאה נגד שכרו והוא מן הירושלמי וקנסא בעלמא הוא מ"ו ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:11:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:11:1)

ואפילו אמר לו הנכרי שמור כו' ורוצה היא בקיומו אסור דישראל מצווה לבטל ע"א ואיך יהיה הוא רוצה בקיום זה רש"י.


###### Prisha, Yoreh De'ah 133:12:1
[Prisha, Yoreh De'ah 133:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/133:12:1)

שכרו לשבור לו חביות של יי"נ שכרו מותר דלא חשיב רוצה בקיומו בכה"ג כשרוצה שיקיים עד שיאבדנו הוא בידיו ואע"ג דמקבל דמים לא מחשב איסור הנאה מיי"נ דהא על השבירה והביעור מן העולם מקבל דמים ובלאו קבלת דמים נמי עליו לבערו במאי דאפשר: