## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 148:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:1:1)

שלשה ימים לפני אידיהן כו' אסור לשאת ולתת עמהם הטעם משום דבעו למזבח בהמות להקרבה מזכירין תמיד ביום אידם והאליל רגיל בפיהם דחיישינן דלמא אזיל ומודה ע"ש ריש ע"א דף ה':


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:2:1)

ואם נמשך האיד שלשה ימים כו' חשוב הכל כיום אחד דשלשה ימים לפניהם אסורין נראה דקי"ל דאע"ג דיום אידם הוא ב' ג' ימים אפ"ה לא חשבינן יום אחד מימי האיד לחשבון הג' שלפני החג ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:3:1)

ואפילו יום גינוסיא של מלכי עכו"ם פירוש יום שמעמידין בו את המלך שעושין אותו יום איד:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:4:1)

אבל אם אינו יום קבוני' לכל כו' שעושין אותו יום איד פי' כל אחד בפני עצמו ביום שגלח וקנו או בלוריתו או שעלה מן הים או מבית האסורין:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:5:1)

ואפילו הן משועבדין כי' פירוש אותן האחרים וכתב הר"ן אפילו הן עושין עמהן מותרין לפי שאין עושין אלא מיראת המלך ולא אזלי ומודי.


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:6:1)

ואפי' באיד קבוע כו' אבל חוצה לה כו' מותר פי' אף על פי שגם חוצה לה עושין האיד מותרין אם אין עושין אלא מיראת המלך וכמו שהוכחתי בדרישה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:7:1)

אבל בח"ל כו' הטעם לפי שאנו דרים בין העכו"ם רש"י (ורש"ל כתב הטעם דבח"ל אינם אדוקין כ"כ בע"א כמו בא"י עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:8:1)

ועובר משום לא ישמע על פיך פירוש הישראל אבל היכא דאזיל ומודה אין הישראל עובר אלפני עור לא תתן מכשול אף שעכו"ם מצווה על האליל דלא עדיף מגיפוף ונישוק שאין העכו"ם מוזהר עליו (ר"ל שאינו מוזהר על הודאה לאליל אלא מוזהר שלא יקריב) דכללא הוא אפי' באליל היכא שאין ישראל עובר אלא באזהרה ולא במיתה אין העכו"ם מוזהר עליו מ"ו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:9:1)

הילכך כל דבר שמתקיים אסור למכור להם פירוש אפילו הוא דבר שאינו ראוי להקרבה אבל אם הוא דבר הראוי להקרבה אע"פ שהיא דבר שאינו מתקיים אסור נמי משום לפני עור לא תתן מכשול ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:10:1)

והראב"ד כתב כו' שהרי המעות מתקיימים בידו ואזיל ומודה עליהם ואינו מתיר אלא למכור לו דבר שאינו מתקיים:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:11:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:11:1)

ור"ת פי' שאין במכירה משום דאזיל ומודה הטעם דכשהוא קונה אינו יודע אם ירויח אם לאו וכשמוכר הוא ירא שמא יוציא המעות קודם שימצא לקנות סחורה אחרת ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:12:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:12:1)

ואסור להשאילן ולישאל מהם ולהלוותם וללוות מהם (בח"מ סי' ע"ג מבואר דסתם שאלה לאלתר וסתם הלואה ל' יום ועוד יש חילוק דשאלה הדר בעיניה והלואה לא הדר בעיניה ווה מבואר בגמרא עכ"ה) י"א גזירה ללוותן ולישאל אטו להלוות ולהשאיל וי"א שגם בזה אזיל ומודה שהישראל צריך לו גמ' מ"ו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:13:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:13:1)

אבל מותר להלוותן בריבית דצער הוא לו ולא שייך לומר אזיל ומודה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:14:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:14:1)

ואם נשא ונתן ביום האיד אסור ודינו כמ"ש בסימן הסמוך אם לקח בהמה תעקר כו':


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:15:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:15:1)

ובג' ימים כו' לרב אלפס מותר ולרבינו יואל אסור וב"י הביא בשם התוס' דגרסינן ולר"י אסור:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:16:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:16:1)

ואסור לכפול לו שלום פי' אפילו שלא ביום האיד דהא דנותנין שלום לעכו"ם מפני דרכי שלום הוא דשרי ובחדא זימנא סגי עד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:17:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:17:1)

עכו"ם ההולך לתרפות ז"ל התוס' פי' הר"ר שמעיה מקום טינופת כמו בית התורפה ובירושלמי מפרש לשון תרפים ולפי' הללו לא הו"ל לרבינו (אבל גם רש"י ד' כ"ט ע"ב פי' לטעות עכ"ה) לפרש לטעות:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:18:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:18:1)

לטעות למרחוק בגמ' לא כתב האי למרחוק ואפשר דכתבו רבינו משום שכן משמע ל' ההולך לתרפות או י"ל דכיון שהולך למרחוק ואדוק בו כ"כ אזיל ומודה משא"כ בקרוב דכיון שמיירי שלא ביום אידם מותר אבל דוחק לומר דבקרוב אפילו בחזרה אסור דיחזור לשם ויודה דאם כן הו"ל לפרושי ואחר כך מצאתי שגם רש"י כתב לשון למרחוק:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:19:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:19:1)

ובחזרה מותר מאי דהוה הוה גמרא מ"ו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:20:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:20:1)

ואם נקשרים חבורות חבורות פירש"י שחוזרין חבורה חבורה יחד ולא בד בבד:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:21:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:21:1)

בהליכה מותר לשאת ולתת עמו דדילמא הרי ביה ולא אזיל דאכתי ליכא למחשדיה ובחזרה אסור דשמא הדר ואזיל ולא אמרינן גבי מאי דהוה הוה כמו גבי עכו"ם דכיון דאדיק ביה הדר ואזיל מ"ו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:22:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:22:1)

ואם ישראל מומר הוא אפילו בחזרה אסור כיון דמומר הוא ודאי אזיל לשם ומודה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:23:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:23:1)

כתב הרשב"ם בשם רש"י שהכל מותר פי' כל מה שנזכר בסי' זה.


###### Prisha, Yoreh De'ah 148:24:1
[Prisha, Yoreh De'ah 148:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/148:24:1)

דלאו עובדי אלילים הם ר"ל שאינו יודעין בטיב אליל כדאמרינן עכו"ם שבח"ל לאו עובדי אלול הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם ב"י: