## Prisha, Yoreh De'ah ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:1:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:1:1) להשכיר מעותיו בלשון שכירות פירוש ולא אמרינן לשון שכירות מהני דלא ליהוי רבית וכתבו התוספות אפי' אם המשכיר מקבל עליו אונסין ועד"ר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:2:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:2:1) וכלים מותר להשכיר כו' עד יחזיר לו כלי אחר כזה הא דמותר ליתן לו כלי אחר כזה היינו דוקא כשלא קיבל עליו אחריות אונסין אלא שאם יוציאנו מדעתו יתן לו אחר וגם השכירות דכיון דפטור באונסין אין שם הלואה עלה משא"כ בבבא שאחר זה דקיבל עליו אונסין מש"ה מסיק וכתב דאינו חייב אלא כשעת שבירה וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:3:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:3:1) אע"פ שמן הדין הוא פטור ר"ל כדין השוכר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:4:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:4:1) כיון ששם אותו בדמים ומתחייב באונסין הרי הדמים בהלואה אין להקשות הא מסיק וכתב דאינו משלם אלא בדמים שהיה שוה בשעת שבירה ונמצא דאין כאן הלואה וי"ל דלפעמים נשבר מיד ביום השכירות נמצא דצריך לשלם לו כל שומת הכלי וגם השכירות וכמ"ש בסמוך: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:5:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:5:1) אלא בדמים שהיה שוה בשעת שבירה וא"ל הא הו"ל להשתמש ביה זמן יותר ארוך אי לא נשתבר א"כ לא הו"ל לשלם לו אלא כדי דמי שוויה של אותו זמן (ולפי מ"ש בדרישה ממשמעות ל' רבינו מיירי ששכר ליתן לו בכל חודש דינר אחד לק"מ דמה ינכה לו רק ישלם כמה ששוה בשעת השבירה עכ"ה) די"ל כיון שנשתבר אנו רואין שלא היה עומד לעשות בו עוד מלאכה ומתחילה לא השכיר לו אלא זמן שראוי למלאכה נמצא שזה סוף זמנו. וכתב ב"י ז"ל וא"ת כיון דסבר רבינו דאינו משלם אלא דמים שהיה שוה בשעה שנשבר היאך כתב בתחילת הלשון ולקצוב דמיו דמשמע שאותן דמים שקצב משלם לו ול"נ שקוצב דמיו עכשיו לשער הפחת שעד שעת שבירה כמה הוא פחות משיעור שקצבו ואם לא היו קוצבים מעיקרא מנא הוה ידעינן כמה היה שוה בשעת שבירה עכ"ל ועד"ר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:6:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:6:1) ול"מ כלי שאינו נפחת מיד כו' משמע מיד הוא דאינו נפחת הא בחצי זמן שכירתו נפחת וקשה א"כ מאי ל"מ דקאמר איך לוקח שכירות הלא רבית הוא גבי' מה לי מיד או בחצי זמן י"ל דאם אינו נפחת מיד יכול להיות דלא יבא לידי הלואה אלא ישבר קודם שיפחת ואז נותן הדמים בעד השכירות ולא בעד ההלואה שהרי נתחייב בהשכירות קודם שיבא לידי הלואה ודו"ק: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:7:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:7:1) לפי שהוא ברשות בעלים ר"ל לענין יוקרא וזולא וגם נכחשת דאל"כ היה אסור דדבר שאינו פוחת אסור להשכירו להתחייב השוכר באונסין ב"י בשם התוס': ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:8:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:8:1) כיון שמוציא אותם בגוף השדה ופירש"י ואין בו רבית אלא שחוכר ממנו שדה משובחת ומעלה לו בשכירות שדה טובה יותר משדה רעה מאתים זוז ושני כורין חיטין. ולפ"ז הא דכתב רבינו גבי אריס בסימן קס"ג דאם לא ירד מותר ובירד באתרא דהאריס נותן ואם לא יתן מסלקים נמי מותר הוא גם כן מהך טעמא דאין זה רבית אלא שחוכר ממנו שדה משובחת אבל אם ירד ועל הבעל ליתן הרי ירד על שם שדה משובחת ותו אסור להוסיף עליו בחכירות וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:9:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:9:1) אבל אסור לומר הלויני ק' דינרים להתעסק כו' פירש"י כיון דלא בגופה דחנות וספינה קא מפיק להו להנך זוזי אין תוספת השכר בשביל החנות והספינה אלא בשביל שכר מעות: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:10:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:10:1) מותר להרבות בשכירות קרקע כו' ז"ל ב"י ואע"ג שכתב רבינו דין זה בסימן קע"ג אגב גררא שנאו בסימן זה שכתב כל דיני שכירות בסימן אחד גם י"ל דלעיל איירי בשכירות בית וכאן איירי בשכירות שדה ויש באחד קרוב לשבח טפי מחבירו כדלעיל סימן קע"ב וגם בשדה עיקר פירות הוא בשעת קצירה. וא"ת הא כתב ב"י לעיל סימן קע"ג ז"ל ובסימן קע"ו הוא עיקר דין זה ושם כתבתי דינים דשייכי לדין זה כי בסימן זה לא כתב רבינו אלא אגב גררא עכ"ל. נמצא דבסימן קע"ג כתב דשם כתב רבינו אגב גררא וכאן סימן קע"ו כתב דמ"ש כאן הוא אגב גררא. ונ"ל דמ"ש ב"י בסימן קע"ג ה"פ כיון שבסי' קע"ו עיקר מקום דין זה מש"ה קבע ב"י שם הדינים השייכים לדין זה ורבינו לא כתב בסימן קע"ג אלא אגב גררא אלא דאכתי קשה ליה כיון דמ"מ כתביה למה חזר וכתבו בסימן קע"ו ע"ז כתב כאן דאגב גררא חזר רבינו וכתבו כאן ולא סמך נפשו אמ"ש בסימן קע"ג וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:11:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:11:1) הרי הוא לך בסלע לחדש והטעם ע"ל בסימן קע"ג במ"ש וכ"ש שמותר בכה"ג בשכירות אדם דהא דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ילפינן משכירות אדם דכתיב ביה כשכיר שנה בשנה כ"כ המ"מ וב"י: ###### Prisha, Yoreh De'ah 176:12:1 [Prisha, Yoreh De'ah 176:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/176:12:1) סלע ליום שהוא ד' דינרין ועד"ר בס"ס זה שכתבתי שם דינים מעניני רבית: