## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 210:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 210:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/210:1:1)

עד שיוציא בשפתיו שנאמר לבטא בשפתים וכן לקמן בענין צדקה ובח"מ ס"ס רי"ב:


###### Prisha, Yoreh De'ah 210:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 210:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/210:2:1)

ויהיה פיו ולבו שווין עי' מ"ש בסימן רי"א ובס"ס רל"ב:


###### Prisha, Yoreh De'ah 210:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 210:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/210:3:1)

אבל אם היה בלבו פת חטין והוציא בשפתיו פת סתם כו' וכתב הרמ"א דה"ה אם היה בלבו פת שעורין והוציא פת סתם דאסור בשל שעורין לבד ולפי דבריו צ"ל שמ"ש רבינו כאן אפת חטין שהוא נקרא פת סתם ר"ל שנקרא גם פת סתם מדלא כתב דסתם פת הוא חטים וכן מוכח מל' הרא"ש ועד"ר: (וי"א דהיייו דוקא ת"ח דמהימנינן ליה במאי דאמר שלא היה בלבו אלא פת חטין אבל לע"ה אסור דלא מהימנינן כו' ב"י עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 210:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 210:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/210:4:1)

ואם נודר ע"ד אחרים כו' כי כן השביע משה לישראל ע"ד הקב"ה ועל דעתו.


###### Prisha, Yoreh De'ah 210:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 210:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/210:5:1)

כתב א"א הרא"ש ז"ל שאינו כלום כו' ונתן טעם לדבר שהרי אפי' הנשבע בהקיץ בעינן פיו ולבו שוין וכ"ש בחלום שאין כאן לא פה ולא לב ול"ד לנדוהו בחלום דסימן קללה הוא בעלמא שהרחיקוהו וצריך קירוב וא"ל ולחלק בלא"ה דשאני נדר בחלום דלנדר בעינן דעתו ולבו והרי בחלום אין דעתו עליו משא"כ בנידוהו בחלום דנדוי אין תלוי בדעתו דז"א דהא בנדר בחלום לפי החלום היה דעתו ולבו שוין אלא דלא מחשבי' דברי החלום לכלום וה"ה לנידוהו בחלום וק"ל ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 210:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 210:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/210:6:1)

תוך כדי דיבור היינו שלום עליך רבי:


###### Prisha, Yoreh De'ah 210:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 210:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/210:7:1)

אבל אם אמר חזרתי בלבי אינו כלום דדברים שבלב אינו דברים. ונראה דחשב בלבו דוקא קאמר דלא מהני הא אם דיבר כן בפיו אפי' בלחש מבטל נדרו ול"ד למ"ש רבי' בסי' רי"א דאם אמר בלחש הוי כדברים שבלב דשאני התם דנודר אחר שדיבר בלחש מש"ה אתי הנדר ומבטל מה שדיבר בלחש אבל כאן נדר תחילה וחזר בו תכ"ד אתי ביטול כל דהוא ומבטלו: