## Prisha, Yoreh De'ah ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:1:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:1:1) שאני (טועם היום כו' דהיום לא משמע אלא עד שיגמור אותו יום דהיינו עד שתחשך ר"ן בב"י עכ"ה): וצריך שאלה לחכם אבל א"צ פתח (משא"כ בנודר יום א' וק"ל עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:2:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:2:1) כגון ללמוד או לקיים שום מצוה כו' דשם בגמרא מסיק דלא משום האי טעמא לחוד צריך שאלה אלא גם משום דקנסינן ליה כיון שנדר והנודר כאילו בונה במה כו' וכתב הרא"ש וממילא אם היה לנדרו לדבר מצוה דלא שייך לקונסו א"צ שאלה מה"ט דגזירה לחוד. ומיהו רבינו דלא כתב מזה כלום נ"ל דס"ל דבמקום מצוה לא גזרו. ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:3:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:3:1) דינו כהיום שמותר בלילה ר"ל אם יתחיל לעשות ביום שמותר בלילה של אחריו וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:4:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:4:1) ולילה שבינתיים ר"ל שאסור ג"כ בלילה שבינתיים דכיון שהתחיל נדרו לא פקע עד עבור זמנו ואם עמד בלילה והתחיל הנדר אסור ובלילה וביום שלאחריו ובלילה שנייה אשר"י מ"ו: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:5:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:5:1) היה עומד באמצע השבועה וה"ה קודם לכן: (ויום שבת הבא ג"כ אסור ר"ל יום שבת ממש והיינו משום שהוא בכלל השבוע ואת"כ מותר בלא שאלה דכולי עלמא ידעי שפיר להפריש בין שבוע זו לשבוע אחת כ"כ רבי' ירוחם עכ"ה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:6:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:6:1) או שבוע סתם אסור מע"ל פי' ז' ימים מע"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:7:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:7:1) היה עומד בתוך החדש ואמר חדש זה וכו' וכתב ב"י ז"ל רבינו השמיט דין אמר חדש או חדש סתם אסור מיום ליום ולא ידעתי למה דהא תנן כו': ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:8:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:8:1) אפ"ה מותר בו כיון שלשון כו' וכ"ש אם נדר לעשות קודם ר"ח שצריך לקיימו קודם יום ראשון רמ"א. ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:9:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:9:1) ושנה זו מונין מתשרי דכך הוא לשון בני אדם דהא קורין אותו ר"ה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:10:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:10:1) אסור שלשה עשר חדשים דוקא אם קדם הנדר לחדש העיבור אבל אם עמד בניסן של שנה מעוברת ואמר שנה אחת פשוט שאינו אסור אלא עד י"ב חדש ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:11:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:11:1) עד ר"ח אדר הראשון דעד משמע מההתחלה: (עד סוף אדר כו' כתב הרא"ש דטעמא דלשני אדרים חשיב חד ירחא ב"י עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:12:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:12:1) והרמב"ם חילק דהיינו דוקא שאינו יודע כו' פי' דכשאינו יודע ודאי כוונתו היה עד ר"ח הראשון ולא חל הנדר כלל אחדש אדר משא"כ כשאומר עד סוף אדר דאף שג"כ לא ידע שהשנה מעוברת מ"מ כיון שהנדר התחיל לחול אר"ח אדר שוב אינו פוסק עד כלות אדר השני: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:13:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:13:1) או עד פני הפסח דמפרש פני הפסח דמתפני פסחא: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:14:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:14:1) עד הקציר בתבואה עד הבציר שייך בענבים עד המסיק שייך בזיתים: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:15:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:15:1) להחמיר כגין שהלך למקום שממהרין הקציר או להקל כו' למקום שמאחרים אותו כצ"ל וכן עיקר וכן משמע מלשון הרא"ש דנדרים דף ס"ב ע"ב וה"פ להחמיר כגון שבמקום שנדר מאחרין נמצא כשהוא הולך אחר מקומו הוא חומרא דהא במקום שהולך שמה ממהרין: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:16:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:16:1) ובירושלמי מיבעיא רצה לומר אם אמר עד שיהא משתה בני או עד פני: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:17:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:17:1) אם חשוב זמנו קבוע או כיון שבידו לאחרו לא כולי כן הגיה מ"ו וכתב כאשר הגהתי כן הוא בירושלמי וכן הוא מוכרע עד כאן לשונו ור"ל אם חשיב זמנו קבוע ואסור עד שיעבור משתה בנו או כיון שבידו לאחרו לא חשיב קבוע ואינו אסור אלא עד שיתחיל משתה בנו כדאמרי' לעיל בסמוך גבי קציר: (עד שיכנסו בכלכלות פירוש לא שיקוצו כו' כצ"ל עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:18:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:18:1) ובגולה ששים יום פירוש אם נדר בא"י אסור עד ז' במרחשון וס' בח"ל. וכן אם אמר עד שירדו הגשמים כו' י"ז במרחשון ושבעים בגולה כך פירושו: (עד הגשמים כו' דמשמע ירידת הגשמים ומשמע לשון רבים ומיעוטן שנים מש"ה אסור עד שתרד רביעה שנייה אבל עד הגשם משמע לשון זמן גשם ולשון זמן רביעה ראשונה ב"י עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:19:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:19:1) רבי יהודה אומר קונם יין שאני טועם עד שיהא הפסח כצ"ל כן הגיהו ב"י ומ"ו (וכן מוכרח דאל"ה פשיטא דאינו אסור אלא עד שיגיע וכן פירש הר"ן עכ"ה) ור"ל אף על גב דלעיל אמרינן דבנודר עד שיהא פסח עד שיצא קאמר והוא הדין לשבת ולצום ולכל שזמנו קבוע ה"מ משאר דברים אבל אומדין דעתו שלא רצה לבטל בנדרו מצות ד' כוסות ומצות אכילה ושתיה בעי"ה וכן מצות אכילת שום בליל שבת מתקנת עזרא כו' ע"ש: (שלא נתכוין אלא עד שעה כו' כצ"ל): ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:20:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:20:1) אינו אסור אלא עד ליל הצום (דהיינו יום כיפורים עכ"ה) ז"ל הר"ן כי קתני עד לילי צום ל"ד שהרי אוכל הוא מבערב אלא עד סעודה שליל צום ע"ש בד' ס"ג: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:21:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:21:1) דרבנן פליגי בזה על כו' ר"ל דרבנן ס"ל שאין חלוק בשאר דברים לדברים הללו אלא שאם אמר עד שיהא צריך להמתין עד שהזמן עבר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:22:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:22:1) אסור בי"ט האחרון ר"ל (אסור נמי ביום שמיני עצרת עכ"ה) אע"פ שהוא רגל בפני עצמו ואינו בכלל החג קמ"ל שהוא בכלל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:23:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:23:1) עשתה לפני הפסח מותר כו' ולא אמרינן שה"ק מה שאת עושה עד הפסח יהא קונם עלי לעולם: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:24:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:24:1) אסור ליהנות לו לעולם כו' ולא אמרי' שה"ק מה שאת עושה יהא קונם עלי עד הפסח: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:25:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:25:1) ואם נהנית לו לוקה פי' האשה ר"ן והרמב"ם פי' שהבעל לוקה ועד"ר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:26:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:26:1) ואפילו לא הלכה פי' שאינה רוצת לילך: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:27:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:27:1) שמא תלך אח"כ ותעבור למפרע ז"ל מ"ו צ"ל דוקא בנדרים דקילי הוא דאמרינן בתנאיה לא מזדהרי אינשי כדאיתא בפרק אלו מותרין אבל גבי גיטין פסק הרא"ש בריש המגרש דכל תנאי שיש בידה לקיימה מותרת להנשא מיד ולא חיישינן שמא תעבור על התנאי ודו"ק וע"ל בא"ה בסימן קמ"ג: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:28:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:28:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:28:1) אע"פ שעבר התנאי ר"ל אף על פי שהלך האיסור שבא מחמת התנאי: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:29:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:29:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:29:1) הלכך אחר הפסח מותרת ליהנות לו כלומר כיון שלא נהנית קודם הפסח מותרת אחר הפסח לילך וליהנות לו ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 220:30:1 [Prisha, Yoreh De'ah 220:30:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/220:30:1) ומותרת לילך ולהנות אחר הפסח פירוש אם לא הלכה לפני הפסח. וכאן לא אמר שאסורה לילך לפני הפסח שמא תהנה ממנו אחר הפסח דההליכה הוא התנאי וההנאה הוא הנדר ואדם נודר ועומד לקיים נדרו אבל לפני זה קאמר שפיר ואפילו לא הלכה אסורה ליהנות שמא תלך שההליכה הוא התנאי ואינה נזהרת בתנאי נדר: