## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 243:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 243:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:1:1)

בין מס שהוא קצוב על כל איש לבדו ואפי' אם אמר המלך שת"ח עצמם יתנו חייב הצבור לתת בעדם ועיין בדרישה (שיש לו סחורה למכור עיין בח"ה סימן קנ"ו עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 243:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 243:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:2:1)

אין מניחין לשום אדם למכור מאותה כו' ואם יש לעכו"ם מאותה סחורה דמזבני לא דהא לית רווחא לת"ח כ"כ לקמן בח"מ סימן קנ"ו בשם הרמ"ה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 243:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 243:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:3:1)

מקדימין דינו של ת"ח עיין בח"מ סימן ט"ו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 243:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 243:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:4:1)

ומושיבין אותו ר"ל דאע"ג דמן הדין צריכין בעלי דינים לעמוד אם הוא תלמיד חכם מושיבין אותו משום עשה דכבוד תורה ב"י ואף ע"ג דכתב רבינו בח"מ סימן י"ז דת"ח וע"ה הבאין לדין אומרים גם לע"ה לישב הא מבואר שם דאם אין ע"ה יושב אין מקפידין ומניחין את החכם לישב והכא ג"כ ה"ק מושיבין אותו ר"ל שאומרים לע"ה שישב ג"כ ואם לא ישב אין מקפידין אלא מניחין את החכם לישב:


###### Prisha, Yoreh De'ah 243:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 243:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:5:1)

שנאמר ויהיו מלעיבין במלאכי אלקים ובוזים את דבריו. וכתיב בתריה ומתעתעים בנביאיו ומש"ה כתב רבינו כלומר לומדי דבריו דומיא למ"ש לפניו ואחריו וק"ל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 243:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 243:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:6:1)

וב"ד היו מנדין אותו ברבים עיין בב"י שכתב שחייבין לנדותו (ועיין בח"מ סימן ת"ך בדין זו עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 243:6:2
[Prisha, Yoreh De'ah 243:6:2](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:6:2)

וקונסין אותו ליטרא זהב בכל מקום כלומר אפי' בב"ד שאינם סמוכין שאין מגבין קנסות ועיין בדרישה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 243:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 243:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/243:7:1)

אפי' לאחר מותו היו ב"ד מנדין אותו אבל אין קונסין אותו ליטרא דדהבא משום דליטרא דדהבא הוא דמי בושתו ולא מצינו בושת למת כ"כ הריב"ש עיין בב"י שמביאו. אבל אם ביזה את החכם חי אין כו' כצ"ל: