## Prisha, Yoreh De'ah ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:1:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:1:1) ולאו דוקא בהמה כו' דילפינן בהמתך בהמתך משבת: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:2:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:2:1) הילכך המרביע כו' עד אפי' במיני חיה שבים עי' בתוס' בס"פ שור שנגח ד' וה' שכתבו בדגים שבים לא שייך הרבעה אבל בשאר חיות שבים שייך הרבעה ע"ש. וז"ש רבי' אפי' במיני חיה שבים. ונראה דל"ד שניהם של מים אלא ה"ה אם האחד של ים ואחד של יבשה וכל שכן הוא דהא איכא טפי כלאים מאילו הן שניהם של ים. ובסמוך בהנהגה שני מינים דקאמר אפי' בהנהגה מין של ים עם של יבשה התם אשמועינן דאע"ג דאין הנהגתן שוה שזה הולך וזה שט אפ"ה אסור: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:3:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:3:1) או יעזרם בקול ס"א יעוררם וא"ל פשיטא שיש איסור אם יעלה זע"ז או יעזרם בקול דהא אמרינן אסור לאדם שיראה בשעה שהבהמה נזקקין זה לזה משום הרהור די"ל דהכא אסור אפי' אם אינו רואה אי נמי מ"ש הכא אבל איסורא איכא ר"ל שיש איסור מן התורה והיותר נראה דלק"מ דהא אמרינן מותר להרביע מין במינו אהדדי משום דבטרדתו טריד ולא אתי לידי יצר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:4:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:4:1) ואסור לישראל ליתן בהמתו לנכרי שירביענו לו (והוא הדין אמירה לנכרי באיסור לאו אסור אם לא שהנכרי עושה מעצמו ר"ן פרק השוכר דף קי"ב והג"מ בשבת דף ק"פ עכ"ה) עיין מ"ש בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:5:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:5:1) ומותר לקיימו פי' ול"ת אף על גב דמותר לאכלו אסור לקיימו כמו בכלאי זרעים בא"י בסימן רצ"ו: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:6:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:6:1) והרמך עם הסוס מלשון בני הרמכים: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:7:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:7:1) אבל אווז עם אוזז הבר אסורים לפי שזה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים גמרא שור שנגח את הפרה מ"ו: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:8:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:8:1) אבל פרדה שאמה חמורה אסורה עם פרד שאמו סוסיא דספק הוא אי חוששין לזרע האב או לא ודלמא אין חוששין ונמצא שזה חמורה גמורה וזה סוס גמור והא דאמר דאם אמותיהן שוות מותר ולא חייש דלמא אביו של זה היה סוס ושל זה שור משום דסתם פרדה אינו אלא מסוס וחמור וכמ"ש רש"י בפרשת וישלח על מ"ש וענה מצא את הימים כו' ע"ש. אבל שמעתי מלועז אחד שראה שגם משור וחמור יוצאין פרדות שוים להיוצאין מסוס וחמור: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:9:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:9:1) וכן פרד שאמו חמורה אסור להרכיבו על חמורה דדילמא חוששין לזרע האב: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:10:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:10:1) ואלו סימניהן שיהיו באזניהן כו' והא דלעיל דאסור להרכיבן מיירי כשאין הסימנים ניכרים בהם כגון שנחתכו זנבותיהן ואזניהן והיותר נראה דכשידוע שאין אמותיהן שוות אף שהן שוות בסימנים אכי' הכי אסור וז"ש רבינו ז"ל וסומכין על סימנים להרכיב שני פרדות שאין אנו יודעין אם אמותיהן דמשמע הא יודעין לא סמכינן אסימנים וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:11:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:11:1) כל העושה מלאכה בשני מינין כגון חורש ומושך כו' שנאמר לא תחרוש בשור וחמור יחדיו וילפינן שור וחמור משבת. ויחדיו מ"מ אפי' מושך וכיוצא בו: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:12:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:12:1) אלא שאין לוקין ר"ל בזה האחרון משום דאיבעיא הוא ולא איפשיטא: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:13:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:13:1) ואדם מותר לעשות מלאכה או להנהיג עם כולן פירוש לצרף עם אחד מהן לעשות מלאכה יחד אע"פ שהוא עמה שני מינין דמדכתיב שור וחמור ממעטים אדם: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:14:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:14:1) וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין איסור אלא בקשורין יחד ק"ק דלמא גם הרמב"ם ס"ל הכי דהא לא גלי דעתיה בזה היאך הוא סבר ויש לומר מדכתב הרמב"ם סתם כשמנהיגן כאחד חייב משמע אפי' בלא קשירה והרא"ש מתיר אפי' כשמנהיגן ויש משא עליהן כל שאינן קשורין יחד: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:15:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:15:1) וכן כתב אבי העזרי על מ"ש הר"ר אפרים כו' וז"ל דהר"ח ר' אפרים אוסר לישב בעגלה והפרה קשורה אצלה והסוס מוליך את העגלה ומיהו שמעתי שיש להתיר בזה אבל לישב על הסוס שהכלב קשור סמוך לסוס אע"פ שאינו משתמש אלא בסוס אסור עכ"ל מ"ו וצ"ע שהרי רבי' אפרים אוסר אפי' במושך בלא קשירה ואפשר דדוקא בכה"ג שמע ה"ר אפרים שיש להתיר כמו שאכתוב בסמוך בדרישה: (בשניהם ביחד וע"י קשירה וכן הוא מסקנת א"א ז"ל נ"ל רש"ל. משמע דהגיה כאן וכן הוא מסקנת כו' שכתב בסמוך על דברי ר"י ורי"ף דשם תמה ב"י כמ"ש בדרישה אבל מ"מ נ"ל דאין לכתוב כאן וכן הוא מסקנת א"א ז"ל אחר שכבר כתב בשמו דברי הרא"ש בתחילת הענין עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:16:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:16:1) פסק ר"י שאינו לוקה שאינו עושה מעשה ורוכב דחייב היינו במנהיגה ברגליו ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:17:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:17:1) ורב אלפס כתב שהוא לוקה מפני שישיבתו גורמת להם שימשכו (וכן אם אחד יושב ואחד מנהיג שניהן לוקין ואפי' מאה שהנהיגו כאחד כולן לוקין ב"י עכ"ה): (וכן עגלה המושכת ר"ל עגל בן פרה וקשר מין א' כו' כדי ללמדו למשוך עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:18:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:18:1) מאחריו חייב כו' משנה הוא בפ"ח דכלאים ופירשו הרא"ש ור"ת דרך עגלה למשוך בקרון ואסור לקשור סוס בין בצידי הקרון בין מאחריו ללמדו למשוך אע"פ שאין זה דרך משיכה אסור עכ"ל ועד"ר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 297:19:1 [Prisha, Yoreh De'ah 297:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/297:19:1) מפני שכואב לו אם ימשוך ואינו מושך ז"ל ב"י וקשה לי כיון דטעמא דאיסורא משום דגוף אותו שאחר הקרון ידחה הקרון כי קשרו בשערו בקרון מאי הוי ואדרבא עכשיו יגע וידחה בגופו הקרון יותר כדי שלא יכאיב לו כשיהיה רחוק מן הקרון ואפשר דקשרו בשערו דקאמר ר"ל לאותו שקשור לפני הקרון דכיון שאם ימשוך יכאיב לו אינו מושך ונמצא שאין הקרון מתנהג אלא ע"י אותו שאחר הקרון בלבד ודוחק עכ"ל (ואפשר דקשרו בשערו לא קאי אלא אקשרו מן הצד ואז שפיר ודו"ק עכ"ה):