## Prisha, Yoreh De'ah ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:1:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:1:1) ואסור להטיל מום בבכור דכתיב כל מום לא יהיה בו קרי ביה יהיה (שב"א תחת היו"ד ופת"ח תחת הה"א עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:2:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:2:1) ואסור אפי' לגרום לו מום דילפינן מכל. ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:3:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:3:1) אין שוחטין אותו על ידו דקנסינן ליה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:4:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:4:1) ואם עשה בו מום ומת ר"ל העושה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:5:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:5:1) ואפילו אם שואל למה אין שוחטין כו' עד שיפול בו מום פירש"י שאין לומר שהנכרי הזה להתירו נתכוון שהרי אינו יודע שע"י מום שיעשה בו ישחוט אא"כ יפול מאליו עכ"ל מ"ו. ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:6:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:6:1) אבל כיון להתירו כגון לאחר שרואה שהתירו על ידו ר"ל ע"י המום שהפיל בו הנכרי שחטוהו שהרי ראה שאף שלא נפל בו מום מאליו שחטוהו ויעשה כן עוד: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:7:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:7:1) שזה חשוב לדעת דבעינן שלא יתכוון להתיר אבל נכרית כיונה להתיר וגם האומרים לה שאינו נאכל בלא מום כיונו לכך שתטיל בו מום כ"כ הרא"ש בתשובה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:8:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:8:1) היה הבכור רודף אחר האדם יבעט בו כולי כן הגיה מ"ו וכתב בגמ' ובאשר"י לא הזכיר כהן ואדרבה רש"י מפרש רדף אחר האדם וכן נ"ל עכ"ל ולכאורה נראה דכתב כהן לרבותא דאפי' הכהן מותר. ועיין בגמ' פרק פסולי המוקדשין דף ל"ו ע"א דיש שם חסרון לישנא בתרא והביאו הרא"ש וב"י כאן ובגמרא שלי הגהתיהו ע"ש: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:9:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:9:1) וכתב הרמב"ן דוקא כו' כצ"ל ועיין בב"י שהביא הרא"ש שכתב בשם הרמב"ן בהדיא אף לאחר רדיפה וכתב ב"י דט"ס הוא בדברי רבינו ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:10:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:10:1) והרמב"ם כתב אפי' בעט לאחר שניצל ממנו וכ"כ הרא"ש כו' דצערו הוא דקמדכר ועיין בח"מ סימן ת"ב בשני שוורים שחבלו זה בזה ובס"ס תכ"א בשני בני אדם שחבלו זה בזה שאם התחיל אחד וחבל בחבירו ובא השני וחזר וחבל בו הראשון חייב והשני פטור אבל אם לאחר שנפרדו זה מזה בא השני וחזר וחבל בו גם השני חייב ולא אמרינן ג"כ התם צעריה הוא דקמדכר והו"ל כאילו חזר וחבלו מיד. ודוחק לומר דכאן איירי דוקא שבעטו מיד לאחר שניצל ובח"מ מיירי לאחר זמן וכמ"ש שם: והיותר נ"ל דשאני הכא דלא איירי לענין חיוב על החבטה אלא אם נאמר שיהא מותר לשוחטו ע"פ מום זה או לא ומש"ה אמרינן דאדכורי מדכר לצערו ובודאי לא משום כדי להתירו לשוחטו אלא משום צערו משא"כ בח"מ דאיירי לענין חיוב תשלומין ע"ש: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:11:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:11:1) מותר להטיל בו מום קבוע דכתיב תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו כשהוא תמים להקריבו למזבח לרצון כל מום לא יהיה (שב"א תחת היו"ד ופת"ח תחת הה"א כנ"ל עכ"ה) בו: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:12:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:12:1) חשיבא כבעלת מום דאין לך מום גדול מזה שאינו יכול לחיות וגם חכמים לא גזרו כאן והתירוה משום פסידא: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:13:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:13:1) וס"ס אינה נשחטת עליו דחשוב כמום עובר כו' פי' אינה נשחטת קודם שמטילין בו מום דהיינו קודם הקזה ול"ת כיון שהמיתה נחשב כמום תשחט עליו ואפי' לר"ש דבסמוך דר"ש לא מתיר לשוחטו אלא אם הקיז לה שאז הוי מום קבוע אבל מום זה דהיינו דאם לא יקיז לה תמות נחשב למום עובר שהרי ע"י הקזה לא תמות ותעבור המום: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:14:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:14:1) רבנן סברי כו' ר"ל אע"ג שרבנן. סברי שמותר להקיזה מ"מ אינה נשחטת ע"י מום של הקזה (כיון דבידים עשאו המום עכ"ה) דגזרי אטו היכא דלא מיית בלא עשיית מים דחשיב כתם א"נ אטו היכא שיכיל להתרפאות בהקזה במקום שאין עושין בו מום לא חשוב בעל מום ור"ש מתיר לשוחטו עליו דלא גזר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:15:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:15:1) ור"ש שרי לטעמיה אזיל דדבר שאין מתכוין מותר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:16:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:16:1) מותר להטיל מום בבכור בזמן הזה (קודם שיצא לאויר העולם כגון גדי באזניו שהם ארוכות וקודם שיצא כל ראשו נראית אזניו ויכול להטיל מום וכן אימרא בשפתיו גמרא ורש"י עכ"ה) כו' דכל זמן שלא יצא לאויר העולם אינו קדוש דהרחם מקדשהו ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 313:17:1 [Prisha, Yoreh De'ah 313:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/313:17:1) ומ"ש בזמן הזה כ"כ נמי הרמב"ם בפ"ב דהל' בכורות ז"ל בד"א דמותר להטיל מום בזמן הזה שאין שם בית מפני שסופו להאכל במומו אבל בזמן שבית המקדש קיים אסור עכ"ל ועיין בדרישה: