## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 364:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:1:1)

ודוקא של בנין אבל קרקע עולם כו' דכתיב וישלך את עפרה אל קבר בני העם מקיש קבר בני העם לאליל מה אליל במחובר לא מתסר דכתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אף קבר במחובר לא מיתסר ומינה מה אליל דתלוש ולבסוף חיברו אסור אף בקבר כן ב"י וקבר של בנין פירש רש"י שבנאו למעלה מן הקרקע:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:2:1)

ואיזהי קרקע עולם כגון החופר כוך בסלע כו' הא דאיצטריך לאוקמי בכוך ולא ר"ל כפשוטו דהיינו בצידי הקבר שמעולם לא נתלש דס"ל דצידי הקבר פשיטא דמותרין דסדנא דארעא הם ולית עלייהו שם קבר כ"א מה שהוא מונח על האדם הנקבר לצרכו כגון העפר שמכסין בו המת או עליונו של כוך שהוא כיוצא בו וק"ל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:3:1)

וכתב הר"ר ישעיה עכשיו שקוברים כו' בכל קטנים מיירי אפי' בבניו ובנותיו דלית בהו משום כבוד מתים דניחא להו בהן וכדלעיל ס ס שס"ב וקמ"ל דמ"מ אסורין לקבור עמהן אחר זמן שנקברו בו הגדולים משום איסור הנאה אם לא שנקבר עמהן תחלה דאז מיוחד הקבר לשניהן וק"ל ועיין בדרישה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:4:1)

וגם לישב על הקבר אסור וכן העולם נהגו איסור מ"ו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:5:1)

לא היה אוסר לישב על האבן שאינו נחשב מן הקבר שאלו היה נחשב מן הקבר היה אסור משום קבר בנין אבל לישב על העפר של קבר מותר בלא"ה דלא נקרא תלוש כמ"ש לפני זה ב"י:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:6:1)

אלא ציון ר"ל שלא נחשב אלא לציון כו' (פירוש כמו שאנו מעמידים על הקבר מצבה של אבן או של עץ ומציינין עליו שם הנקבר להיות לזכרון מי שקבור שם עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:7:1)

אפילו לא נתן בו אלא נפל לאפוקי ממ"ד דאין לנפלים תפיסת מקום עיין בסוגיא דפ' נגמר הדין (סנהדרין ד' מ"ח ע"א) ועיין בדרישה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:8:1)

אבל אם נתנו ע"ד להיות בו עולמית כו' דהיינו הזמינו: (דימוס פי' של אבנים עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:9:1)

ואינו יודע אם נקבר שם מדעת בעל השדה משמע שסובר רבינו דמסתמא מותר לפנותו עד שידע שמדעת בעל השדה נקבר שם אבל מדברי רש"י נראה שבסתמא אסור ב"י ע"ש:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:10:1)

ואם פינהו מקומו טמא כו' גזירה דרבנן הוא שגזרו כדי שלא יפנוהו וכל זה בקבר של בנין ומ"ש מותר בהנאה אפי' בקבר של בנין שרי דכיון דידוע דשלא מדעת בעל השדה נקבר שם הו"ל כאילו לא היה קבר מעולם ב"י ולכאורה היה נראה לחלק דשאני הכא דמשום גזירה שלא יפנוהו החמירו לאסור אפי' בקרקע עולם:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:11:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:11:1)

ואם מת מצוה הוא כו' אבל מן הסתם לא חיישינן שמא מת מצוה הוא דמת מצוה קלא אית ליה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:12:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:12:1)

שמת מצוה קנה מקומו שזה אחד מעשר תנאים שהתנה יהושע וכמ"ש בח"מ סימן רע"ד:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:13:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:13:1)

מפניהו לאיזה מקום שירצה שמתוך שניתן לפנות מפניהו לאיזה מקום שירצה ואין בעל השדה יכול למחות ועיין בדרישה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:14:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:14:1)

בין שדה זרע לשדה אילן מפניהו לשדה זרע בין שדה כרם לשדה אילן מפניהו כו' כן הוא לשון אבל רבתי (והב"י כתב על רבינו למה השמיט בין שדה אילן לשדה כרם וז"א אלא ט"ס דמוכח שהשמיט ממפניהו ראשון למפניהו השני עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:15:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:15:1)

או שדרה וגולגולת ברייתא הוא וז"ל אינו מ"מ עד שימצאו ראשו ורובו רבי יהודה אומר השדרה והגלגולת הן רובו ומפרש רבינו דל"פ אלא ת"ק קאמר דבעינן ראשו ורובו ר"ל דבעינן רובו ובכלל הרוב צריך שיהא הראש לאפוקי אם נמצא הרוב ואין הראש בכללו לא הו"ל דין מ"מ אף על גב דיש כאן רובו דרוב חשוב בעינן דהיינו שיהא בכללו הראש שהוא אבר החשוב שבכל אברים שבאדם וקאמר רבי יודא אם יש כאן הגלגולת והשדרה זה נחשב ג"כ רובו אע"ג שאין הראש שלם הואיל שיש כאן כל השדרה שהוא עיקר הגוף סגי אבל ודאי אם אין השדרה שלימה אלא מצא אברים אברים משאר הגוף צריכין שיהא בכלל הרוב כל הראש ולא סגי בגלגולת לחוד ומר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ ולכן כתב רבינו אלא אם כן מצא ראשו ורובו או שדרה וגלגולת וכ"כ לקמן בסימן שע"ד ועיין בדרישה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:16:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:16:1)

ומקומו טהור ואסור בהנאה מקומו טהור דלא גזרו עליה מפני הנזק ומיהו אסור בהנאה דאיסורא דאורייתא הוא ולא פקעה רש"י והא דקאמר אסור בהנאה מיירי בקבר בנין אבל קבר קרקע עולם אינו נאסר וכבר כתב רבינו כן לעיל בתחילת הסימן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 364:17:1
[Prisha, Yoreh De'ah 364:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/364:17:1)

אבל קרקע עולם שרי דליכא כאן משום כבוד דמידע ידיעי דקרקע עולם אינה נאסרת תוס':