## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 403:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:1:1)

תניא המלקט עצמות אביו ה"ז מתאבל עליהם כל היום כולו בכל דין אבילות המפורש לעיל רבינו ירוחם וכ"כ רבינו בסמוך:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:2:1)

אפי' צרורות לו בסדינו פירש"י אפי' צרורין לו בסדינו שאינו מלקטן ואינו רואה אותן ה"ז מתאבל עליהן כל זמן שלא נקברו. והתוס' כתבו דיותר נראה לפרש דה"ק אפי' צרורים לו בסדינו אינו מתאבל לערב וכן נראה שהוא דעת רבינו מדכתבו אחר ולערב אינו מתאבל עליהן וק"ל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:3:1)

לפיכך אין מלקטין אותן סמוך לחשיכה שלא יהא נמצא שלא התאבל על עצמות אביו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:4:1)

בקריעה ובכל דיני אבילות דתניא כל שקורעין כו' עיין בב"י:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:5:1)

ואין מברין עליהן בחבר עיר ע"ל בסי' שנ"ה פירושו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:6:1)

אבל מברין עליהן לעצמו לשון הרמב"ן בתוך ביתו במקום לעצמו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:7:1)

מפני ששמחת רגל עליו לכאורה משמע שהוא טעם למה שאמר ואינו מתאבל עליהן כלל ר"ל שאינו מתאבל עליהן לפי שהוא מצווה ועומד בשמחת הרגל (ובזה מיושב גם כן מה שפריך בגמרא אר"מ ע"ש בב"י עכ"ה) אבל בגמרא בפ"ק דמ"ק דף ח' ע"א איתא ג"כ כך והוא טעם למלקטין במועד ופי' שם רש"י כלומר הרבה הוא עוסק בשמחת הרגל ואינו מצער בליקוט עצמות אביו ואמו ופירוש זה מוכרח שם שא"א לפרש שם כמו שפירשתי דמאי שהוא מצווה ועומד בשמחת רגל אינו טעם שילקוט עצמות ועיין בב"י שמביא לשון הגמרא ופירש"י:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:8:1)

אבל הרמב"ם כתב אין מלקטין כו' ס"ל כרבי יוסי דפליג וס"ל הכי וב"י הביאו ע"ש: (ואצ"ל עצמות שאר קרוביו דבעצמות אביו אינו לוקט אע"פ שחייב לכבדו וכ"ש עצמות שאר קרוביו שאינו חייב לכבדן ומצד אחר אינו כ"ש דשמא דוקא בעצמות אביו אינו לוקט מטעם דמתאבל עליו יותר וק"ל עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:8:2
[Prisha, Yoreh De'ah 403:8:2](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:8:2)

אין מפרקין העצמות כו' אלא אם כן נפרקו כו' פירוש אם התחיל לפרק אזי מותר לגמרי. והיותר נראה דאליקוט עצמות כדי לקוברן קאי דאין קוברין אותן אלא אמר שנפרק ואזה קאמר דבעינן שבשעת קבורה יהיה מפורקין מעצמן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:9:1)

אלא אחרים ילקטו לו שלא יהיו בזוין בידו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:10:1)

כלה הבשר אין הצורה ניכרת בעצמות לפיכך מותר שאינו ניכר שהם של אביו ואף ע"פ כן יעשה כצוואת ר"א בר צדוק דבסמוך: (ואפרסקל פירוש בגד אחד שנקרא אפרסקל וכן משמע בסמוך שאמר ופירש עליה את האפרסקל עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:11:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:11:1)

וסוף עצמות להתערב אלא כצ"ל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:12:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:12:1)

ונותנין כל אחד לעצמן בארון של ארזים אפשר דשניהן נותנין בארון אחד דהא ר"ע לא קאמר אלא דסוף אפרסקל להתעכל ולהתערב ולא קאמר דאסור אף אם לא יתערבו משום דלאחר שיתעכל יהיה מונחין עצמות שניהן בגומא אחד וכל אחד תופס מקומו לבדו אלא ודאי בעצמות לא אמרינן הכי אלא דחשש שיתערבו כשיניחו שניהן ביחד דאין הפסק ביניהן כי אם האפרסקל ומש"ה קאמר דיניחו שניהן רחוקין זה מזה ואפי' בארון אחד וק"ל וע"ל סימן שס"ב:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:13:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:13:1)

ואל תלקטם אתה בידך כו' אף ע"ג שכתב לעיל בסמוך שהלכה כר"י בן נורי מ"מ מוטב שילקטם ע"י אחרים אלא שאם ירצה יכול ללקטם בעצמו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:14:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:14:1)

וכשם שעשה אבא לאביו כו' אפשר דכתב והעתיק רבינו דברים הללו משום דקמ"ל דאע"ג דקי"ל כר"י בן נורי דיכול ללקטן בידו מ"מ עשה הוא כן בצוואת אביו כמו שעשה אביו לאביו משום קבלה שהיה בידיהן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:15:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:15:1)

בין בחול בין בשבת ר"ל אע"ג דמי שמתו מוטל לפניו בשבת חייב בכל המצות מ"מ אם עוסק במצוה כגון זה שמשמר עצמות בשבת פטור מכל המצות:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:16:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:16:1)

ואפי' אם הם מלקטין רבים נדאה דדוקא קאמר שהמלקטין הן רבים אבל אם המשמרים הן רבים זה משמר וזה הולך משם וקורא וכמ"ש באורח חיים ולעיל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:17:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:17:1)

ואם רצה להחמיר על עצמו לא יחמיר עיין באורח חיים סימן ע"א בב"י:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:18:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:18:1)

ואם היה מתירא מפני גנבים ולסטים מותר ע"ל סימן רפ"ב שם כתבתי לשון הגמ' דלהפשיל ס"ת או עצמות מת לאחוריו מותר בלא יראת גנבים:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:19:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:19:1)

דיספד כו' פירש רש"י דיספד יתן אל לבו שאף הוא יספדוהו ואל ירע לו אם נהג כן ועיין בדרישה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:20:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:20:1)

דיטעון יטענוניה פירוש מי שטוען אותו לקבורה רש"י מ"ו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 403:21:1
[Prisha, Yoreh De'ah 403:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/403:21:1)

דדלאי ידלוניה רש"י ורמב"ן פירש המרים קול בהספד. וס"א בגמרא ואדם די לא דל ידלוניה פי' מי שלא מרים עצמו בגסות רוח אבל הוא מטופל למתים מרחמים לו מן השמים: