## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 52:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:1:1)

נפלה לאור ונחמרו פירש"י ונחמרו כווצו מחמת האור והפכו מראיתן לשון חמרמרו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:2:1)

כגון לב וקורקבן נקט קורקבן השייך בעוף וכדמסיק דנפלה לאור שייך דווקא בעוף וא"כ הל"ל נפל לאור לשון זכר לא נפלה ל' נקיבה י"ל כי רבינו נקט ל' המשנה וכן הוא ל' המשנה המתחלת אלו טריפות בעוף כו' נפלה לאור כו' ומיירי בעוף:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:3:1)

ואין איסורו מחמת עצמו זה נתינת טעם למ"ש ואין הכבד דומה ללב וקורקבן כו' וכאילו אמר דאין איסורו כו':


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:4:1)

דהא אפילו ניטל כולו כשר פי' כל מה שכנגד המעים שהוא התחתון שלה וכמ"ש בסמוך אבל לא כנגד המרה ובמקום חיותא:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:5:1)

ודאי לקו גם הבני מעים כו' ואין רואין בהן שום ריעותא הטעם לפי שידוע ששלט בהן האור אלא שלא ניכר בהן מתוך שהן ירוקות ואע"ג דאמרינן בני מעים שדרכן להיות ירוקים משתנין ומאדימין מחמת האור היינו דוקא כשהאור עצמו שולט בהן אבל כאן שהאור שולט בכבד שהוא אדומה ונעשית ירוקה מכח האור ושוכבת על הבני מעים אמרינן הבני מעים לקו מן הכבד ולא נשתנו ממראיתן הואיל ולקותן מן הכבד שהיא ירוקה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:6:1)

דצד החיצון שלה הוא כנגד הצלעות פי' ואפילו נמצאת ירוקה באותו צד כלפי פנים כשירה (נראה דר"ל דאפילו נמצאת ירוקה בצד הדק שלה שבין הצלעות אף שהוא כלפי פנים נגד הבני מעים כשירה ולא אמרינן דהליקוי יורד למטה על בני מעים וכן מוכח ברשב"א הביאו ב"י. עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:7:1)

ה"ג או כנגד כל מקום חיותא שצ"ל מלת כל והיינו שלא נשאר כזית כמ"ש בסימן מ"א וכן הוא בת"ה הארוך והקצר בהדיא וכתב שם דלא אסרו במשהו אלא במקום שהנקב אוסר במשהו וכמ"ש שיעור ירוקתן כשיעור נקובתן משא"כ בכבד (ולכך צריך שיוריק כל מקום חיותא והיינו שאין שם שם כזית שלם בלי ירוקה במקום חיותא וכמ"ש ב"י בסמוך עכ"ה) ובהוריק כנגד מרה אפילו לא הוריק בעומק עד מקום שנתחבר שם במרה וכן גבי טחול אפילו נשתייר בו כעובי דינר זהב אם הוריק בסומכיה בבהמה טריפה דכל מקום ירקותא כאילו נשרף וניטל וכתב ב"י עוד דל"ד כנגד אלא שאם הוריק סמוך למקום חיותא בכדי שאם ינטל מקום הירוק לא ישאר כזית במקום חיותא טריפה ובכלל כל מקום חיותא הוא וכן כתב הר"ן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:8:1)

וקאמר בגמרא כו' מפני שהצלעות מגינות עליה. בעוף מדבר בגמרא שצלעותיו אינן שוכבים לרחבן אלא על חודם ורחבם בולט לפנים והריאה נחבאת ביניהם שרוב רוחב צלעות מגינות עליה והא דסתם רבינו דבריו (ולא כתב שדין זה שייך בעוף דוקא עכ"ה) ה"ט משום דכתב בסמוך בשם הרא"ש דלא שייך כלל בבהמה דין נפילת אור ע"ש:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:9:1)

אבל אם ראינו (שהאדימה טריפה כך הוא הנוסחא בכל הספרים ואף על גב דאמרינן לעיל ריאה שהאדימה כשירה שאני הכא דאיכא ריעותא שנפלה לאור וע"כ אודם בריאה שינוי מראה היא מדאמר לעיל אפילו האדימה בתכלית האודם מלשון אפילו משמע דגם סתם אודם בריאה קצת שינוי מראה הוא ועד"ר. שוב ראיתי שכתב הר"ן וב"י הביאו בר"ס זה אהא דתנן נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אם ירוקים פסולה ואם אדומים כשירה ומפרש בגמרא דהמשנה איירי בלב וקורקבן שדרכן להיות אדומים וע"כ כתב הר"ן שכוונת המשנה במ"ש אם אדומים כשירה דאפי' הוסיף הלב והקורקבן אדמימות מה שרגיל להיות אפ"ה כשירה לפי שבמעט חום מוסיפין במראה שלהם עכ"ל מכאן מוכח שצריכין להגיה שהוריקה דאם לא כן מאי קמ"ל דכשירה ודו"ק:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:10:1)

והרשב"א כתב דלא מכשרינן כו' כן צריך לגרוס שהרי הוא פליג אדלעיל מיניה וטעם הרשב"א דאיתא בגמרא אמר רב שמואל ירוקין שהאדימו ושלקן והוריקו כשירה מ"ט קוטרא עייל בהו ופירש"י קוטרא עייל בהו מעיקרא ועכשיו הלך מחמת המים והוריקו ע"כ וכתב הרשב"א דאין להכשיר בטריפות אלא מה שמנו חכמים ועיקר הטעם משום דס"ל דרכו של אש להאדים הירוק בבישול אבל אין דרכו להוריק ועי' בב"י שכתב כל זה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:11:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:11:1)

וא"א הרא"ש ז"ל הכשיר בשניהם טעמו של הרא"ש כתב ב"י בשם בעל המאור שדרכו של אש להוריק האדום ע"י שליקה ובגמרא דנקט ירוקין שהאדימו ושלקן. והוריקו כשירה לרבותא נקטיה וכ"ש אדומים שהוריקו וחזרו והאדימו ע"י בישול שכשר הואיל ואין דרכו בכך ואע"פ שסברתו סותרת סברת הרשב"א מוכרחים לומר כן מתוך חלוקי גירסות הגמרא. והא דנקט לעיל ל"ש ירוקין שהאדימו ושלקן וחזרו והוריקו ל"ש אדומין שהוריקו וחזרו ושלקן והאדימו כשירה וזהו זו א"צ נומר זו לסברת הרא"ש דאם ירוקין שהאדימו שחזרו והוריקו ע"י האור כשרים אע"פ שדרכן להוריק ע"י בישול כ"ש אדומין שהוריקו וחזרו והאדימו ע"י בישול דכשרה נראה דנקט כן כדי לאפוקי משם סברת הרשב"א ודו"ק גם בלשון בין בין ובל' ל"ש כו' אין קושיא למה נקט זו ואצ"ל זו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:12:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:12:1)

אדומים שלא הוריקו כו' עד והאדימו טריפה בגמרא אמר מ"ט איגלאי בהתתייהו. (פי' חרפתן דודאי נחמרו רש"י פכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:13:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:13:1)

ומכל מקום מותר לאכלן צלויין ולא חיישינן כו' הטעם דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:14:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:14:1)

כתב הרשב"א כו' וכן יראה לי שאין ירקות פוסל בעוף בייתי כו' נ"ל לפרש דהיינו דוקא באין ידוע שנפל לאור אבל נפל לאור כמו בריאה שהאדימה דקי"ל שהיא כשירה ובנפלה לאור תלינן האדמימות באור וטריפה וכמ"ש לעיל בסמוך. והרשב"א לטעמיה אזיל דפוסל שינוי מראה אף באין ידוע שנפל לאור כמש"ר בסמוך בשמו וה"ה נמי מה שהכשיר כאן בעוף בייתי שיש כנגדו מדברי היינו בעוף סתם אבל לא בידוע שנפל לאור:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:15:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:15:1)

כענין שהתירו יתרת שבריאה כו' פי' עינוניתא דוורדא:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:16:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:16:1)

וא"א הרא"ש ז"ל כתב כו' עד דמילתא דלא שכיחא היא הטעם כתב ב"י כי מיד שתפול לאור תצא ותפרח ואם נשרפו כנפיה שלא תוכל לפרוח תשרף במקומה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:17:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:17:1)

כי בטרם יחמרו מנפילת האש ישרף עורה כך היא הגירסא הנכונה ובי"ס גורסין ישרף עורה ובשרה וצ"ל לפי גירסתם דאף אם נשרף עורה לא חיישינן שיחמרו בני מעים עד שישרף גם בשרה ודוחק הוא דאי חזינן ריעותא דנשרף העור ודאי חיישינן שנחמרו בני מעים:


###### Prisha, Yoreh De'ah 52:18:1
[Prisha, Yoreh De'ah 52:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:18:1)

אלא ודאי לא שייך בבהמה כלל יש לדקדק מנ"ל לומר דודאי לא שייך בבהמה כלל וגם הלשון אינו מכוון דמיותר הוא מ"ש אלא ודאי כו' ונראה דה"ק ואין אלו אלא דברי נבואה ר"ל שמה שמחלק בעל העיטור בין סתמא לודאי מנ"ל לחלק דלמא ל"ש אלא משום דקשה ליה דתנא דמתני' נקט אלו טריפות בעוף נפלה לאור וגם בגמרא חשיב קורקבן ולא חשיב המסס ובית הכוסות וריאה מכל זה מוכח דתנא דמתני' מיירי דוקא בעוף ולא בבהמה ע"כ נראה לו לחלק וחילוקו דוחק דמנ"ל לחלק בהכי דאין זה אלא דברי נבואה אלא ודאי הואיל ותנא דמתניתין נקט נפילה לגבי עוף ולא גבי בהמה ודאי לא שייך גבי בהמה כלל: