## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 100:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 100:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/100:1:1)

כל דבר שהוא בריה כגון נמלה עיין מ"ש בס"ס ק"ד:


###### Prisha, Yoreh De'ah 100:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 100:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/100:2:1)

או עוף טמא כו' אבל עוף טהור שנתנבל לא מיקרי בריה והטעם דעוף טמא שלם נקרא עוף וכשאין שלם אין קורין אותו עוף אלא חתיכת עוף טמא וכן גיד נקרא חתיכת גיד וכן אבר מן החי אבל נבילה אפילו חתיכה קרויה נבילה דכל דבר שנתנבל קרוי נבילה ואין שם העצם והר"ן כתב דלא מקרי בריה אלא א"כ איסורה מגופה כגון גיד הנשה וכיוצא בו שהוא אסור מתחילת ברייתו אבל עוף טהור שנתנבל שלא היה מתחילה ברייתו באיסוריה לא:


###### Prisha, Yoreh De'ah 100:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 100:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/100:3:1)

שאם יש בהיתר ששים כנגד הבריה כו' פי' אפילו עם החתיכות של היתר שהרי הם מותרים אלא שאין ניכרין וראיה לזה שבס"ס זה כתב רבינו ז"ל ואם יש בקדירה ס' נגד השומן כו' ש"מ דבכל הקדירה משערינן והא דכתב רבינו אחר זה ואם מכירו זורקו והאחרים והרוטב תלוין בנתינת טעם שאם יש בכל ס' כי לא הוצרך לכתוב שם בכל כמו שלא כתב כאן אלא משום דבא ללמדינו שם דאם יש נגדו ס' הכל מותר כתב נמי דהכל מצרף לששים וק"ל: 
שבאם יש בהיתר ס' כו' הרוטב מותר בנמלה וכיוצא בו מדברים המאוסים יתבאר בס"ס ק"ג דא"צ ס' אלא אעוף טמא ואינך הנ"ל קאי:


###### Prisha, Yoreh De'ah 100:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 100:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/100:4:1)

אם מכירו זורקו לדעת הטור שכתב בסימן ע"ב דלא מחמרינן באיסור דבוק גם בירך נוטל הגיד מאותו חתיכה ומשליכו ובשר החתיכה מותר אם יש ס' בכל הקדירה נגד השומן:


###### Prisha, Yoreh De'ah 100:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 100:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/100:5:1)

י"א דבריה בטילה בתתק"ס כו' כ"כ הרא"ש בפרק גיד הנשה וראייתם מדתנן במסכת תרומות פ"י סימן ח' דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתיים אם יש משקל י' זוז ביהודה שהם ה' סלעים בגליל דג טמא וצירו אסור כו' וקאמר עלה בירושלמי שהוא אחד מתתנק"ס. עוד שם בירושלמי הורה רבי יוסי בר בון בעכבר אחד לאלף (פי' ר"ש) הורה רבי יוסי בעכבר שנתערב בהיתר ובטלו באלף וה"ה אם היה תתק"ס היה מתירו (אלא שהמעשה כך היה באלף) אלמא בריה בטילה בתתק"ס (כל זה פי' ר"ש שם ומסיק הרא"ש וכתב ז"ל) וי"מ דעכברא שם מקום כדאיתא בפרק הפועלים וקאי אציר דאיירי ביה וקאמר שרבי יוסי הורה כן באותו מקום ויהיב טעמא עד קרוב לאלף וכן מסתבר דלא איירי בעכבר שנתערב בהיתר דאם צורת עכבר עליו ניכר בין החתיכות של היתר משליכו והשאר מותר ואם נמוח ואין ניכר טעמו בטל בס' עכ"ל הרא"ש ב"י. ועיין בפי' רבי' שמשון ותמצא שם מבואר שמ"ש די"א דבריה בטילה בתתק"ס הי"א הוא ר"ש דפי' כן שם במשנה הלזה וכתב דמאי דמסיק וכתב דג טמא כו' הוא דין בפני עצמו ובא לאשמועינן דציר דג טמא אסור ואוסר דגים אחרים או ציר אחרת שנתערב בו וזהו שסיים שם במשנה ז"ל דג טמא צירו אסור רבי יודה אומר בסאתים רבי יוסי אומר אחד מי"ו כו' עכ"ל המשנה ועל רישא דמתניתין הנ"ל פי' ר"ש דאיירי שנתערב הדג טמא עצמו ואינו ניכר בין הכשרים וקמ"לן אם יש משקל י' זוז ביהודה כו' ומפרש בירושלמי שזהו אחד מתתק"ס אזי הדג טמא אע"פ שהוא בריה בטל בתוך הטהורים ומותרין כולם ואע"פ שלא סיימו מן המשנה כן בהדיא דכולם כשרים כתב ר"ש דמשנה חסרה היא ומצינו כיוצא בזו ע"ש ועד"ר: