## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 101:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:1:1)

חתיכה הראויה להתכבד. ודוקא שאיסורה מחמת עצמה כמו נבילה בשר בחלב הטעם דבשר בחלב נקרא איסור מחמת עצמו משום דכל אחד בפני עצמו היתר וכשנתחברו יחד נעשו יחד איסור בגזירת המלך עלינו והחתיכה כאשר היא ראוים להתכבד משא"כ בחתיכת היתר שבלעה איסור שאין איסור הבליעה ראוי לכבד בה וכן בב"י:


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:2:1)

ובענין חתיכה ראויה להתכבד כו' יש אומרים שהתרנגולת בנוצתה כו' ונתערבה בין תרנגולת אחרים בנוצתן יבש ביבש א"נ נתערבו בנוצתן במליגתו בחמים עם אחרות בנוצתן כדי להסיר נוצתן. ובלא נוצה הכל מודים דמקרי חתיכה ראויה להתכבד אפילו הוא חיה שהרי חזי לאומצא (כמ"ש בשבת פרק מפנין שאני בר אווזא דחזי לאומצא עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:3:1)

כיון שאינן ראוין עתה לא חשיבי ראוין להתכבד עיין בא"ו של מ"ו ד' ט"ו שהקשה הא אכתי יש לאוסרה משום דבר שבמנין דקיל"ן בביצים אע"ג שאין דרכן למנותן לעולם אפ"ה אינן בטילים וי"ל מאחר שטעם שדבר שבמנין אינו בטל הוא מפני חשיבות והוי כמו דבר ראויה להתכבד כאשר משמע בהדיא באשר"י וא"כ כשהיא בנוצתה לא חשיבא ובטלה ועד"ר:


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:4:1)

וגם י"א דכבש שלם או אווז שלם אינו נקרא ראויה להתכבד כו' פי' ונתבשלו כן נ"ל מדכתב הרא"ש גם אלו דברי הבאי הם דמשמע שהם גרועין יותר מדברי הראשונים שדברו בחתיכה ובהמה חיה וק"ל וע"ל סימן ק"י שכתבתי בשם מ"ו שכאן מיירי בכבש שנפשט שלם וב"י פי' אפילו בלא הופשטה ע"ש. והיותר נראה דמ"ה כתב כאן גם אלו דברי הבאי הם משום די"א הללו מודים דחתיכה ראויה להתכבד א"צ להיות מבושל או ממורט מנוצתה שגם כמות שהיא רגילין לכבד בו אדם והוא יבשל לנפשו אלא שאומרים שאין זה מקרי חתיכה ראויה להתכבד כיון שהוא שלם ועל סברא זו כתב שהוא הבאי דאם נאמר בנחתכה לחתיכות כל חתיכה בפני עצמה נקרא ראויה להתכבד וכי גרוע הוא בזה שהיא שלימה אדרבה במכ"ש שהיא חה"ל וז"ש וכי בשביל שראויה לחלק כו':


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:5:1)

גם אלה דברי הבאי הם פי' דבריו שאינם של כלום כמו נדרי הבאי ר"פ ד' נדרים שכתב עליו הר"ן ז"ל נדרים שאינן של כלום דשמיר ושית מתרגמינן הבאי וביר עכ"ל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:6:1)

כ"ש דחשיב טפי את שדרכו למנות הטעם דס"ל להרא"ש שטעם דבר שבמנין אינו בטל משום חשיבות כמ"ש בשם מ"ו וע"ש דמ"מ מועיל דבר שבמנין דאפילו אינה ראויה להתכבד מצד עצמה רק שאינה מאוסה עתה וראויה לאכול כמו שהיא בלי תיקון גדול: (ואפילו אם נאסר כבר התערובות דייק רמ"א בת"ח כלל מ' דין ה' מהכא דאפי' לאחר שנודע התערובות מהני ודלא כמ"ש האו"ה דמיירי דוקא קודם שנודע התערובות עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:7:1)

אבל במזיד שכיון לבטלם אסור למי שכיון לבטלו וכ"ש למי שנתבטל בשבילו ועיין מ"ש לעיל בסי' צ"ט (א"ל למה לא קנסינן שוגג אטו מזיד כדלקמן סימן ק"י י"ל דכאן נפלו מעצמן כמו נפלה דלקמן דלא גזרינן רק בהפילן בשוגג גם י"ל כמו שתי' הב"י לעיל בסי' צ"ט לחלק בין ביטול להפילו דכאן הוי כמו מבטלין עכ"ה):


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:8:1)

ומיהו אע"פ שנחתכה חתיכה אחת אין תולין כו' פירוש דה"א לתלות להקל הואיל ואיסור דרבנן הוא קמ"ל חתיכה אינה בטילה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:9:1)

אלא אותה שנחתכה מותרת ממה נפשך דאם היא של איסור אף כולן מותרות כלומר אם נצייר שהאיסור נחתך אז רואין ג"כ כל החתיכות של היתר כאילו הם נחתכים שהרי בהיתר אין חילוק בין אם הוא שלם וחשוב או חתוך והרי המה מעורבים וכולן מותרין ואם נצייר ונאמר שהאיסור בהשלימים לכל הפחות זה הנחתך מותר. ועוד אפשר לומר דה"ק אם נצייר האיסור נחתך הרי אין כאן איסור כלל שהרי אין כאן דבר חשוב ונתבטל ואפילו החתיכה שנחתכה מותר ולא אמרינן כיון שהוא של איסור נשליכנה דתלינן לקולא דלמא זו שנחתכה לאו של איסור היא דהא מספקא לי ותלינן לקולא ועיין מ"ש ר"ן ס"פ ג"ה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 101:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 101:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/101:10:1)

ואפילו נחתכו רובן אין תולין שהאיסור מן הרוב שנחתכו אדרבא אמרינן כל דפריש מרובא קפריש מהרא"י ז"ל ור"ל שפריש ממה שהיה ראשונה ועכשיו אלו פרשו ונחתכו ולכאורה היה צ"ל משום דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אלא שמהרא"י ס"ל דאין זה נקרא קבוע שהרי נשתנה במה שנתרסק: