## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 257:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 257:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/257:1:1)

אין רשאין לפרוש זה מזה אלא בכדי שיראה כו' משום חשדא דאמרי דעתו לגנוב והא דאמרינן לעיל סימן רנ"ו דאפי' אחד נאמן עליה ולא חיישינן לחשדא וא"ל דאף דנאמנים מ"מ כדי להיות נקיים מה' ומישראל מעצמן לא יפרשו כמ"ש בחשבון בסמוך דזה אינו דלשון אין רשאין לפרוש לא משמע הכי והיה נראה דשאני הכא דאיכא ריעותא ומקום גרמת חשד להרואים שהם הולכין לגבות יחד וא' נפרד מעל חבירו ויאמרו משום כדי שיגנוב פרד וכן אינך. ולפ"ז לא היה צריך לזהר מלפרוש כ"א אותו מי שגובה המעות דלגבי דידיה דוקא הוא הריעותא וזהו דוחק לכן היותר נראה דה"ט דדוקא בשעת גבייה שהמעות עדיין לא נמנה וחבירו אינו יודע כמה בידו איכא למיחש לחשדא משא"כ לאחר הגבייה שמנו המעות ואסור לחלוק לאחד כ"א לג' ביחד כמ"ש בסימן רנ"ו מש"ה ליכא למיחש למידי:


###### Prisha, Yoreh De'ah 257:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 257:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/257:2:1)

שנים שנים שלא יחשדוהו שנוטל כו' שהרי מטיל שנים ומונה אחד רש"י:


###### Prisha, Yoreh De'ah 257:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 257:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/257:3:1)

ואין מחליפין לעצמן אלא לאחרים משום חשד וכתיב והייתם נקיים מה' ומישראל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 257:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 257:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/257:4:1)

אין מדקדקין אחריהן ורמז לדבר ולא יחשבו את האנשים אשר נתנו הכסף על ידם כי באמונה המה עושין ודוקא הכשרים אבל שאינו כשר או שנתמנה באלמות צריך לתת חשבון ב"י ורמ"א:


###### Prisha, Yoreh De'ah 257:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 257:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/257:5:1)

ועובר משום בל תאחר אם לא יתנו מיד (ז"ל הגמרא בפ"ק דר"ה דף ו' וצדקה מיחייב עליה לאלתר דהא קיימי עניים כלומר עכ"ה) כלומר ולא בעינן שלשה רגלים לעבור בבל תאחר כדבעינן בקרבנות:


###### Prisha, Yoreh De'ah 257:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 257:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/257:6:1)

יראה מדבריו שאין התנאי מועיל אלא כשאין עניים ז"ל ב"י פי' זה אינו מוכרח דאפשר דאורחא דמילתא נקט שאין דרך להתנות שלא יתן אלא עד שימצא עני אבל אה"נ שאם התנה שאע"פ שימצא עניים לא יתן הכל ביחד אלא על יד על יד הכל לפי תנאו:


###### Prisha, Yoreh De'ah 257:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 257:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/257:7:1)

ועוד מה צריך תנאי כשאין עניים גם בזה כתב ב"י ז"ל נראה מדבריו שהוא סובר שמ"ש הרמב"ם אם התנה שלא יתן לעניים קאמר ומפני כך הוקשה לו דמאי צריך תנאי כשאין עניים והלא אין עליו חיוב וכו' וא"כ דעדיפא הו"ל לאקשויי דאם אין עניים מצויים לו היאך אפשר לו ליתן להם (אין זה קושיא דהו"א דיתן לגבאי שהוא עומד במקום עניים ורבינו הקשה דאינו חייב ליתנו הואיל שאין כאן עניים הכל כמ"ש א"א ז"ל בדרישה גם יש ליישב דברי רבינו שהקשה אף את"ל דהו"א שחייב לחזור אחריהם מ"מ מה צריך תנאי דבלא תנאי נמי אינו מחויב לחזור אחריהם אלא כשיזדמנו לו יתן להם ודו"ק עכ"ה) וא"ת דאפשר לו לחזור אחריהם א"כ גם הקושיא שהוקשה לו אינה כלום דאיכא למימר דהוצרך התנאי כדי שלא יתחייב לחזור אחר העניים אבל קושטא דמילתא דהאי שלא יתן דכתב הרמב"ם שלא יפריש הוא ואדסמיך ליה קאי שכתב אין שם עניים מפריש ומניח וקאמר שאם התנה שלא יפריש עד שימצא עניים א"צ להפריש עכ"ל ועד"ר: