## Prisha, Yoreh De'ah

###### Prisha, Yoreh De'ah 333:1:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:1:1)

בכל מקום בסוף הסימן כתב רבינו שלא נהגו כן ובש"ע כתב ב"י דוקא בא"י נוהג אפילו שלא בפני הבית:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:2:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:2:1)

אלא אם כן יהיה לו חמש רחילות דכתיב וחמש צאן עשויות פי' עושין ומצריכין הבעלים למצוה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:3:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:3:1)

יתן לכהן ממנו ה' סלעים שהוא שיעור בגד קטן שנאמר תתן לו שיהא בו כדי נתינה המועלת ואפילו אם לא ישייר לו אלא סלע:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:4:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:4:1)

וא"צ ללבנו תחילה פירוש מ"מ צריך ליתן לו שיעור שיהא ביד כהן אחר שילבננו ה' סלעים גמרא והשתא א"ש דבעינן שיהא לו משקל ו' סלעים מלובן דאז יתן מהן ה' לכהן לשיעור מלבוש וישאר בידו כדי סלע דמדכתיב ראשית בעינן שיריים כמו בחלה אבל אי הוה סגי במשקל ה"ס שאינו מלובן לא היו אומרים דבעינן לחיוב כדי משקל ו"ס מלובן דבו"ס צואין נמי הוה שריין.


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:5:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:5:1)

אפילו כמה מנין (קמץ תחת המם) כצ"ל. ודוקא בחלה ובתרומה דלא נתן התורה שיעור נתנו חכמים שיעור בחלה אחד ממ"ח בנחתום ואחד מכ"ד בב"ה כנ"ל ובתרומת עין טובה אחר מארבעים כו' וכנ"ל משא"כ בראשית הגז שנתן בו תורה שיעור תתן לו דבעינן שיעור נתינה מש"ה לא נתנו חכמים שיעור אחר כמעשר וכת"מ.


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:6:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:6:1)

אלא יתן מכל אחד לפי שיעורו ויהיה הכל יחד משקל ה' סלעים:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:7:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:7:1)

עד שצבעו פטור וכתב ר"ן אף על גב דלא אמרינן שינוי קונה בגזלן אלא לענין שאינו מחזיר לו גוף הגזילה אבל מכל מקום צריך להחזיר לו דמים אפי' הכי הכא מהני לפוטרו לגמרי כיון שפקע מצותא ליכא חיובו אממוניה גביה והו"ל ממון שאין לו תובעין עכ"ל:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:8:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:8:1)

לבנו ולא צבעו עדיין אין כאן שינוי גם לענין השבת גזילה כתב רבינו בח"מ ס"ס ש"ס דאינו נקרא שינוי אלא אם כן צמר ולבנו בגפרית שג"כ אינו חוזר לברייתו הא לבנו סתם לא מקרי שינוי והוא מגמרא ר"פ הגוזל קמא ע"ש:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:9:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:9:1)

הלוקח גז צאנו של נכרי שלא קנה כו' ופירש"י משום דגז צאנך כתיב והאי צאן לאו דידיה הוא ואצאן דידיה קפיד קרא ולא אגיזין דידיה:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:10:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:10:1)

אם המוכר שייר לו קצת מהגיזה הוא חייב פירוש המוכר חייב דא"ל לוקח מתנה דכהן גבך הוא לא שייר המוכר הלוקח חייב דא"ל המוכר מתנה דכהן גבך הוא וה"מ כשמכר לו בסתם אבל פירש לו המוכר וא"ל אני מוכר לך הכל אין הלוקח חייב ול"ד ללוקח מתנות במשקל דהוי כמו פירש שהרי שקל לו חלקו של כהן ואפ"ה נתנו לכהן דהתם מתנות כהונה שבו ניכרין ועומדין זרוע לחיים וקיבה מש"ה רצה תבעו מהלוקח שהן בידו רצה תבעו מהמוכר שהרחיק מתנותיו משא"כ בראשית הגז דאין חלק כהן ניכר וכל אחד יכול לדחות המוכר יכול לומר הרי לא גזזתי והלוקח יכול לומר הרי אין הצאן שגזזתי שלי:


###### Prisha, Yoreh De'ah 333:11:1
[Prisha, Yoreh De'ah 333:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/333:11:1)

דבר תורה ראשית הגז נוהג האידנא בח"ל אלא דלא נהגו (כן דנהיגנן האידנא) כרב נתמן דאמר נהוג עלמא כתלתא סבי כרבי אלעאי בראשית הגז דאמר אינו נוהג אלא בארץ וכתב הרא"ש דבדורות ראשונים היו נוהגין אלא בדורות האחרונים חזרו בו לנהוג כר"א: