## Prisha, Yoreh De'ah ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:1:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:1:1) או אפי' אינו לפניו האי אפי' כו' נלע"ד משום סיפא נקטה דהיינו אינו מיסב ואוכל ואינו אוכל בשר כו' ולא משום רישא דכיון שאינו לפניו דהיינו שהוא ברשות ובחדר אחד נראה דא"צ לילך לבית אחר וסגי בהכי והא ראיה שכתב אין לו בית לחבירו עושה מחיצה ולא קתני שאוכל בחדר אחר באותו בית אלא ודאי חדר אחר באותו בית מחשב כבית אחר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:2:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:2:1) אין בית לחבירו עושה לו מחיצה אפי' סדין רק שיעשה שלא יהא ניטל ברוח (וסימן לדבר והבדילה הפרוכת לכם עכ"ה) רשב"א: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:3:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:3:1) ואינו מיסב ואוכל פירוש על השלחן או מטה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:4:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:4:1) ואינו מברך ברכת המוציא וכל אלו דברים אסורים אפי' בלילה שמת אף על פי שאינו נקבר אלא ביום שאחריו כדמוכח מתשובות הרא"ש שבסמוך וה"ט כתב הרא"ש אף ע"פ שאינו עוסק מ"מ כיון שיש בידו לעסוק יש עליו דין אנינות משום כבודו של מת שיהא לבו פנוי לחשוב על צרכי המת ויחשב בהם תמיד משא"כ בשבת שאינו יכול לעסוק בצורכי המת אלא להחשיך בעלמא דוקא בשעה שהוא מחשיך פטור אבל כל היום חייב: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:5:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:5:1) ובשבת וי"ט אוכל בשר כו' בבית אחר או ע"י מחיצה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:6:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:6:1) ואם צריך להחשיך על התחום עיין מ"ש ב"י ע"ז בא"ח סימן ע"א ומ"ש שם עליו שייך כאן. ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:7:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:7:1) ליאסר בכולן בשעה שמחשיך כלומר משעה שמתחיל ללכת כדי להחשיך ב"י: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:8:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:8:1) וכ"ש בי"ט שני כולי פירוש דוקא אם קוברו בו ביום ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:9:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:9:1) שהוא בעצמו יכול לקוברו דכחול שויוה רבנן גבי מת אשיר"י: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:10:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:10:1) התפלל תפלת שחרית אפשר שק"ש וברכותיה לא היה אומר לפי שהיה אחר שלשה שעות עיין בא"ח סימן נ"ח ופ"ט מ"ו ואפשר לומר דק"ש הוא בכלל התפלל דקאמר והא ראיה דכתב ובמ"ש לא הבדיל ולא התפלל ולא אמר ולא קרא ק"ש אלא ודאי שהוא בכלל ולא התפלל ואף ע"ג דלענין קדשים אין האנינות בטל כל היום לענין שאר דברים נהגו לבטלו מיד אחר שנקבר אפי' מת ביום הקבורה סמ"ג וע"ל סימן שצ"ז: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:11:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:11:1) ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית כו' עיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:12:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:12:1) שצריך להבדיל דקי"ל מי שלא הבדיל במ"ש כו' בא"ח סימי רצ"ט שכן דעת התוספות ור"ת שמבדיל עד סוף יום ג' ומ"ש כל השבת כולה ר"ל כל הימים השייכין לשבת זה דהיינו עד סוף יום ג' וכמ"ש לעיל בסימן ר"ץ ובא"ע סימן קמ"ד ואף ע"ג דתפ לה אמרינן דאין לו להתפלל שחרית שתים היינו משום דהתם עבר זמנה אבל הבדלה עד יום ג' נחשב הכל זמנה: (דשוב אינו מוטל כו' כצ"ל עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:13:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:13:1) שלא חל האנינות על הקרובים כו' כיון שאין טרודין בענין קבורה ואע"פ שלא נתייאשו מלבקש להתפשר עם השלטון בכל יום אין זה נקרא טרדא לחייש עליו שיתעצלו בכבודו רבי' יונה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:14:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:14:1) מ"מ לא חל עליהם אבילות כו' שעכוב הקבורה מחמת ממין שאסור לפדותו מפני תיקון עולה ואפשר שיתפייס בדמים מועטים אבל הרוגי ביתר גזירת מלכות היה מחמת שנאה ולא מחמת ממון ילא עשויה לבטל לכך חל עליהן אבילות מיד רמב"ן: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:15:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:15:1) מיום שנתייאשו מלקוברו פירוש מלבקשי: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:16:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:16:1) אינו אסור בכל הדברים שאבל אסור בהן וכתב שמטעם זה רחץ דוד וסך כשמת הולד טרם שנקבר ועיין בדרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:17:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:17:1) דלכ"ע בחול אסור פי' אע"פ שהרמב"ם אוסר אף בשבת מ"מ כתב אע"פ שיש חולקין ע"ז (רשב"ג פליג את"ק ומתיר בשבת עיין בב"י עכ"ה) אבל בחול כ"ע מודו אבל העיקר כדלעיל דאף בשבת אסור וק"ל מ"ו: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:18:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:18:1) ק"ו מאכילת בשר ושתיית יין פי' שיש בהן חיי שעה אפ"ה אסור בהם: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:19:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:19:1) ואסור בהנחת תפילין פי' דהרמב"ם כתב שאינו אסור בכל הדברים שאבל אסור בהן וזה ודאי אינו דהא ודאי אסור בהנחת תפילין: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:20:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:20:1) אי במלאכת עצמו אף אחרים אסורים פי' אסורים להתעסק במלאכת האונן אפי' יש חבורתא ואם אין חבורתא אפי' כל העולם במלאכתן אסור כמ"ש לקמן סימן שמ"ג ושס"א: ###### Prisha, Yoreh De'ah 341:21:1 [Prisha, Yoreh De'ah 341:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/341:21:1) היינו משום שאינו מוטל עליו לקברו אבל מ"מ בעידונים כו' כצ"ל ופי' אלמא כל זמן שלא נקבר אינו אסור באבילות דאי הוה אסור לא הו"ל למשרי לשמוח בבשר ויין אפי' אינו מוטל עליו לקברו ובטל ממנו שאר אנינות מ"מ לא הו"ל לשמוח ומשני אבל מ"מ אסור בשמחה. ובשר ויין לחוד אינם חשובין שמחה ולא אסרוהו אלא משום אנינות וכאשר הגהתי מצאתי בספרי ת"ה. ולעד"נ דה"ק אף ע"פ שמותר כו' ולעיל לא אסר רחיצה וסיכה אלא מכח ק"ו מאכילת בשר אבל מ"מ י"ל כשנמסר לכתפים שמותר באכילת בשר יהא מותר ג"כ ברחיצה וסיכה לכך קאמר דמ"מ בעידונים אסור והאי נמי רחיצה וסיכה עידון הוא ואסור וא"ל נימא דיו ולא נחמיר ברחיצה וסיכה יותר מבבשר ויין די"ל הואיל שהתחיל האיסור מכח ק"ו שוב אין לו היתר הואיל שאחר הקבורה הם אסור שזה נראה כחוכא וטלולא שיהיו אסור שעה אחד ואח"כ יהיו מותר ויחזרו אח"כ להיות אסור: