## Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4

###### Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:1
[Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Sifra/s/Vayikra%20Dibbura%20DeNedavah,_Chapter%204/r/9:1)

אם עון פגול הרי כבר נאמר לא ירצה פירוש חוץ למקומו נמי קרוי פגול דההוא קרא דכתיב בפ' קדושים מוקים ליה בזבחים בחוץ למקומו וקרי ליה פגול הוא לא ירצה:


###### Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:2
[Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Sifra/s/Vayikra%20Dibbura%20DeNedavah,_Chapter%204/r/9:2)

אם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב. פי' עון נותר זה שחשב עליו חוץ לזמנו ומאי עון נותר מחשבת נותר. ונפקא לן מקרא אריכא דצו את אהרן דכתיב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וכו' המקריב אותו לא יחשב לו פיגול וכו' ונראה לי דהאי דקרי ליה עון פיגול נותר משום דכרת דפיגול עון עון מנותר ילפינן ליה בזבחים [מד.] והאי דפרשי' ליה חוץ לזמנו ולא קא מפרשי ליה בנותר ממש חדא משום דבנותר לא כתיב שלא יחשב. ועוד שהרי הציץ אינו מרצה על אכילות כלל דכתיב לכל מתנות קדשיהם:


###### Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:3
[Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Sifra/s/Vayikra%20Dibbura%20DeNedavah,_Chapter%204/r/9:3)

וכן פי' הרב צרפתי ז"ל בפ"ק דיומא [ז:] ונראה שאין אנו צריכין לזה הדוחק אלא עון פיגול ובשתיהם כתיב לא ירצה עון נותר ממני. וא"ת בנותר היכן נאמר בו לא יחשב. תשובתך לפי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ואעפ"י שאנו דורשין ואם האכל יאכל במחשב עליו על מנת לאכול ביום השלישי מ"מ מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה שמע מינה בנותר גופיה קאי בלא יחשב לומר שאין הציץ מרצה עליו וקרא דכתיב בנותר גופיה עדיף ליה לאיתויי ומיניה קא ממעט לן הדם שהוא עון נותר:


###### Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:4
[Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 4 9:4](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Sifra/s/Vayikra%20Dibbura%20DeNedavah,_Chapter%204/r/9:4)

וא"ת ירצה עון יוצא הרי הוא בכלל חוץ למקומו שאם על המחשבה אינו מרצה כל שכן על היוצא עצמו: