## Ra'avad on Mishnah Eduyot Chapter 2

###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:1:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:1:1)

עיקרה בפסחים פרק ראשון:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:2:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:2:1)

עיקרה פרק טבול יום ומפרש התם עור חלוץ קאמר משום דאיכא פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שהם נשרפים בעורותיהם:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:3:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:3:1)

מביא אותה בגיטין פרק שני וסוף זו הפסקא שנויה שם באותו הפרק:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:3:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:3:2)

**ועל המחט שנמצאת בבשר.** מביא אותה בפסחים פרק ראשון:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:4:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:4:1)

עיקרה במסכת טבול יום פרק שלישי והתם מפרש שאם נגע טבול יום בביצה לא פסל לו את הקלח כנגדו רבי יוסי אומר כל הסדר העליון ודומה שאינו מדבר אלא בביצה טרופה שנתנה בקדרה על הירק לתקון המאכל כי מאחר שהיא טרופה הרי היא חבור לירק ואם היא שלימה שלא נטרפה והרי היא דומה לכובע שהביצה שאינה טרופה עגולה כמין כובע אינה חבור מפני שהיא נשמטת והולכת לכאן ולכאן:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:4:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:4:2)

שבולת הקציר וראשה מגיע לקמה אם נקצרת עם הקמה הרי היא של בעה"ב ואם לאו הרי היא של עניים עיקרה בפיאה פרק חמישי ומפרש בתוספתא השבלים שבקשים ושבשדות הרי הן של בעל הבית ובעלי בתים נהגו עין יפה נמצא כי השבולת הנמצאת במקום הקציר וכבר פנו משם את השבלים ואחר כך מצאו את זאת באותו המקום אם קצורה הרי היא של עניים מעין יפה של בעלי בתים ולדעת ר' מאיר דאמר ספק לקט מן הדין הרי זה לקט ואם מחוברת בתורת שכחה שהרי קצרו כל סביבותיה והיא עומדת ועכשיו כשראשה העליון מגיע לקמה שאינה נקצרת עדיין אם היא נקמצת עמה לקצרה בבת אחת הרי היא של בעל הבית מפני שהיא נחשבת עם הקמה וכיון שהקמה אינה שכחה ולא לקט גם היא אינה לא שכחה ולא (קמה) [לקט] והיינו דתנן בפיאה פרק ששי קמה מצלת את העומר ואת הקמה וכו' איזו היא קמה שהיא מצלת את העומר כל שאינה שכחה אפילו קלח אחד אבל אם אינה יכולה להקצר עם הקמה באגודה אחת הרי היא של עניים לפי שלא נחשב אותה עם הקמה אלא ספק לקט הוא שמא נשרה בעת קצירה ואם מחוברת הרי היא שכחת קמה שהקמה האחרת שאינה שכחה אינה מצלת אותה ובגמרא דפיאה דבני מערבא מתחזי דבשבולת מחוברת קא מיירי דגרסינן התם איזו היא קמה שהיא מצלת את הקמה כהדא דתנינן שבולת שבקציר וראשה מגיע לקמה וכו' אלמא במחוברת קא מיירי דהיינו קמה וקמה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:4:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:4:3)

ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה כמלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן תזרע ואם לאו לא תזרע. פירוש עריס היא שורה של גפנים שהיא נטועה בצדי הגדר ומודלה על הגדר כדתנן בכלאים פרק ששי אי זהו ערים הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה נותנין לו עבודתו ארבע אמות ב"ש אומרים מודדין לי ד"א מעיקר גפנים לשדה וב"ה אומרים מן הגדר לשדה אמר רבי יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן אלא אם יש ד"א מעיקר גפנים לגדר נותנין לו עבודתו וזורע את המותר כמה עבודת הגפן ששה טפחים רבי עקיבא אומר ג' טפחים. גרסינן התם בגמרא דבני מערבא וקשיא על דב"ש בלא גדר אינו אסור משום כרם. פירוש משום דקסברי ב"ש כי הנוטע שורה אחת של חמש גפנים כרם וב"ה אומרים אינו כרם עד שיהא שתי שורות והכי איתא בכלאים פרק רביעי ומשום הכי קא מקשי בלא גדר הרי השורה אחת של ה' גפנים כרם היא וצריך להרחיק ממנה ד"א ותירץ ריש לקיש בעריס המעוקם שנו כלומר שהוא [כמין] גם שע"י עקימה תרתי מתבלען והכי איתא התם כלומר שאין נראית כה' גפנים ור' יוחנן אמר בעריס המכוון שנו ואם בערים המכוון שנו בלא גדר אינו אסור משום כרם (וימד כגון) [נימר בגין] ב"ה (יתננה) [תניתה] כלו' דב"ה סברי שירה אחת אינו כרם מיהו כשהיא סמוכה לגדר הגדר חושבה מפני שמדלה אותה עליו ויש בה מראית העין. ור' יוחנן בן נורי פליג אב"ש וב"ה אי נמי דקא סבר לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה אלא כולהו סבירא להו שאין הגדר אוסרתו כל כך לעשות שורה אחת ככרם גמור אלא כי יש מן העריס ולגדר ד' אמות מרחיק הזרע מן העריס ששה טפחים וזורע ג' אמות מפני שהוא חשוב מקום בפני עצמו אבל אם אין שם ד' אמות הכל אסור שנקרא הכל על שם העריס אע"פ שהעריס רחוק ג' אמות מן הכותל הכותל חושבו לאסור בינתים מה שאין כן בגפן יחידית דבין כך ובין כך אין נותנין אלא עבודתה ושאר מותר אע"פ שהיא סמוכה לכותל ועריס גופיה אילו לא היה שם גדר גבוה י' טפחים אע"פ שהיה שם גדר פחות מי' טפחים בין שהיה שם ד' אמות או פחות מד' אמות נותן לו כדי עבודתו ששה טפחים והשאר מותר מפני שהעריס והגדר גורמין את האיסור ואי קשיא לך הלא נמצא גדר לאסור ובמסכת עירובין פרק כל גגות שהיה מביא ראיה שמצינו מחיצה לאסור ולא הביא מזאת. נראה כי האיסור הזה אינו מגרמת המחיצה אלא מפני שהיא מחשבת העריס הסמוך לה אבל המחיצה אינה אוסרת כלל. והתם גרסינן אמר רבי יוחנן רבי יוסי ורבי (שמעון) [ישמעאל] ורבי יוחנן בן נורי אמרו דבר אחד רבי יוסי דתנן עריס שהוא יוצא עם הכותל מתוך קרן וכלה נותן לו עבודתו וזורע את המותר רבי יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם רבי ישמעאל דתנן ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה מלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן תזרע ואם לאו לא תזרע א"ר יוסי אמה בוצר ואמה סלו אמה בוצר ואמה סלו ואהן ר' יוחנן בן נורי דהכא. אלמא הנך כולהו סבירא להו שאין העריס חשוב כרם גמור אלא לענין זה בלבד דבעינן ליה מקום פנוי של ד' אמות וכי הוי (ד' אמות) נותנין לו כדי עבודתו ששה טפחים וזורע את המותר אבל אינו צריך להרחיק ממנו ד' אמות ככרם גמור ומפרש התם דהאי גנה קטנה שהיא מוקפת עריס לא שיהו שתים לכל רוח שאם כן כרם גמור הוי דהיינו שתים כנגד שתים ושתים יוצאות זנב ולא אחת ואחת בכל רוח שאין עריס פחות מחמש גפנים אלא שהן אחת אחת בכל רוח ושתים בקרן זוית אחת כלומר ברוח אחת רחוקות זו מזו שאם ימתחם הן נראין כארבע אמות פנויין והכי איתמר התם. וכל הפנוי של אותה גנה אין בה כי אם ד' אמות דהיינו אמה בוצר ואמה סלו מרוח מזרחית ואמה בוצר ואמה סלו מרוח מערבית וכן מדרום לצפון דאינון ד' אמות מרובעות וכשמרחיק כדי עבודתה מזו וכדי עבודתה מזו נמצא זורע שתי אמות אמצעיות מרובעות וראיה עוד כי הגדר והעריס גורמין לו איסור משאר גפנים יחידות דתנן עריס שהוא יוצא עם הכותל מתוך קרן וכלה הכותל נותרן לו עבודתו וזורע את המותר ר' יוסי אומר אם אין שם ד' אמות לא יביא זרע לשם. פי' כגון שהיתה אחת מן הגפנים נטועה עם הקרן והשאר יוצאת חוץ לקרן נותנין לו עבודתו וזורע את המותר לפי שאינו נחשב לעריס הואיל ואין כלה ר' יוסי אומר אם אין שם ד' אמות וכו' הואיל והתחיל העריס עם הכותל נדון כולה כעריס ומפרש בגמרא לדעת רבי יוסי והוא שיהא בקרן זוית ד' טפחים כדי מקום כי אז נמשך כל העריס אחר הכותל שבתחלת העריס וקא מקשו עלה בגמרא תנינן הכא רבי יוסי אומר ותנינן התם. פי' הא תנא ליה לעיל דתנן בפרק ה' גפן שהיא נטועה בגת או או בנקע נותנין לה עבודתה וזורע את המותר רבי יוסי אומר אם אין שם ד' אמות לא יביא זרע לשם אילו תנינא הכא ולא תנינן תמן הוינן אמרין הכא על ידי שהוא הלכתא עריס פי' שהם גפנים בצד גדר את אמרת אסור תמן ע"י שאינו הלכתא אריס שהיא גפן יחידית אמר מותר הוי צרכא מתנייא תמן [או אלו תנינא תמן ולא תנינן הכא הוינן אמרין תמן] ע"י שהוא מגופף מד' רוחותיו את אמרת אסור [הכא] ע"י שאינו מגופף מד' רוחותיו את אמרת מותר הוי צרכא מתנייא הכא וצרכא מתנייא תמן. למדנו מכאן כי הגפוף אוסרו והעריס אוסרו לדעת רבי יוסי והטעם כי הגפוף מערבב את הכל ואין כאן מחיצה לאסור כאשר פירשנו למעלה שהרי אין בין הזרעים והגפנים שום מחיצה אלא ערבוב מחיצה הוא מפני שאין ביניהם שום הפרש ויש להם גפוף מבחוץ שמערבב אותם:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:5:1)

מביא אותה במסכת שבת פרק שמונה שרצים ומוקים לה כר"ש דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה והנך פטורי פטור ומותר נינהו:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:5:2)

ועל לפסין עירניות ויש שגורסין אירוניות מפני שהן סתומות כעין (אריוך) [ארון] של האלפס וכסויו מחוברים בשעת עשיה וכשמייבשים אותם [מגרדים אותן] במגרה ומפני כך טהרו באהל המת מפני שהן כמוקפות צמיד פתיל:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:5:3)

**וטמאות במשא הזב.** שאין מוקף צמיד פתיל מתיר מן ההסט דהא מסיט ליה לכוליה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:4
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:5:4)

**ר' אליעזר בר צדוק אומר אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן.** כלומר שעדיין לא נחתכו אבל ת"ק סבר חתיכה לאו חסרון מעשה הוא דהוה ליה כמגופת חבית. וראיה לזה הפירוש הא דגרסינן בבראשית רבה אמר רבי שמעון תמה אני למה נחלקו אבות [העולם] בבריאת שמים וארץ שאני אומר כאלפס הזו וכסויה נבראו וקרא מסייעני קורא אני אליהם יעמדו יחדו אמר הלפס וכסויה דרכן לעשותן בבת אחת:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:6:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:6:1)

מביא אותה במסכת שבת בפרק קמא:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:7:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:7:1)

פי' מפני שאין בו דעת לישאל ואפילו ברשות היחיד ספקו טהור:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:8:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:8:1)

פי' סנדל של סיידין של קש הוא ונ"ל אטו מדרס קאמר דלא תימא לאו להליכה עבד אלא להגין על מנעלם שלא ישרפהו הסיד קמ"ל פעמים שהוא מטייל בו עד ביתו ואשמועינן תו דמנעל של קש דינו ככלי עץ וככלי עץ דמי ולאפוקי מדר' יוחנן בן נורי דא"ר יוחנן לאו כלי הוא והכי איתא במסכת שבת פרק במה אשה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:8:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:8:2)

**ועל שירי תנור ארבעה.** פי' שעדיין כשהוא עושה מעין מלאכתו כמעשה טפקא:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:8:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:8:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:8:3)

**ועל כסא שנטלו שנים מחפוייו זה בצד זה שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין.** הא כתיבנא ליה לעיל ובכסא של כלה שחפוייו יוצאין קא מיירי ר' עקיבא מטמא דאכתי חזי לישיבה מפני שהיא [נסמכת] בזרוע השלישי ע"י הדחק וחכמים מטהרין דלא חזי לישיבה מפני שהיא ישיבת צער ואין אדם יושב בו אא"כ מנוהו מה שלא היה דרכו מתחלה בכך:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:9:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:9:1)

מפרש להו טעמא בקידושין ירושל' (פ"א ה"ז) בנוי דכתיב (תהילים צ׳:ט״ז) והדרך על בניהם. בכח דכתיב (שם קיב) גבור בארץ יהיה זרעו. בעושר דכתיב (שם לז) נער הייתי גם זקנתי לא ראיתי צדיק נעזב וגו'. בחכמה דכתיב (דברים י״א:כ״א) ולמדתם אותם את בניכם. בשנים דכתיב (שם) למען ירבו ימיכם וימי בניכם. וגרסינן התם וכשם שהוא זוכה לו בחמשה דברים כך הוא חייב לו בחמשה דברים מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל ומנהיג דכתיב וכו' [ובתוספתא] מפרש כי חכמים חלוקים עליו וחכמים אומרים עד הפרק זכה לו מכאן ואילך הוא זוכה לעצמו פי' עד הפרק עד עשרים שנה שאין אדם נתפס על עונותיו:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:9:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:9:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:9:2)

ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ שנאמר קורא הדורות מראש אע"פ שנאמר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ואומר דור רביעי ישובו הנה פי' כל הקצים שהקב"ה נותן בחשבון דורות הוא נותן ואע"פ שקובע הקץ בשנים והאי דקאמר [לפניו] הוא הקץ מפני שאין דרכו לגלות קץ הדורות לא גלה אותו לאדם אלא לאברהם לבדו בגלות מצרים אלא לפניו הוא גלוי קץ הדורות. והאי דור רביעי האמור כאן רביעי לכנעניים הוא ואני תמה למה הוא נותן ב' קצים בשנים ובדורות ועוד קשה לי הא דקתני אע"פ שנאמר ועבדום וענו אותם וכו' ואמר דור רביעי ישובו הנה מאי אע"פ איכא הכא והלא זה קץ לשעבוד וזה קץ לביאת הארץ ובין זה לזה מ' שנה שעמדו במדבר. ונראה לי דהאי דקאמר ובמספר דורות לפניו הוא הקץ ה"נ קאמר כלומר אע"פ שנותן קץ לגליות ישראל ולשעבוד שלהם בשנים מכל מקום לענין הטובות והנחמות האמורות להם במספר הדורות הוא תולה לפי שהוא רואה את הדור שהוא זכאי ומתגלגל עמהם עד שמגיע לאותו הדור וכן היה בשעבוד מצרים אע"פ שנגאלו בסוף ארבע מאות שנה לא שבו לשבת בארץ עד דורו של יהושע. וכן היה בגלות בבל לסוף שבעים נגאלו שהיא שנת שתים לדריוש אבל ירושלים לא נבנתה עד סוף שלשים ושתים לארתחשסתא כי אז נתיישבה העיר ובאותו הפרק חזר נחמיה לבבל. וכן לימות המשיח כשיגאל אותם הקב"ה לא יכנסו מיד לארץ אבל יוליך אותם למדבר העמים כנבואת יחזקאל כ':


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:10:1)

כולן מפורש הטעם שלהם בסדר עולם פרק שלישי:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:10:2)

**ודור המבול.** קראי נינהו ועוד נוסף עליהם י"א ימים ששנת החמה יתרה על שנת הלבנה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:10:3)

**משפט איוב י"ב חדש.** דכתיב (איוב ז׳:ג׳) כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי מה לילות למנוי אף ירחים למנוי פירוש ירחי שוא הם ימות הקיץ שהם ארוכים כדכתיב ירח ימים ולילות עמל אלו לילות התורף שהם ארוכות כלומר אריכות הימים והלילות היה לו שוא ועמל שלא מצא בהם מרגוע. מנו לי כלומר במנינם נמסרו לו שלא חסר מהן אחת ומה לילות למנוי שלא חסרו אחת נמצא משפט איוב י"ב חדש:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:4
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:4](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:10:4)

**משפט המצריים י"ב חדש.** דכתיב לקושש קש לתבן אימתי התבן מצוי שם באייר והם יצאו בניסן:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:5
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:5](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:10:5)

**משפט גוג ומגוג לעתיד לבא י"ב חדש.** כלומר שלא ינגפו בבת אחת אלא מתחלת [מכתן] עד סופה י"ב חדש שיהיו נמוקים והולכין עד שיכלו דכתיב (ישעיהו י״ח:ו׳) וקץ עליו העיט וכל (חית השדה) [בהמת הארץ] עליו תחרף קיץ וחורף הרי שנה שלמה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:6
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:6](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:10:6)

**משפט הרשעים בגיהנם י"ב חדש דכתיב והיה מדי חדש בחדשו.** יבא כל בשר להשתחוות לפני מדקאמר בחדשו משמע באותו חדש עצמו כלומר מניסן לניסן או מתשרי לתשרי וקאמר יבא כל בשר להשתחוות לפני המקום ובמשפט רשעים קא מיירי דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' והם אותם שכפרו בעיקר ושיש בידם חלול השם אבל דינם י"ב חדש:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:7
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 2:10:7](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/2:10:7)

**ר' יוחנן אומר מן הפסח ועד העצרת דכתיב שבת בשבתו.** ומצאנו בפסח ועצרת שנקראו שבתות דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת דהיינו ממחרת יום טוב הראשון של פסח וכתיב עד ממחרת השבת השביעית תספרו דהיינו עצרת והאי דקאמר בשבתו מפני שיו"ט של עצרת תלוי ביו"ט של פסח משא"כ בשאר מועדים שאינן תלוים זה בזה ואיידי דתנא לעיל שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבא ושלשה דברים אמר רבי עקיבא תנא נמי הוא היה אומר שהם דברים הרבה נכללים באחד ותנא נמי הוא היה אומר חמשה דברים וכו' דדמי לה: