## Ra'avad on Mishnah Eduyot Chapter 4

###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:1:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:1:1)

ביום טוב פרק ראשון:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:3:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:3:1)

פירוש הבקר כמו הפקר וכן בלשון תורה בקורת תהיה כמו פקורת תהיה כלומר מופקרת היא שאינה אשת איש לא יומתו כי לא חופשה: והא דאמרינן בית שמאי אומרים הבקר לעניים הבקר דוקא לעניים אבל שיזכה בו עשיר לא וב"ה אומרים עד שיובקר אף לעשירים כשמטה פירוש אף לעניים עצמן אינו הפקר עד שיפקיר לכל ממעשה דר' ישמעאל בר' יוסי באלו מציאות (ל:) בההוא גברא דהוה דרא פתכא דאופי ולבסוף אפקריה ר' ישמעאל לכולי עלמא בר מההוא גברא ואקשינן עלה ומי הוה הפקר כי האי גוונא והא תנן בית הלל אומרים עד שיופקר לעשירים כשמטה כלומר וכיון דלא הוי הפקר נמצא רבי ישמעאל גורם מכשול לבני אדם שמא ימצאהו ויזכה בו ויהיה גזל בידו אלמא למי שהפקיר נמי לא הוי הפקר ובגמרא דפאה דבני מערבא פרק ששי מפרש טעמייהו ר' חייא בשם ר' יוחנן טעמון דב"ש לעני ולגר מה ת"ל תעזוב אותם יש לך עזיבה אחרת כזו מה זו לעניים אבל לא לעשירים אף עזיבה אחרת לעניים אבל לא לעשירים אמר ר' שמעון בן לקיש טעמון דב"ה תשמטנה מה ת"ל ונטשתה יש לך נטישה אחרת כזו מה זו לעניים ולעשירים וכו':


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:3:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:3:2)

כל עומרי השדה של קב ואחד של ארבעה קבין בית שמאי אומרים אינו שכחה וכו' מפרש בירושלמי פרק ששי מפני שהוא מסויים בין שאר העמרים כלומר ולעולם דעתו עליו מפני גדלו אבל אם היה של שתי קבים או של שלשה שכחה הוי ואפי' לבית שמאי וקא מקשי התם מה אנן קיימים אי משום שורה דיו שלשה כלומר כיון שיש בו שלשת קבין אילו יחלק לקבים היה ראוי להיות שורה שאין שורה פחותה משלשה אדא ברבי אמר קומי ריש לקיש כל שהוא יכול לחלקו ולעשותו שורה כלומר אף כשיחלק יהא החלק ממנו ראוי להיות שורה אז הוא מסויים בין שאר העמרים ובית הלל סברי בכולהו הוו שכחה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:4:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:4:1)

פי' לגפה כמו למצר והוא מלשון (שיגיפו את) [יגיפו] הדלתות (נחמיה ז) וכן ולבקר ולכלים בית שמאי אומרים אינו שכחה מפני שהוא מקום מסויים ואדם נותן דעתו עליו:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:5:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:5:1)

מביאה אותה בקידושין פרק שני ומפרש התם טעמייהו דבית שמאי דלא ילפי קדש קדש ממעשר שני הלכך אע"ג דבעי פדיון כמעשר מכל מקום חולין נינהו והאי דצריך פדיון משום דכתיב הלולים ודרשינן ביה חלולין וב"ה ילפי קדש קדש ממעשר וקא סברי בית הלל מעשר שני ממון גבוה הוא ומשום הכי אין לו פרט ועוללות אלא [כולו לגת כצ"ל. יעב"ץ] עוללות ובעל הבית פודה לעצמו והא מילתא נמי חומרא היא לבית הלל שהוא מחמיר אצל העניים משום גזל בעל הבית:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:6:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:6:1)

פי' בזיתים העומדים לאכילה קאמר והם מגולגלים בחבית ומשקה היוצא מהם ב"ש סברי כיון דלא בעי להו למשקה אינו מכשיר ואע"פ שהוא מקיים את המשקה על גב הזיתים הלכך אינו צריך לנקב את החבית כדי שיצא משם המשקה וב"ה סברי כיון שהוא רוצה בקיומו על גב הזיתים מכשיר את הזיתים הלכך צריך לנקב כדי שילך המשקה לאיבוד. ובבוצר לגת פליגי איפכא דב"ש סברי אע"ג דאזיל לאיבוד שהרי המשקה יוצא והולך מן הקופות אפ"ה כיון דלמשקה קא בעי להו מכשיר דגזרו ב"ש שמא יבצרנו בקופות מזופפות וב"ה סברי השתא מיהת לאיבוד קא אזיל: ומודים שאם נקבה וסתמוה שמרים שהיא טהורה. דכיון דגלי דעתיה דלא בעי ליה למשקה שהרי נקב אותה ואפי' נקבה מאליה כיון שמתחלה נתן אותה בחבית נקובה אע"פ שסתמוה השמרים אח"כ אין אותו מכשיר. ויש מי שאומרים שאפי' כבר סתמוה שמרים ואח"כ נתן בה את הזיתים אינו מכשיר לפי שאותה הסתימה אין לה להעמידה עם כובד התשמיש והוא יודע שלא יתקיים בה המשקה הלכך כשנותן בה הזיתים גלי דעתיה דלא בעי ליה למשקה. ואי קשיא לך ההיא דגרסינן בכלים פ' ששה עשר ומתנינן לה בב"ק פרק הגוזל רבה חבית שנקבה וסתמוה שמרים הצילוה פקקה בזמורה עד שימרח מן הצדדים וכו' אלמא סתימת שמרים הויא סתימה ומצלת באהל המת בצמיד פתיל. התם לאו בגלוי דעתא תליא מילתא אלא בסתימה תליא מילתא הלכך כל מידי דסתים מציל והוא דקאי באפי נפשיה אבל לענין הכשר כיון שעל ידי טורח התשמיש נבקעת הסתימה והמשקה אינו מתקיים בה הא גלי דעתיה דלא בעי ליה למשקה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:6:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:6:2)

הסך שמן טהור ונטמא וירד לטבול בית שמאי אומרים אף על פי שהוא מנטף טהור וב"ה אומרים כדי סיכת אבר קטן. פי' כשהוא טהור סך את השמן ואחר כך נטמא וירד וטבל בית שמאי סברי אע"פ שהוא מנטף מגופו השמן בטבילתו מפני שבטל ע"ג גופו וכמו שעלתה טבילה לגופו כך עלתה לשמן שעליו וב"ה סברי כדי סיכת אבר קטן הוא שבטל על גופו אבל יותר מכאן אינו בטל והשמן טמא והנוגע בשמן טמא. א"נ כדי סיכת אבר קטן חשוב ואינו בטל אבל פחות מכאן טהור וכן עיקר. ובגמרא דברכות דבני מערבא פרק אלו דברים גרסינן ב"ש אומרים מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן וב"ה אומרים על הכסת מה טעמיה דב"ש [שמא] יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את הידים מה טעמון דב"ה לעולם ספק משקין לידים טהור כלומר ושמא אין שם כדי שיהא ראוי לטמא וכו' תמן תנינן הסך שמן טהור ונטמא בית שמאי אומרים אע"פ שמנטף טהור וב"ה אומרים וכו' מחלפא שיטתון דב"ש תמן אמרי טהור וב"ה אינון אמרין טמא כלומר במסכת עדיות הן אומרים שבטל המשקה על הגוף והכא אמרי שאינו בטל על גב המפה ומתרץ תמן מסוס ברם הכא בעיניו הוא פירוש שמן שעל גופו מסוס הוא לפיכך בטל על גבי גופו מה שאין כן במפה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:6:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:6:3)

אם היה שמן מתחלתו ב"ש אומרים כדי סיכת אבר קטן וב"ה אומרים משקה טופח וכו'. מחלפא שיטתון דב"ה תמן אמרין טמא וברם הכא אמרין טהור כלומר והכא ודאי א"א שלא יהא שם משקה טופח תמן בעינו ברם הכא בבלוע במפה הוא ואני תמה מה יש כאן משקה טמא מתחילתו ואפשר דלהכי קרי ליה משקה טמא מתחילתו דשמא אם קנחו במפה קודם שיבלעו יגעו המשקין בכסת מיד ויקבלו טומאה ממנה ויחזרו ויטמאו את הידים דהוה להו כמשקה טמא מתחילתו ושני להו דאכתי לא דמיא דהכא בלוע במפה הוא בשעת טומאתו וכיון דבלוע הוא בשעת הטומאה בעינן כדי סיכת אבר קטן וכבר אמרנו כל ספק משקין לידים טהור ושמא אין במשקין שבמפה כדי סיכת אבר קטן והא דמפלגינן בין טמא מתחלתו לטהור מתחלתו מפני שטומאתו חושבתו אי נמי גזרה שמא יאמרו ראינו שמן טמא עולה לו טהרה במקוה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:7:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:7:1)

איתא בקידושין פ"ק:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:7:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:7:2)

פוטר אדם את אשתו בגט ישן וכו' המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק איתנהו בגיטין פרק הזורק:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:8:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:8:1)

איתא ביבמות:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:10:1)

איתא בכתובות פרק אע"פ:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:10:2)

המפלת לאור שמונים ואחד בית שמאי פוטרים מן הקרבן וכו' איתא בכריתות פרק ראשון ומפרש התם טעמא דבית שמאי לילה מחוסר זמן והויא לה כמפלת תוך מלאת שאינה מביאה אלא קרבן אחד וב"ה סברי לילה אין מחוסר זמן והויא לה כמפלת לאחר מלאת שמביאה על כל ולד וולד:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:10:3)

**סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין.** איתא במנחות פרק התכלת והכי פירושו סדין של פשתן בציצית של תכלת שהוא צמר בית שמאי פוטרין אותו סדין מן התכלת הלכך אי עביד ליה תכלת קאי באיסורא דרבנן דגזרי בית שמאי גזרה משום כסות לילה שמא יתכסה בו בלילה והיא שעה שאינה חייבת בציצית וקאי עליה באיסור כלאים ובית הלל סברי לא גזרינן וקיימא לן כבית שמאי בהא:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:4
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:10:4](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:10:4)

**כלכלת שבת בית שמאי פוטרין מן המעשר ואוכל ממנה עראי וב"ה מחייבין.** פי' שהשבת טובלת שכל המוכן לשבת אין אדם נמלך עליו למוכרו ולא לעשותו לדבר אחר אלא לאוכלו בשבת הלכך נקבע למעשר והכי איתא במעשרות פרק רביעי בגמרא דבני מערבא ר' חייא ור' אסי הוו יתבין עבר חד טעון כלכלה דתנין אמרין ליה לזבון אמר להון כלכלת שבת אינה מזבנא:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:11:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:11:1)

עיקרה במסכת נזיר פרק מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד ותנן בההוא פירקא מי שנזר והוא בבית הקברות אפי' הוא שם שלשים יום אין עולה לו מן המנין ומפרש בגמרא שאין שביעי שלו עולה לו מן המנין אבל נזיר טהור שנטמא שביעי שלו מיהא עולה לו מן המנין דכתיב וטמא ראש נזרו בנזיר טהור שנטמא הכתוב מדבר שהוא טעון גלוח והבאת צפרים ויום שביעי עולה לו מן המנין כדכתיב וקדש את ראשו ביום ההוא יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומתרץ בגמרא יצא הזה ושנה וטבל אע"פ שנכנס בו ביום עולה לו מן המנין פי' על שביעי שלו קאמר ובתרה תנינן מי שנזר נזירות מרובה וכו' וחד טעמא נינהו משום דארץ העמים כבית הקברות דמיא שהרי גזרו על גושה שיטמא כגוש הבא מבית הפרס מיהא בהא פליגי בית שמאי סברי כי קנסינן ליה בטומאת ארץ העמים לסתור את נזירותו הני מילי בסתם נזירות דהיינו שלשים יום אבל בכל הנזירות שנזר לא קנסינן ליה הואיל ואינו טמא אלא מטומאה דרבנן וב"ה סברי בכל נזירותיו קנסינן ליה מיהו ההוא דנזיר בבית הקברות מדינא דאורייתא נמי לא סליק ליה מידי שהרי הוא צריך לנהוג נזירותו בטהרה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:11:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:11:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:11:2)

מי שהיו שתי כתות עדים מעידות אותו וכו' עיקרה במסכת נזיר [פרק] מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחת:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:12:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/4:12:1)

עיקרה באהלות פרק אחד עשר סגוס עבה וכופה עבה אין מביאין את הטומאה עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח היה אדם נתון שם בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה וב"ה אומרים אדם חלול הוא וכו' לפי זה הענין כך פירושו היה אדם נתון על כזית מן המת תחת הארובה שבבית והטומאה רצוצה תחתיו שאין חלל טפח ב"ש אומרים אין מביא את הטומאה בהמשכה לפי שאין זה אהל עד שיהא שם חלל טפח ([וכן מחקו מהריעב"ץ] ובית שמאי אומרים אין מביא את הטומאה) בינו לבין הטומאה והרי הוא כסגוס עבה וכופה עבה וב"ה סברי אדם חלול הוא והרי הוא כשני קליפין זו ע"ג זו שאם העליונה גבוהה מן הארץ טפח אע"פ שהתחתונה ממלאת את החלל מביאה את הטומאה וכן האדם הרי יש בו שני צדדין ואויר בני מעיו באמצע אע"פ שהבני מעיים שלו ממלאים את החלל הצד העליון מביא את הטומאה. הנה השלמנו כל הדברים השנויין כאן מקולי ב"ש ומחומרי בית הלל. ובירושלמי בגמ' דנזיר ובתוספתא דעדיות [פ"ב] גרס שהם כ"ד דברים והאי שמדיר את בנו ממנינא דפלוגתא היא וב"ש לקולא דקא סברי אינו מדיר ומסתברא דהכי הוא מנינא. ביצה שנולדה. שאור בכזית. השוחט חיה ועוף. הבקר לעניים. כל עמרי השדה. העומר שהוא סמוך. כרם רבעי אין לו חומש. יש לו פרט. חבית של זיתים. הסך שמן טהור. אם היה שמן [טמא]. האשה מתקדשת. פוטר אדם אשתו. המגרש את אשתו ולנה עמו. ב"ש מתירין את הצרות היא וכל חברהא חדא היא. ג' אחים. המדיר את אשתו. המפלת לאור שמנים ואחד. סדין בציצית. כלכלת שבת. מי שנזר נזירות הרבה. מי שהיו כתות עדים. אדם שהוא נתון תחת הסדק. הרי כאן כ"ג והאיש המדיר את בנו כ"ד. ובכתובות פרק האשה שנתארמלה וכו' מקשו לה בגמרא דבני מערבא ולמה לא תנינא מקולי ב"ש וחומרי ב"ה ותירץ לא אתנינא מתני' אלא [דבר] שהוא קל משני צדדין וחומר משני צדדין אבל הכא חומר מצד אחד וקל מצד אחד כלומר קולא הוא אצל האשה וחומר הוא אצל הבעל וכולה מילתא כדאיתא התם: