## Ra'avad on Mishnah Eduyot Chapter 8

###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:1:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:1:1)

כבר הזכרנו המחלוקת למעלה [פ"ה מ"א] ופשוטה היא:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:1:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:1:2)

העיד ר"ש בן בתירא על אפר חטאת שנגע טמא במקצתו שטמא את כולו פי' שהכלי מצרף אותו וזו אינה אלא מעלת החטאת ומשום גזרה שמא יגע בה טמא בכולה גזרו:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:1:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:1:3)

הוסיף רבי עקיבא הסולת והקטורת איתא במסכת חגיגה פרק חומר בקדש:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:2:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:2:1)

וזה הוסיף עדותן [על] של יוחנן בן גודגדא שהוא העיד משנבעלה ואלו העידו משנכנסה לחופה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:2:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:2:2)

העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על תינוקת שהורהנה באשקלון וכו' מביא אותה בכתובות פ"ב (דף כו:) הא דקתני ועדים מעידין אותה בפסולי עדים קא מיירי כגון עבד ושפחה העידו שהורהנה כשבויה דמיא ובעיא עדים שלא נטמאת:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:3:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:3:1)

מביא אותה בכתובות פרק קמא פירוש אלמנת עיסה תרי ספקי אית בה כגון שנתערב ספק חלל במשפחה והרי כל המשפחה בספק ספיקא ולשון עיסה לשון תערובת כמו שהעיסה מעורבת מדברים הרבה והעיסה כשרה לטמא ולטהר וכו' כלומר ואימתי אלמנת עיסה בזמן שהפסול שלה ראוי לטמא ולטהר לרחק ולקרב והיינו ספק חללה כשרה בקהל ויכולה להטמא אם תבעל לפסולין ואם זכר הוא יכול לפסול את זרעו אם יבעל את הפסולות כגון ממזרת ונתינה וראוי הוא לטהר אם ידבק בכשרות וישראל שנשא חללה זרעה כשר לכהונה אבל ספק ממזרות ספק נתינות ספק עבדי מלכים שאלו לטמא ולרחק יש בהם לטהר ולקרב אין בהם ואותה עיסה אינה כשרה אע"פ שהיא ספק ספיקא. והכי איתא בכתובות והתם מפרש טעמא אמר רבן גמליאל קבלנו עדותכם וכו':


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:4:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:4:1)

מביא אותה במסכת ע"ז פ"ב (דף לז.) והכל מפורש שם:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:4:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:4:2)

בית מטבחיא מפורש בפסחים פ"ק (דף טז.):


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:5:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:5:1)

**מפורש ביבמות פרק בתרא (דף קטו.** קכב.):


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:5:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:5:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:5:2)

**העיד ר' יהושע על העצמות שנמצאו וכו'.** עיקרה מפורש בתוספתא דעדיות (פ"ג) ומביא אותה בזבחים פרק בתרא (דף קיג.). והכי תני לה בתוספתא פעם מצאו עצם בלשכת דיר העצים ובקשו לגזור טומאה על ירושלים עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בושת היא לנו ולא כלימה היא לנו שנגזר טומאה על עיר אבותינו אימתי מבול אימתי נבוכדנצר כלומר כבר נבדקה העיר מהם ופנו אותה אין לנו להחזיק טומאה אחרת ובאותה שעה נמנו וגמרו שיהא מלקט עצם עצם והכל טהור. יש מפרשים מפני כי היו משליכים שם עצמות הקדשים ונמצאו שם עצמות אדם בין העצמות לכך מלקט עצם עצם כלומר בורר עצמות האדם בין עצמות הקדשים והשאר הכל טהור ויש מפרשים שמצאו אותם מפוזרים טמונים בארץ וכשחפרו בה מעט נתגלו ואמרו חכמים אף ע"פ שבשלש מקומות וארבע נמצאת הטומאה לא פסיק עוד טומאה אלא מלקט אותם עצם מכאן ועצם מכאן והשאר הכל טהור


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:6:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:6:1)

מביא אותה בשבועות פרק שני ופשוטה היא:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:1
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:7:1)

טומאה וטהרה פסלות והכשר קאמר וכן רחוק וקרוב אלא שהטומאה הוא פסלות גמור וריחוק וקרוב הוא הולד פגום שאמרו חכמים אי נמי הטומאה פסול כהונה:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:2
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:2](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:7:2)

אלא לרחק את המקורבים בזרוע וכו' דכתיב והשיב לב אבות על בנים וגו' משמע ליה על קירוב משפחה קאמר:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:3
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:3](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:7:3)

ר' (ישמעאל) [שמעון] אומר להשוות את המחלוקת שיש בין החכמים בדברי תורה (ר' ישמעאל) [ר"ש] דריש מהני קראי דלעיל דכתיב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים וכתיב בתריה הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים וגו' כלומר על החוקים והמשפטים ישוה לב האבות עם לב הבנים שלא תהיה עוד מחלוקת ביניהם:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:4
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:4](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:7:4)

**וחכמים אומרים לעשות שלום בעולם.** כלומר לעשות שלום לישראל מן האומות ולבשר אותם על ביאת הגואל וזה יום אחד לפני ביאת המשיח והיינו דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם כלומר לב האבות והבנים אשר נפל בם מורך מפחד וברחו אלה פה ואלה פה מפני צרותם ישוב אותו היום לגבורתו וישובו אלה את אלה ויתנחמו זה בזה אמן וכן יהא בימינו והא דכתיב בסיפא דקרא פן אבא והכתי את (כל) הארץ חרם לדעת כולם על המקרא הראשון הוא חוזר וכך הוא פירושו זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב וגו' ואם תזכרו הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' פן אבא והכתי את (כל) הארץ כלומר זכרו תורתי פן אבא והכתי את הארץ חרם ואם תזכרו לא אבא ואשלח לכם מושיע רב והושיע אתכם מאויביכם אמן במהרה בימינו:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:5
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:5](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:7:5)

עוד יש לפרש מלקט עצם עצם והכל טהור לומר שאין להם (אלא) שכונת קברות וכן שנינו בתוספתא דאהלות פרק ט"ז פיקא שמטילין (אותו) [לתוכו] הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור והנקבר שלא ברשות אין לו שכונת קברות ובמשנת אהלות פרק ט"ז [בור] שמטילין לתוכו נפלים או הרוגים מלקט עצם עצם והוא טהור ר' שמעון אומר אם התקינו לקבר מתחילה יש לו תפיסה והנך עצמות דלשכת דיר העצים כי האי גוונא הוא דהוו ולא חיישינן לשכונת קברות וזה עיקר וברור: (לעיל פ"ז מ"ב)


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:6
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:6](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:7:6)

העיר ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור שמשנה הראשונה חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן: מפרש בירושלמי (פ"י דתרומות) מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא טמא בכל שהוא הא דקתני טהור מלהכשיר בשערב בו מים קאמר כדאמרינן בבכורות (דף כג:) נחשדו עמי הארץ לערב מחצה בצירן [ועל ידי תערובת המים הציר מכשיר אבל בפני עצמו לא מנו אותו בכלל עם המכשירים במשנת מכשירין ומסתברא דלא מכשיר דלא עדיף ממי פירות ועכשיו בא רבי צדוק והעיד על ציר חגבים טמאים שהוא טהור מלהכשיר בא לומר שהוא אסור באכילה ואפילו על ידי תערובת ציר של חגבים טהורים הלכך אף על פי שערב בו מים כמי שזרק אותם לטיט דמו ובטל חשיבותם בתוכו מלהכשיר לפי שאינו דבר שהוא ראוי לאכול ולא למכור שאין מוכרין כיוצא בו בשוק דאילו למשנה הראשונה כיון שהיו אומרים שאינו אסור ואינו אוסר תערובתו אם ערב בו מים כבר חשב את המים מחשב הציר עמהם להכשיר ולקבל טומאה ואפילו למשנת ר' צדוק לטמא טמא בכל שהוא שהרי המים טמאים על גב עם הארץ ובבכורות פרק ג' (דף כב.) גרסינן אמר ר"ל משום רבי יהודה נשיאה הלוקח ציר מעם הארץ משיקו במים והוא טהור מה נפשך אי מיא רובא נינהו קא עבד להו השקה ואי רובא ציר נינהו ציר לאו בר קבולי טומאה הוא מאי איכא משום מיעוטא דמיא הא בטלי להו ברובא ולפי זה הענין צ"ל כי למשנה הראשונה שהיו אומרים שהוא מותר ומכשיר ע"ג המים בשערב בו מים קאמר ואילו למשנה אחרונה כיון שהוא אסור באכילה אע"פ שהוא רוב המים אינו מכשיר כנ"ל. עוד י"ל דר' צדוק נמי להקל בא לומר שהציר של חגבים טמאים אין דרך בני אדם לכנסו וכל כך הוא נמאס שאפילו המים שבו הוא מבטלן מלהכשיר מפני שהוא כמשקה סרוח וכל שכן שאינו אוסר את עירובו בציר חגבים טהורים אבל לטמא טמא בכל שהוא דקסבר ר' צדוק לענין טומאה כיון שכבר היו המים טמאים קודם ערובן ועדיין הוא ראוי לאכול על ידי תערובת לא בטלה טומאתן מהן אבל הכשרן שהוא מכאן ולהבא אחר שנתערבו בציר בטל מלהכשיר נמצא מעדותו של ר' צדוק למדנו שאפילו להכשיר אינו ראוי ואפילו על ידי רוב מים שבו ואילו למשנה הראשונה מכשיר היה שלא היו חושבים אותו כמשקה סרוח: וזה הפי' נ"ל יותר מכולן שאילו בא ר' צדוק להחמיר כפירוש הראשון לא היה פותח דבריו בטהרה והאסור בא מן הכלל אבל היה פותח באסור והטהרה היתה באה מן הכלל:


###### Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:7
[Ra'avad on Mishnah Eduyot 8:7:7](https://torahapp.org/share/book/Ra%27avad%20on%20Mishnah%20Eduyot/r/8:7:7)

סליקא לה מסכת עדיות עם פירוש הראב"ד ז"ל