## Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah Daf 38a

###### Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:1
[Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Avodah%20Zarah/r/38a:1)

אבל החמין והקליות שלהן והקמחין והסלתות שלהן כולן מותרין כר' שמואל בר יצחק דאמר משום רב כל הנאכל כמות שהוא בחי אין בו משום בשולי עובדי כוכבים. בסורא מתנו הכי. בפומבדיתא מתנו לה הא דרב כל שאינו עולה על שלחן מלכים לאכול בו את הפת אין בו משום בשולי עובדי כוכבים.


###### Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:2
[Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Avodah%20Zarah/r/38a:2)

איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא דהני כגון דגים קטנים. וארדי אינן נאכלין בחי ונאכלין בפת. ודייסא נאכלת בחי ואינה נאכלת בפת כו'. כותח של עובדי כוכבים מותר ולא חיישינן לפת שיש בו. שאין פת עובדי כוכבים אסורה באכילה אי לא משום חתנות. אבל לכותח שרי דתני ר' חייא לחם האפוי לכותח העשויה כלמודים פטורה מן החלה.


###### Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:3
[Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Avodah%20Zarah/r/38a:3)

אמר רב אסי אמר רב דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בשולי עובדי כוכבים. אמר רב יוסף אם צלאן עובד כוכבים סומך עליהן משום ערובי תבשילין. ואי עבדינהו עובד כוכבים כסא דהרסנא קמחא עיקר ולא הרסנא ולפיכך אסירי.


###### Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:4
[Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Avodah%20Zarah/r/38a:4)

אמר רב ברונא אמר רב עובד כוכבים שהצית אור באגם כל חגבים שנצלו מחמת האור ולא ידעי אי טמא ואי טהור כולן אסורין ולא מיבעיא עובד כוכבים אלא אפילו ישראל שהצית האור באגם אסור.


###### Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:5
[Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Avodah%20Zarah/r/38a:5)

ומעשה שהיה בעובד כוכבים אחד היה. אבל משום בשולי עובדי כוכבים בהאי גוונא לא אסירי דהא א"ר יוחנן עובד כוכבים (שהרדיך) [דחריך] רישא שרי למיכל ישראל מינה אפילו מריש אוניה. אלמא לעבורי שער קא מיכיון ולא לבשולי. הכא נמי לגלויי אגם קא מיכוין. דייק רבינא מהא דא"ר יוחנן עובד כוכבים (שהרדיך) [שחרך] רישא פי' שהבהב ראש כבש להעביר שערה שרי למיכל מריש אוניה שמתבשל לפי שעה עובד כוכבים דשדא סיכתא לאתונא וקבר בה ישראל קרא ונתבשלה שרי. פי' מי שנתן יתידות של עץ לייבשם לנעצן בספינות כמו מסמרים. ואמרינן פשיטא מהו דתימא לבשולי אותן היתידות קא מיכוין. וכיון שכוונתו לשום בישול בעלמא האי קרא שנתבשלה בכבשן אסורה. קמ"ל לשרורי. פי' לחזקם קא מיכוין ולא לבישול. סוגיין דשמעתא עובד כוכבים שלקח בשר מישראל ונתנו ע"ג האור אם נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור אע"פ שגמרו ביד ישראל אבל אם לא נתבשל כמאכל בן דרוסאי מותר.


###### Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:6
[Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 38a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Avodah%20Zarah/r/38a:6)

ותניא מניח ישראל בשר ע"ג גחלים ובא עובד כוכבים ומהפך בו עד שיבוא מביהכ"נ או מביהמ"ד ואינו חושש. והני מילי דליכא חשש דלמא חליף ליה: