## Rabbeinu Chananel on Beitzah Daf 38a

###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:1
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:1)

ומקשינן עלה מ"ש לכאן (מכאן) [ולכאן] דלא דאין ברירה למזרח ומערב נמי אין ברירה [ופריק ר' יוחנן לעולם אין ברירה] ולמה אם בא חכם למזרח עירובו למזרח משום שכבר בא חכם.


###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:2
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:2)

וחזרנו לעולם לא תיפוך. ור' אושעיא הוא דאית ליה ברירה. וכי אית ליה ברירה בדרבנן אבל בדאורייתא לית ליה.


###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:3
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:3)

דרש מר זוטרא הלכה כר' אושעיא.


###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:4
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:4)

אמר שמואל שור של פטם ששחטו ביו"ט הרי הוא כרגלי כל אדם. משום דאית ליה קלא וכל איניש דעתיה עילויה מאתמול. אבל שור של רעי כרגלי אנשי אותה העיר:


###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:5
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:5)

השואל כלי מחבירו מערב יו"ט.


###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:6
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:6)

אע"פ שלא נתנו לו אלא ביום טוב הרי הוא כרגליו.


###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:7
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:7)

אבל השואל ביו"ט הרי הוא כרגלי המשאיל ואע"ג דרגיל דשאיל מיניה תדיר ולא אמרינן כמאן דמשאיל ליה מעיו"ט דמי. וכולן ברשותא דמשאיל קנו שביתה הרי הן כרגלי המשאיל ואין רשות לשואל (להלך) [להוליך הכלי] אלא במקום שמותר למשאיל לילך:


###### Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:8
[Rabbeinu Chananel on Beitzah 38a:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Beitzah/r/38a:8)

האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן. ר' יהודה פוטר במים. מפני שאין בהן ממש. אשכחינהו ר' אבא לרבנן דיתבי וקא הוו במתניתין וקאמרי וליבטלו מים ומלח לגבי העיסה כי היא הרוב אמר להו ר' אבא אי הכי כי המעט בטל ברוב.