## Rabbeinu Chananel on Chagigah Daf 9a

###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:1
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:1)

קשיין אהדדי אלא לאו ש"מ כאן בסתם כאן במפרש ש"מ אתמר נמי משמיה דר' יוחנן לא שנו כיון שפסק שוב אינו מקריב אלא שלא גמר היום דאמרינן מדלא אקריב שיורי שיירינהו לזמן אחר ונעשו כדין נדרים ונדבות.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:2
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:2)

אבל גמר היום חוזר ומקריב:


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:3
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:3)

מתני' מי שלא חגג ביו"ט הראשון חוגג והולך את כל הרגל כולו ויו"ט האחרון וגמרינן להו לתשלומין מדכתיב בחג וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה חקת עולם וכתיב בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכו' אשתכח דאתקוש להו כולהו להדדי. התינח הני יום שמיני של חג מנא ליה.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:4
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:4)

א"ר יוחנן גמרינן ליה בג"ש נאמרה עצרת בשביעי של פסח. ונאמרה עצרת בשמיני של חג. מה שביעי של פסח יש לו תשלומין אף עצרת דחג יש לו תשלומין ואמרינן האי עצרת צריך להיות מופנה ומפורש במס' נדה פרק המפלת שצריך להיות מופנה כדי שתדין ממנו זה הדין שכל ג"ש שהיא מופנה בשני צדדין למידין ואין משיבין. ואע"פ שיש לה פרכא אין משיבין. ואם אינה זו העצרת כתובה בה מופנה.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:5
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:5)

איכא למפרך מה לשביעי של פסח שכן אין חלוק מלפניו פי' כולן שבעת ימי הפסח קרבן אחד לכולן. קרבן של יום ראשון הוא קרבן לכל הימים. אבל שמונת ימי החג. יום הראשון י"ג פרים. ויום השני י"ב פרים הולכין ומתמעטין וביום השמיני פר אחד הנה חלוקים הן זה מזה.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:6
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:6)

ואמרינן לאיי אפנויי מופנה כו'.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:7
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:7)

ותנא מייתי ליה מהכא וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וגו' יכול יהא חוגג והולך כל שבעה ת"ל אותו. אותו כלומר יום ראשון אתה חוגג ואי אתה חוגג כל ז'. א"כ למה נאמר שבעה תשלומין זה לזה.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:8
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:8)

פירוש ר' יוחנן סבר מי שנתחייב לחגיגה ביום הראשון ולא חג משלם כל שאר ימות החג ואם לא נתחייב בראשון כגון שהיה חולה וכיוצא בו שאינו מתחייב בחגיגה אע"ג דאתפח בשני פטור הוא. ור' אושעיא סבר כיון דאתפח בשני חייב לשלם בשאר הימים וכן כל ימות החג תשלומין הן זה לזה.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:9
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:9)

א"ר זירא חיגר ביום ראשון ונתפשט בשני איכא בינייהו. ר' יוחנן סבר פטור כיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני. ור' אושעיא סבר ולא יתכן זה שחלקו לו חזקי' ור' יוחנן כשנטמא בלילה להעמידה בזב ונכוחים הן למבין.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:10
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:10)

ומקשינן מי א"ר יוחנן הכי והאמר חזקיה נטמא ביום מביא. פי' נזיר שנטמא טומאת מת ועוד נטמא ביום שמיני לטומאתו הראשונה טומאת מת אחרת מביא ב' קרבנות נטמא בלילה אינו מביא.


###### Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:11
[Rabbeinu Chananel on Chagigah 9a:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Chagigah/r/9a:11)

ר' יוחנן אמר אף בלילה נמי מביא והאי נזיר בליל שמיני שלו לא חזי לאתויי קרבן וקא"ר יוחנן חייב להביא קרבן אחר בתשלום ח' ימים לטהרתו. ואע"פ שלא נתחייב בעת טומאתו. ופירק ר' ירמיה שאני טומאה הואיל ואית לה תשלומין בפסח שני פירוש הלא מי שנטמא לילי י"ד בניסן או מקודם לכן לא נתחייב עדיין להקריב בפסח בעת טומאתו ואעפ"כ נתחייב באותו פסח להשלימה בי"ד באייר בפסח שני כך זה הנזיר וזה שאמרנו דמיירי בנזיר מפורש בכריתות פ' ארבעה מחוסרי כפרה בגמרא ונזיר שנטמא טומאות הרבה. ואוקימנא התם לר' יוסי ב"ר יהודה. ודלא כר' דתניא וקדש את ראשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי ר' יוסי בר"י אומר ביום תגלחתו. דאי ר' לא משתכחת לה נזיר שנטמא טומאות הרבה להיפטר בקרבן אחד ופריש הכי התם כיון דא' ר' נזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא עליה אי דנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי אחר כולה טומאה אריכתא היא ולית הכא טומאות הרבה. ואי דנטמא בשמיני שלו וחזר ונטמא בשמיני אחר וחזר ונטמא בשמיני אחר.