## Rabbeinu Chananel on Eruvin Daf 100b

###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:1
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:1)

תני חדא אחד אילן לח ואחד אילן יבש אסור להשתמש בו ותניא אידך בד"א בלח אבל ביבש דלא משיר עליו מותר ופריק רב יהודה הא דתני אסור כשאין גזעו מחליף והא דתני יבש מותר בשגזעו מחליף. והא דתני אסור בימות הגשמים דאיכא עלין ומשירן. והא דתני יבש מותר בימות החמה ואקשינן בימות החמה הא קא משיר פירי ודחינן באילן דלית ביה פירי. והא איכא קינסי פי' עצים יבשים דקים שנפרכין ברגל או ביד כשעולין או כשיורדין מן האילן ודחינן באילן גררא פירוש אילן קרח שאין לו עליו לא עלין ולא אמירין אלא הוא יבש כדגרסינן במועד [קטן] ואין משקין שדה גריר במועד.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:2
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:2)

איני והא רב אסר באילן גררא בשבת ופרקי רב בקעה מצא וגדר בה גדר כלומר מקום שלא היתה בו תורה כמו בקעה ואסר להן אפי' דבר המותר. פ"א קיסני פירוש עלה האילן.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:3
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:3)

תני חדא אסור להלך ע"ג עשבים בשבת שנאמר ואץ ברגלים חוטא ותניא אידך מותר ופרקינן הא דתני אסור ר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור והא דתני מותר ר"ש.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:4
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:4)

ואמרינן אי בעית אימא הא והא ר' יהודה ולא קשיא הא בימות החמה והא בימות הגשמים. [ובדאית להו] שראני עשבים יבשים והן כגון פרוע מתלעתה או דסים מסאני דאית בהו עקוסא בהיזמי והיגי ואסקינ' והשתא דקי"ל כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר כולהו שרי בין בימות החמה בין בימות הגשמים בין אית להו שראני בין לית להו שראני בין מסיים מסאני בין לא סיים. בין אית להו עקוסא בין לית להו. בין בהזמי והיגי בין בשאר ציבי בכלהו שרי.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:5
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:5)

אסור לאדם לכוף אשתו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא וכל הכופה הוויין לו בנין שאינן מהוגנין דכתיב גם בלא דעת נפש לא טוב נפש היוצאה מביניהם לא טובה.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:6
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:6)

כל אשה שתובעת בעלה כגון לאה שכתוב בה ותצא לאה לקראתו וגו' ונפק מיניה יששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. ובדורו של משה כתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח והא דאמרן דתובעת בעלה לאו תובעת ממש תביעה בפה אלא דמרציא ארצויי קמיה בלבישת [בגדים] נאים ותקונם של גוף ודברים בניחותא שמרגילין את האדם לדבר מצוה:


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:7
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:7)

י' קללות נתקללה חוה הרבה ארבה כו'.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:8
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:8)

ומנודה מכל אדם דאשה אחת אסורה להינשא לשני אנשים כאחד.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:9
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 100b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/100b:9)

א"ר יוחנן אלמלא לא נתנה תורה לישראל למדנו צניעות מחתול שאינו בועל אלא במקום סתר. גזל מנמלה שמכינה בקיץ לחמה. עריות מיונה שאינה מקבלת עליה זכר אלא זכר המיוחד לה. דרך ארץ מתרנגול שמפייס ומראה לתרנגולת בכנפו דזוגא דכיפי עבידנא ליכי גדולים עד דמטו מאוניך עד לארעא.