## Rabbeinu Chananel on Eruvin Daf 11a

###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:1
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:1)

אמלתרא אסיקנא דלא מהניא ברחבה.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:2
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:2)

אמר רב יוסף מדברי רבינו. רב דאמר צריך למעט נלמד חצר שרובה פתחים וחלונות אינה ניתרת בצורת הפתח הואיל ויותר מעשר אסור במבוי.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:3
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:3)

ופרוץ מרובה על העומד אסור בחצר שיש לה צורת הפתח. מה יותר מעשר האוסר במבוי אינו [ניתר] לדברי רב בצורת הפתח אף פרוץ מרובה על העומד כו'.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:4
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:4)

(פי') מה ליתר מעשר שכן לא התרת' בו אצל פסי ביראות לר' מאיר [פי'] דאמר ב' דביקות של בקר נמצאו רחב ו' פרות כשעומדות בשורה אחת זו אצל זו עובי כל פרה ופרה אמה וב' שלישי אמה. נמצא בשש פרות עשר אמות לר' מאיר אבל לר' יהודה דאמר ח' פרות הן י"ג אמות ושליש אבל פרוץ מרובה על העומד לדברי הכל מותר. פי' הדיומת רחבו ו' טפחים ובין דיומת לדיומת פרוץ לר' מאיר י' אמות ולר' יהודה י"ג אמות ושליש לימא מסייע ליה לרב דפנות הללו שרבה בהן פתחים וחלונות כשרות ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:5
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:5)

ודחה רב כהנא ואמר הא דתני בפתחים וחלונות הללו עד שיהא עומד מרובה על הפרוץ משום דפתחים הללו פיתחי שימאי נינהו דלית להו תקרה או משקוף. פי' שימאי של א"י שהיא ארץ בני שם.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:6
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:6)

ואף ר' יוחנן סבר לה להא דרב דאמר הרחב מעשר אמות אע"פ שיש לו צורת הפתח צריך למעט דצורת הפתח ביותר מעשר אינה ניתרת. ואמרינן מעשה באחד מבקעת בית חוורתן שנעץ ד' קונדסין בד' פינות השדה כענין דאמרין ובין אלו קונדסין קנים זה אצל זה בפחות מג' טפחים כדי שתהיה כמו מחיצה ומתח זמורה עליהן בשביל שלא יושממו ויפלו זולתי מקום הפתח.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:7
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:7)

ואמר ריש לקיש כשם שהיא מחיצה לכלאים כך היא מחיצה לשבת ור' יוחנן אמר לכלאים התירו ולא לשבת.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:8
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:8)

במאי עסקינן אי נימא בעושה פתחו מן הצד כלומר העמיד מזוזות בלא תקרה אלא קנה מיכן וקנה מיכן והאמר רב חסדא צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום אלא לעולם שעשה קנה מיכן וקנה מיכן וקנה אחר עליהן. וכי האי גוונא צורת הפתח מעליא הוא. ואם רוחב זה הפתח עשר אמות אמאי א"ר יוחנן אבל לא לשבת אלא כגון שיש בפתחו יתר מעשר. וא"ר יוחנן אע"פ שיש שם צורת הפתח (עשר אמות) כיון דפתחו יתר מעשר לא עשה כלום ש"מ דר' יוחנן כרב סבירא ליה דאמר דהרחב מעשר אמות ימעט.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:9
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 11a:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/11a:9)

ודחינן לא לעולם לא נתן קנה על גביהן ולא עשה הפתח אלא קנה מיכן וקנה מיכן וזהו צורת הפתח מן הצד. כלומר יש לו מזוזות מן הצדדין ואין תקרה על גביהן ובדרב חסדא פליגי דאמר העושה צורת הפתח מן הצד לא עשה כלום. ר' יוחנן אית ליה דרב חסדא.