## Rabbeinu Chananel on Eruvin Daf 16b

###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:1
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:1)

(ורמינן) [ושנינן] רישא קתני פחות מג' תורת לבודין סיפא דקתני כל שהוא ארבעה ומארבעה ועד ארבעה אמות ועד עשר תורת מחיצה משום הכי לא מתני ליה.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:2
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:2)

ת"ש דפנות הללו שריבה בהן פתחין וחלונות כשרין ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:3
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:3)

תיובתא דרב פפא תיובתא והלכתא כרב פפא דפרוץ כעומד מותר משום דדייקא מתני' כוותיה דקתני לא יהא פרצות יתירות על הבנין. יתירות הוא דאסיר הא כבנין שרי ואף על גב דסלקא בתיובתא:


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:4
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:4)

מתני' מקיפין שלשה חבלים וכו'. ובעי רב המנונא עומד מרובה על הפרוץ בשתי ודאי הוה עומד בערב מאי כגון דאייתי מחצלת שבעה ומשהו וחקק בה שלשה ושבק בה ד' מלמעלה ומשהו מלמטה וג' באמצע ולא אפשיט. ואתינן למיפשטא מהא.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:5
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:5)

ת"ש שעור חבלים עוביין יתר על טפח כדי שיהא הכל י' טפחים כו' רב אשי אמר מחיצה תלויה איבעיא ליה ופשטא אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:6
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:6)

מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים בשיירא דברו דברי ר' יהודה.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:7
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:7)

ואקשינן בשיירא אין ביחיד לא והתניא ר' יהודה אומר במחיצות לא התירו ליחיד אלא בית סאתים שהן ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים. הנה דין זה של מחיצות אפי' ליחיד. ופרקי' מתני' דקתני בשיירא ולא ליחיד ליתן להן כל צרכן. פי' קסבר ר' יהודה לשיירא נותנין לה כל צרכה אבל ליחיד אין נותנין לו אלא בית סאתים בלבד וכרב ביבי דאמר (בהא) [אהא] דתנן כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי ר' יוסי בר"י איני והא תניא אחד יחיד ואחד שיירא בחבלים.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:8
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:8)

ומה בין יחיד לשיירא יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להם בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להם בית שש דברי ר' יוסי בר' יהודה וחכ"א אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להם כל צרכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי הנה ר' יוסי בר' יהודה מתיר במחיצה אע"פ שאינה של שתי ושל ערב.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:9
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:9)

ופריק רב ביבי אין שתי בלא ערב או ערב בלא שתי הויא מחיצה מיהו אין נותנין לשיירא כל צרכה עד שתהא מחיצה עשויה שתי וערב.


###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:10
[Rabbeinu Chananel on Eruvin 16b:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/16b:10)

דרש רב נחמן [מחיצה] שתשמישה לאויר יחיד נותנין לו בית סאתים כחצר המשכן שהוא ק' אמה על נ' רוחב וזהו בית סאתים ונקראת חצר [והעמודים] ועליהם קלעים כדרך הולכי מדבריות לפיכך למדו מן המשכן שנים נותנין להם בית סאתים כמאן כר' יוסי בר' יהודה הואיל ואבוה קאי כוותיה. דתניא ר' יהודה אומר במחיצות שבת לא התירו ליחיד אלא סאתים (ועוד) שלשה נעשו שיירא ונותנין להן כל צרכן אמר רב גידל אמר רב שלשה מותרין בשבע ואסורין בחמש.