## Rabbeinu Chananel on Eruvin Daf 65a ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:1 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:1) מיום שחרב ביהמ"ק כתיב שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין מכאן אמר יכול אני לפטור את העולם מיום שחרב ביהמ"ק מדין תפלה דקי"ל שכור אל יתפלל. (והא) דתניא שכור מקחו מקח וממכרו ממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו מלקות מלקין אותו כללו של דבר הרי (הן) [הוא] כפיקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה. והני מילי שלא הגיע לשכרותו של לוט. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:2 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:2) אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכלום: ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:3 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:3) אמר רבי חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה. פי' כל המעביר מגן ומכסה יצרו בשעת גאוה כלומר בעת שמתגבר עליו טומן אותו שלא יתגבר סוגרין וחותמין צרות בעדו. לשון מפיק כאפיק נחלים יעבורו. ר' יוחנן אמר כל שאינו מפיק איתמר. כלומר כל מי שאינו מעביר ומכסה אלא מגלהו ומפיק מגן לנגדו להלחם כנגדו ולכבשו וזו הגאוה היא עת שכרותו של אדם. רבי חנינא סבר לכבשו בשינה כדי להעבירו ולהפיגו טפי עדיף ור' יוחנן אמר חיישינן שמא ישתקע בשינה (זימנן) [וימנע] מן התפלה אלא לגלותו כדי להתעסק בדרך וכיוצא בה להפיגו ואח"כ יתפלל טפי עדיף ואמרינן מכדי קראי משמעי כר' חנינא וכר' יוחנן במאי פליגי בדרב ששת דהוה מסר שינתיה לשמעיה ומזהירו כדי להקיצו בשעת התפלה ר' חנינא אית ליה דרב ששת. ר' יוחנן לית ליה דרב ששת חייש דילמא משתקע בשינה. אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל שנאמר בצר אל יורה. ר' חנינא כל יומא דהוה רתח לא הוה מצלי אמר בצר אל יורה כתיב. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:4 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:4) מר עוקבא ביומא דשותא. פי' יום עבים לא הוה נפיק לדינא. אמר צריכא הילכתא צילותא כיומא איסתנא פי' יום שמנשבת בו רוח צפונית: ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:5 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:5) אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא גרסי פי' אילו היתה מעסקת אותו לתשמיש הבית והיתה נטרחת דעתו לא הוינא יכול למיגרס. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:6 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:6) ורבא אמר אי קרצתי כינה לא גרסי כלומר אילו היה הכינים נושכין אותו לא הוינא יכול למיגרס ולפיכך עשתה לו אמו למר בר רבנא ז' חלוקים להחליף בכל יום חלוק מפני הכינים. כל הגורס ביום שמעתתיה מחדדן כר' זירא. ר' אחא הוה ישן ביום והיה ניעור בלילה וגריס. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:7 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:7) א"ר אלעזר הבא מדרך אל יתפלל ג' ימים שנאמר ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוה ונחנה שם ימים שלשה וגו'. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:8 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:8) אבוה דשמואל כל כי הוה אתא מאורחא תלתא יומי לא הוה מתפלל. שמואל לא הוה מצלי בביתא דאית בה שיכרא. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:9 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:9) א"ר חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:10 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:10) אמר רב כל שדעתו מיושבת עליו ביינו יש בו מדעת שבעים זקנים מ"ט יין עולה ע' וסוד עולה ע' נכנס יין יצא סוד. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:11 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:11) לא נברא יין אלא לנחם בו אבלים ולשלם שכר לרשעים שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ופליגא דר' חנינא בר פפא דאמר כל בית שאין יין נשפך בתוכו כמים אינו בכלל ברכה שנאמר וברך את לחמך ואת מימיך. ###### Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:12 [Rabbeinu Chananel on Eruvin 65a:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Eruvin/r/65a:12) מה לחם הניקח בכסף מעשר אף הני מים דניקחים בכסף מעשר ומאי ניהו יין וקרי להן מים אלמא (איקנו) [אם נשפך] כמים אין אי לא לא.