## Rabbeinu Chananel on Exodus Chapter 12

###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:1
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:1)

**החודש הזה לכם ראש חדשים.** קביעות החדשים אינה אלא על פי החשבון לא על פי ראיית הלבנה. והראיה שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה הענן מכסה אותם יומם ועמוד האש לילה ולא ראו בכלם שמש ביום ולא ירח בלילה וזה שאמר הכתוב ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם ואת עמוד האש בלילה להאיר להם (נחמיה ט׳:י״ט) ומהיכן היו קובעים החדשים על פי ראיית הלבנה. אלא ודאי עיקר המצוה בכתוב על פי החשבון.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
החודש הזה לכם ראש חדשים, the determination of the calendar, i.e. months of the year, is made only on the basis of astronomical calculations and is not based on visual observation. The proof that this is so is the fact that during the forty years the Israelites were wandering in the desert the heavenly cloud which enclosed them by day, shielding them from heat and from the eyes of curious outsiders, as well as the pillar of fire by night, made visual observation an impossibility. This is the meaning of the verse in Nechemyah 9,19 ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחותם בהדרך ואת העמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה. “You, in Your abundant compassion, did not abandon them in the wilderness. The pillar of cloud did not depart from them to lead them the way by day, nor the pillar of fire by night to give them light in the way they were to go.” How then were they possibly able to determine the times of the new moon and all the important elements of the calendar depending on this by visual observation? There is no question that the central commandment meant by our verse is to calculate the times of the new moon by astronomical means.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:2
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:2)

והנה מסורת בידינו לעולם כי י"ב חדשי השנה, חמשה חדשים מהם כל אחד שלשים יום. וחמשה חדשים מהם כל אחד כ"ט יום. ושנים מהם פעמים ששניהם ל' יום ופעמים שהם כ"ט. פעמים אחד מהם ל' והשני כ"ט. ושני חדשים הללו הם מרחשון כסליו. ומסורת בידינו כי ר"ח תשרי ר"ח לשנים. וכן לכל חודש הלכה למשה מסיני כ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
We have an ancient tradition that of the 12 months of the year 5 have 30 days each, whereas another five have 29 days each. The remaining two months sometimes have 29 days and other times 30 days. Sometimes, one of the two months in question has 30 days, whereas the other one has 29 days. The two months referred to are always Marcheshvan and Kislev. We also have an ancient tradition that the first day of the month of Tishrey is at the same time the first day of the New year. Every single month, according to tradition handed down since the time of Moses, consists (astronomically speaking) of 29 days 12 hours and 793 parts of the 1080 parts into which I hour (60 minutes) is divided in Jewish law.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:3
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:3)

ומפורש תמצא ככתוב (דה"א י"ב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים. וכל אחיהם על פיהם ואין לך דבר שצריך חכמה ובינה לקבוע עתים ומועדים כי אם החשבון שהוא סוד העבור.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
This tradition is spelled out in Chronicles I 12,32: ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם,”and from the tribe of Issachar, men who knew how to interpret the signs of the times to determine how they should act, their chiefs were 200, and all their kinsmen followed them.” There is no discipline that requires greater wisdom than the calculation of the mysteries connected to when the lunar cycle renews itself.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:4
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:4)

אבל ראית הלבנה דבר ידוע. כי כשהלבנה נראית הכל יודעין שהוא ר"ח וחג המצות בט"ו ור"ה באחד בתשרי ויוה"כ בעשרה בו וסכות בט"ו בו אבל החשבון אינו אלא לחכמים מחשבין ומודעין לישראל והם עושים על פיהם. וזהו שכתב לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם יצאו ועל פיהם יבאו.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
Once one has already seen the new moon, it is a well known fact that such a day is observed officially as the new moon and our festivals are calculated on that basis, for instances Passover on the 15th of the month of Nissan, etc. The calculation upon which the real renewal of the lunar cycle is based, known as מולד in our halachic literature, is something which is calculated not visually but astronomically by our sages, something which required special ordination for the people entrusted with that task [before the introduction of a permanent calendar. Ed.] The people would be informed by the result of the sages’ calculations when this still was required. They would accept this ruling without fail. This is the meaning of the words in Chronicles we have quoted: “and all their kinsmen followed them.”


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:5
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:5)

וכן תמצא מדברי דוד ליהונתן שאמר (שמואל א' כ') הִנֵּה חֹדֶשׁ מָחָר וְאָנֹכִי יָשֹׁב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ, לולא שעל פי החשבון היו קובעים ואולי לא תראה הלבנה ולא יקבעו מחר חדש. ולא עוד אלא שהדבר מוכיח שהיו קובעים ב' ימים ר"ח. שנאמר (שם) ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא וגו'. וכתיב ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ולא יתכן לומר כי ר"ח אחר הוא לפיכך קראו החדש השני. שנאמר ויאמר שאול ליהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם. ויקם יהונתן מעל השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
You will find another reference to this subject in Samuel I 20,5 where David and Yonathan discussed the imminent celebration of the new moon, (2 days on that occasion). If the determination of the date of the new moon had depended on visual observation, how could David have known beforehand that the new moon would be observed both on the 30th of the month and the day following on that occasion, seeing the moon had not yet been sighted as yet? Clearly, the determination was made on the basis of astronomical data, and David was aware that in view of the previous month having been a month of 29 days that according to the astronomical data the new moon following would have to be observed on two days. The text there (verse 24-26) reads as follows: ויסתר דוד בשדה בשדה ויהי החודש וישב המלך על הלחם לאכול.. ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא, בלתי טהור הוא....ויהי ממחרת החודש השני ויפקד מקום דוד. “David hid in the field. On the new moon the king sat down to eat and he did not say a word (about David’s absence) saying it is the result of seminal ejaculation, presumably he is ritually impure [and had no chance to immerse himself in a ritual bath. Ed.] so that he could not attend. It came to pass on the second new moon, etc.” [There follows the famous altercation between Yonathan and his father, etc, which I do not bother to repeat here as it is not really necessary for the author’s point to be made. Ed.] From the context of the story, it is quite impossible to understand the last words as applying to the celebration of the new moon on the following month.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:6
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:6)

הלא הדבר מוכיח שהיו באותו החדש שני ימים של ר"ח כמנהגינו עד עכשיו בהיות החדש יוצא וכן היו נוהגין כל ישראל לקבל חדשים על פי החשבון אלף ומאה שנים מימות משה רבינו ועד אנטיגנוס ראש גולה וראש סנהדרין. והיו בכלל תלמידיו שנים והם צדוק וביתוס. וכשדרש להם אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס נכנס ספק בלבם וחשבו שאין עונש ושכר ויצאו לתרבות רעה והתחילו לעורר בזה בקביעות הירח. ואמרו כי אין עקר המצוה לקבוע חדשים על פי החשבון כי אם בראיית הלבנה. והוא הדבר הצודק והמכוון. והוצרכו חכמי הדור להכחיש דבריהם ולהודיע להם בראיות גמורות. וכן אמרו ז"ל (ר"ה כ"ה א') כך אמר ר' גמליאל - לא תחושו לראיית הירח החשבון הוא העקר - כך מקובלני מבית אבי אבא שאין חדש של לבנה פחותה מכ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים. והנה דבריו הללו מוכיחין שלא היה ר"ג סומך על ראיית הלבנה כי אם על פי החשבון.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
It is clear therefore that even in the days of King Sha-ul arrangements had been made beforehand to observe 2 days of Rosh Chodesh. Such arrangements beforehand were based on the calculations of the Sanhedrin, Supreme Court. What was the custom in the days of King Shaul continued for a period of about 1100 years from the time of Moses until the days of Antignos the head of the Supreme Court during the early days of the Second Temple. When two of the students of this sage by the name of Tzadok and Beyssus heard their mentor say “do not be like the servants who serve their master because of the reward they expect to receive as compensation, but serve the master for altruistic considerations,” they began to question the entire foundations of Judaism, the concept of reward and punishment. They concluded that based on their mentor’s words there was no such concept in Judaism, and they began to live in a style which reflected their new found philosophical freedom. Once they had crossed this threshold they began to question the tradition of calculating the new moon astronomically rather than by visual observation, challenging the established authorities whose ruling was based on the oral Torah rather than on the written text as per our verse above i.e. the word זה, “this,” which implies visual observation. This was the beginning of the schism in Judaism, the heretics being known as צדוקים, based on the name of the originator Tzadok. Their basic argument was to challenge the tradition which did not clearly base itself on the written text of the Torah.
 The Torah sages during that period saw themselves forced to counter the arguments of these people by proving that what they did based on tradition did not contravene the text of the written Torah, but that what had been the accepted manner in which the sages determined these dates was not only accurate but was always in harmony with the Torah.
 Rabban Gamliel in Rosh Hashanah 25 already told his audience not to put too much stock into the need to actually see the new moon before the festival of the new moon could be observed, seeing that the astronomical data outweigh the importance of visual confirmation. He quoted a long family tradition to support his view. The calculation he referred to stated that the length of a lunar month is never shorter than 29 and a half days and 793 portions of the 1080 divisions into which the 13th hour is divided.
 These words of Rabban Gamliel prove that he, who more than anyone else provided elaborate safeguards to prove if witnesses claiming to have sighted the new moon had spoken the truth, did not in fact base his decisions on the testimony of these eye-witnesses at all.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:7
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:7)

ועוד משנה שלימה היא (ר"ה כ"ה ב') ראוהו בית דין וכל ישראל וחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר. זו ראיה גדולה שלא היתה בידם עיקר ראיית הלבנה. שאילו היתה בידם עקר ובראייה היו מקדשין איך אחרי ראייתם מעברים אותו.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
There is also an entire Mishnah on the same folio in the Talmud which reads: “if the entire supreme Court as well as the people generally had come to testify to the sighting of the new moon, and the examination of the testimony had taken so much time that at the end it was already too late to declare that day as “new moon,” the following day would be declared as new moon. This Mishnah is clear proof that the Court did not have a tradition according to which the actual sighting of the new moon was the decisive factor in determining the calendar. If they did have a tradition that the sighting determines the dates, how could they have bothered to examine more than the necessary number of two witnesses and allow the opportunity to declare that date as new moon to go by without sanctifying it?.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:8
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:8)

ועוד גדול מזו (שם שם א') באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו - והיא אור שלשים - ובליל עבורו - שהיא מוצאי יום שלשים - לא נראה וקבלם ר"ג. ואלו היה ר"ג סומך על ראיית הלבנה ולא על החשבון בודאי שנתברר שכיון שלא נראה בליל עבורו שהם עדי שקר. אלא ודאי ר"ג על החשבון סמך ולא על העדאת עדים.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
An even more convincing proof is the following: The Talmud states there that if two witnesses arrived at the court and they testified: “we saw the new moon on the evening of what would have been the 30th of the month, and on the following evening we did not see it again,” Rabban Gamliel accepted this testimony as believable. If the court had based their determination on the sighting of the moon rather than on the astronomical calculations, surely the fact that the moon, according to their testimony, had not been visible on the following night must have proved that the witnesses had been lying! Rabban Gamliel’s acceptance then meant that he had calculated that the correct date was the date of the first sighting reported by the witnesses. Seeing that there was then a new month and the court had sanctified it this was the end of the matter. [the balance of their testimony was quite irrelevant. There are numerous other interpretations as to why Rabban Gamliel accepted these witnesses. All agree that Rabban Gamliel was not really interested in sightings when the sightings conflicted with his astronomical data. Ed.]


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:9
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:9)

ומה שתמצא לרז"ל (ר"ה כ"ד א') דמות צורות לבנות היו לו לר"ג בטבלא בעליתו בכותל שבהן היה מראה את ההדיוטות. הכונה בזה כי ר"ג עשה צורות הללו לבאר לתלמידי צדוק וביתוס ידיעתו במהלך הלבנה בכל חדש וחדש. וכי הוא יודע בכל חד וחד באיזה צורה תולד. אם ארוכה אם קצרה וכמה תהיה נטויה בגלגל. ולאיזה צד תהיה נוטה. והיה בכל חדש וחדש מבאר לתלמידים ואמר להם הלבנה בזה החדש צורתה כך וכך ונטייתה כך וכך. ובאותה צורה שהיה מראה לתלמידיו בם היו מעידים בכל חדש וחדש. וכיון שראו כך חדש אחר חדש שנה אחר שנה. נתברר להם שאין העיקר אלא החשבון ובטלו דברי החולקים. ואף על פי שהיו מקבלים העדים זכר לדבר. לא היתה סמיכת בית דין כי אם על החשבון.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
The Talmud reports that in Rabban Gamliel’s study there were maps of the sky depicting different possible or impossible positions of the moon at the time of the new moon, which the Rabbi used to determine if the testimony of the witnesses could be relied on from an astronomical point of view. A major reason why Rabban Gamliel had these maps made was to prove to the followers of Tzadok and Beyssus that he was an expert of the orbit described by the moon at any time during the month. He would predict accordingly when the end of the cycle would occur after 29 days and when it would occur after 30 days. He taught his own students how to become thoroughly familiar with the position of the moon in the sky at any time of the month, allowing also for the variations of the moon’s position in the sky due to the season of the year. When he proved himself invariably correct month after month, year after year, the arguments of the opponents gradually were silenced. He still kept up the regular examinations of witnesses and they were encouraged to come forward as a reminder of the period when the matter had been a clouded issue.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:10
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:2:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:2:10)

ודברי הכל דת חק העבור הלכה למשה. שהרשות ביד בית דין הגדול. כשהוא גדול ואין למעלה הימנו בחכמה וביראת חטא ובקי בחדרי תורה וקביעת השנים. הרשות בידו לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד העבור. וזהו הדת שצוה הקדוש ב"ה למשה החדש הזה לכם:

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
All our sages agree that the source of investing the Sanhedrin with the authority of determining changes in the calendar goes back to Moses at Sinai, and that this authority has been used by the Sanhedrin. Any changes in rulings made in the past would have to have been authorized by another larger court superior to the original one in numbers and wisdom. The beginning of our chapter is the authority granted to Moses to determine our calendar.


###### Rabbeinu Chananel on Exodus 12:40:1
[Rabbeinu Chananel on Exodus 12:40:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Exodus/r/12:40:1)

**ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים.** מצינו בגאלת מצרים ג' קצים, והם ת' שנה ת"ל שנה רד"ו שנה. ת' שנה הם נמנים מתחילת גרות זרע אברהם עם ענים ודלותם ולחצם של בניו שנאמר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ובזה נכלל גרות ועבדות. ת"ל שנה הם נמנים מיצחק משעה שנולד. רד"ו שנה הם שישבו במצרים מנין רד"ו. 
 וכן תמצא בגאלתנו העתידה ג' קצים בספר דניאל אלף ק"ן ואלף ר"צ אלף של"ה הוא שכתוב תחלה ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמים והפשע שומם תת וקדש וצבא מרמס ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש חשוב ימים ולילות ביחד וכיון שנחלקם בימים הרי אלף ק"ן שנה וכתיב מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף ומתאים ותשעים וכתוב אחריו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה והיתה הסבה מאת הקדוש ברוך הוא שהיתה גאלת מצרים על ג' קצים כדי לחזק ידינו הרפות בגלותנו זה ושלא נאמר אבדה תקותנו נגזרנו לנו כי מאחר שנתברר לנו כי ג' קצים אלו של גאלת מצרים שלשתן היו אמת כן עלינו להאמין כי ג' קצים המפורשין בדניאל בגאלתנו העתידה כלם אמת אף על פי שיש שם מדות וחשבונות מתחלפות ועל כן נגזרו כאן וכאן ג' קצים שאם יזכו יהיו נגאלים בראשון ואם לא יזכו בראשון יזכו בשני ואם לא יזכו בשני יזכו בשלישי ואי אפשר שתתאחר הגאלה מן הקץ הקצוב האחרון ואילך:

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים, we find in connection with the redemption from Egypt 3 different dates of termination all of which relate or appear to relate to the same event. The numbers are: “400 years,” i.e. the prediction in Genesis chapter 15 to Avraham; we find the number 430 years in our verse here. Finally, we have the number 210 years. In order to reconcile these numbers we must remember that the number 400 refers to the time from the birth of Yitzchok. Seeing G’d’s promise to Avraham concerned “his descendants,” any count could not begin until Avraham had such descendants, i.e. Yitzchok. G’d had told him that his descendants would be known through Yitzchok, (not through Ishmael or the sons of Keturah) The number 430 begins with the date when Avraham had been told about his future by G’d at the covenant between the pieces in chapter 15 in Genesis. The number 210 were the years during which Avraham’s descendants were not free men living in what would become their own country in the future. During the latter 86 years of these 210 years they were cruelly enslaved and abused. During the first 124 years of their stay in Egypt, until the death of the last surviving brother of Joseph they enjoyed freedom in Egypt.
 It is interesting that we find three dates about the redemption in the future mentioned also in the Book of Daniel. There we are told about 1) 1150 years; 2) 1290 years; 3) 1335 years. I am quoting from the first mention of redemption in Daniel 8,13-14: “Then I heard a holy being speaking, and another holy being said to whomever it was he was speaking to: ‘how long will what was seen in the vision last- the regular offering be forsaken because of transgression, the sanctuary be surrendered and the heavenly host be trampled?’ He answered me: “for twenty thee hundred evenings and mornings; then the sanctuary will be cleansed.” Seeing that mornings and evenings were counted as separate, what are meant are half this number i.e.1150 years.
 It is further recorded there in chapter 12,11 that from the time the regular offering had been abolished and an appalling abomination had been set up in its place it will be one thousand two hundred and ninety days. Immediately after this, in verse 12 we read: “happy the one who waits and reaches one thousand three hundred and thirty five days.”
 It had been G’d’s plan that the Exodus from Egypt would be described in terms of 3 separate conclusions, extremities. The reason was that G’d wanted to offer us who are awaiting the final redemption increased hope that it will eventually materialize. Having known that all three dates (prophecies) concerning the date of the redemption had come true, we would be encouraged in our faith that the promise held out in the Book of Daniel will also come true even if we appear to be at a loss to understand these numbers in advance of their becoming history. 
 One thing we can be pretty sure about: G’d allowed Himself fall back positions, as He has always done since the time He created man on earth, so that if we deserve to be redeemed earlier than G’d’s timetable foresaw He would be able to take advantage of that number. In the Torah too, G’d had not irrevocably decided beforehand that the redemption could not occur until the date it did occur, or even earlier.