## Rabbeinu Chananel on Megillah Daf 9b

###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:1
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:1)

אעשה אדם בצלם ובדמות כו' עד שלא יאמר שחקו בי יהודים והטילו שם אשתי בתורתם.


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:2
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:2)

רשבג"א אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית. מנא הני מילי א"ר יוחנן דכתיב יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם מיפיפותו של יפת. כלומר ממבחר בניו של יפת והיא כתיבת יון יהיו באהלי שם שהם בני ישראל. א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג:


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:3
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:3)

[מתני'] אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים כו'. מנא לן דכתיב אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם וגו'. פי' מרובה בגדים בבית שני שלא היה להם שמן המשחה היה מתמגד כ"ג בלבישת ח' בגדים. לפי שכל זמן שהיה הדיוט. היה משמש בד' בגדים לבש עוד ד' ונתרבה בד' אחרים נעשה כ"ג לפיכך נקרא מרובה בגדים. וזה מפורש בתלמוד בהוריות פ' ב' משוח בשמן המשחה בבית הראשון. מרובה בגדים בבית האחרון. ואמר ה' דברים היו. בית הראשון גדול מן האחרון. ואלו הן. אש וארון. ואורים ותומים ושמן המשחה. ורוה"ק ושאר כל הענין.


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:4
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:4)

הא לענין פר יוה"כ כדכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר וגו'. ועשירית האיפה כדכתיב זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו וגו'. ומפורש בתורת כהנים שכל כהן מביא עשירית האיפה מדכתיב ובניו מרבינן אפי' הדיוטות וכ"ש מרובה בגדים.


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:5
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:5)

מתני' דלא כר"מ דתני מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות ואקשינן אימא סיפא אין בין כהן משמש לכהן שעבר. כלומר שנפסל במום או בזולתו אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה שהכהן המשמש הוא המביא משלו.


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:6
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:6)

וזה שעבר לא. הא לכל דבריהם זה וזה שוין. אתאן לר' מאיר דתני אירע בו פסול לכהן גדול ומינו אחר תחתיו כו' ופריק רב יוסף מתני' רבי היא. רישא סבר לה כרבנן. סיפא סבר לה כרבי מאיר:


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:7
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:7)

[מתני'] אין בין במה גדולה לבמה קטנה וכו'.


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:8
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:8)

ואוקימנא כעין פסחים. והן חובות הקבוע להן זמן. ומפורש בסוף פרק פרת חטאת ובסוף שחיטת קדשים בתוספתא אלו דברים שבין במה גדולה לקטנה קרן וכבש ויסוד. וריבוע וכיור וכנו בבמה גדולה ולא קטנה. חזה ושוק ועור העולה לבעלים בבמה קטנה. אבל נותר זמן וטמא זה וזה שוין. איזו היא במה גדולה בשעת איסור במה [שהי'] אהל מועד נטוי כדרכו. (אין) הארון נתון שם. איזו היא במה קטנה היתר הבמה עושה אדם במה על פתח חצירו ועל פתח גינתו ומקריב עליה הוא ובנו ובתו כו':


###### Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:9
[Rabbeinu Chananel on Megillah 9b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Megillah/r/9b:9)

[מתני'] אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה. ובירושלים לפנים מן החומה כו'. פי' הרואה העומד בשילה כל מקום שרואה מלא עיניו מותר לו לאכול קדשים קלים ומע"ש ומפורש בפ' פרת חטאת. (דף קיח ע"ב) הכי א"ר אבהו כתיב בן פורת עלי עין וגו'. עין שלא רצתה להנות מדבר שאינו שלה תזבח ותאכל בקדשים כמלא עיניה. תנא רואה שאמר כולו שלא יהא דבר מפסיק וכן היה עומד בשדה ומביט משם משכן שילה מותר לו לאכול באותו מקום קדשים קלים ומע"ש. ותנן באו לשילה נאסרו הבמות. ולא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה והיא היתה מנוחה כו'. ותניא ימי אהל מועד שבשילה ש"ע חסר אחת.