## Rabbeinu Chananel on Shabbat Daf 108b

###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:1
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:1)

מפרשי רבנן עשב בעציץ שאינו נקוב כתלוש דמי כדמפרש בסוף המצניע והאי פטורא באונא דחצבא לאו כתלוש דמי הלכך התם לאו עוקר דבר מגידולו (דהוא רביתיה) והכא עוקר דבר מגידולו:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:2
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:2)

והלכתא כדרב הונא שכותבין תפלין על עוף טהור ואע"ג דאית ביה ניקבי כיון שהדיו עובר עליו כשר ואע"ג דדחו אביי לסייעדיה מן ושסע אותו בכנפיו לרבות את העור וקאמר לעולם אימא לך לאו עור הוא ואיצטריך כו' דיחוי בעלמא הוא דדחי ומתניתין החובל בהן חייב:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:3
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:3)

בעא מר בריה דרב מרב נחמן מהו לכתוב תפלין על עור של דג טהור. אסיקנא אם יבא אליהו ויאמר פסקה זוהמא מיניה בשעובדין אותו ואי לא לא. (פי') דשמואל וקרנא דהוו יתבי וחזו למיא דדלו ועכירי כו' הוה שמיע ליה לשמואל דגברא רבה אתי ממערבא בההוא יומא וכיון דחזא למיא דעכירי. אמר בדעתיה אי אפשר דלא שתי מינייהו והוה בריר להו דכל מאן דשתי מהנהו מיא בעידן דעכירי חייש במעיה. ועל זה אמר גברא רבה דקא אתי חייש במעיה. תהי בקנקניה. פי' כגון טעום יין שבזה הקנקן מלשון קרנא הוה תהי בחמרא (כתובות ד' קה) כלומר חזי גמריה וכיון דחזא דהוא רב גדול צוה שמואל את קרנא ועייליה לביתיה ואכלי' אוכל דמשלשל ולא אודעיה מקום בית הכסא דאיכוון לאיסויי מן חשש דבמעיה וכיון דאיצער רב ולא ידע דלאסוייה הוא דעבד הכי לטייה לא לקיים ליה ברא למאן דמצערן לצעריה ולא איקיים ליה לשמואל ברא אלא בנתא וכיון דאיתידע ליה לרב דלאסויה הוא דעביד ליה הכי ולטותיה איתקיימא בשמואל חש דלא תחלש דעתיה ואדבריה על נפשיה כדמפרש בב"ק פרק מרובה (בבא קמא דף פ') והיינו מעשה (דיסוריה) [דסוגיין] ולטייה נמי לקרנא ונפקא ליה [קרן] של בשר בעינו. פי' קאלוס בלשון יון טוב כלומר הודה לדבריו. וא"ל טוב מה שאמרת. והלכה כת"ק דמתני':


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:4
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:4)

מתני' אין עושין הילמי בשבת אבל עושה הוא מי מלח. וכי תימא היכי דמפרשא בברייתא אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך הגסטרא. אבל עושה הוא מי מלח מועטים (וטובל) [ואוכל] בהן פתו ונותן לתוך התבשיל וכן הלכה ואע"ג דר' יוסי אוסר מי מלח אין הלכה כמותו דגרסי' בתחלת עירובין אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי לא בהלמי ולא בלחיים:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:5
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:5)

ירושלמי כל מי שנותנין לתוכה ביצה ושוקעת זו היא מי מלח אינה שוקעת הילמי תני ר' יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין והן שהביצה צפה בהן והלכתא כוותיה. ואם הביצה שוקעת בהן מותרין וכיון דאמר הביצה צפה בהן הזכיר לא טבע בימא דסדום כלומר כל מים מלוחים עזין צפן בהן:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:6
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:6)

למימלח פוגלא אסיר לטבולי במילחא שרי:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:7
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:7)

יין לתוך העין אסור ע"ג העין מותר.


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:8
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 108b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/108b:8)

כשמואל דאמר שורה אדם פתו ביין ונותן ע"ג העין ואינו חושש. רוק תפל אפילו ע"ג העין אסור. וכן קילורין שהוא שרן מע"ש או מי סדום ע"ג העין שרי אבל מיפתח ומימץ עיינא בין בסממנא וקילורי בין במיא דסדום כדאמר ליה מר עוקבא לבר לואי כוליה לא שרא מר שמואל. פי' חסודה בלשון ערבי אל מחגמא: