## Rabbeinu Chananel on Shabbat Daf 52b

###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:1
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:1)

ואוקמה ר' יצחק נפחא בבאין מנוי אדם. כלומר טבעת אדם היתה ונעשה עתה שיר לבהמה.


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:2
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:2)

ואוקמה רב יוסף הואיל ואדם מושך בהן. פי' פעמים שמכניס אדם אצבעו באותו השיר ומושך בה הבהמה שנמצאת טבעת העשוי' לאצבעו של אדם. כמו מקל בהמה של מתכת טמאה מפני שמחזיקה אדם ורודה בה כו'.


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:3
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:3)

וטובלן במקומה והא עביד חציצה. כלומר כיון שהשירים הללו נושכין זה לזה הרי מקום הנשיכה סתום ואין המים באין בהם. ופריק ר' אמי בשריתכן. כלומר ריתכן באור והטבילן במים בעודן השירין כמו גחלים לוחשות שהמים באין אליהם מכל צד. ואמרינן האי פירוקא דר' אמי דלא כר' יצחק נפחא היא. דאי אליבא דר' יצחק נפחא טבעת של בהמה יורד לקבל טומאה. אפי' אם יחשב עליה להיות טבעת של אדם. וטבעת של אדם אינה עולה מידי טומאה להבטל מעליה תורת כלי אלא בשינוי מעשה כדתנן כל הכלים יורדין לידי טומאתן כו' ואי בשריתכן הנה עשה בהן מעשה ונסתלקה תורת כלי מעליהן. ואין צריכין לא הזאה ולא טבילה. (כי בעינן) [ושנינן] מעשה לסלק תורת כלי מעליהו מעש' לקלקל כגון שבירה וכיוצא בה. אבל ריתוך שהוא תיקון וחיזוק לכלי מתכת כי האי גוונא אינו מעשה לטהר ולא מבטל הטומאה מעל הטבעת.


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:4
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:4)

במתניתא תנא במחוללין. כלומר חלולין הן מלשון נבובים אלו השירין. והמים באין בהם מכל צד. ואין שם חציצה:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:5
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:5)

תנא (תוספתא פ"ה) ומכניס חבילין לתוך ידו. ובלבד שלא יכרוך לתוך ידו. ובלבד שלא יכרוך ע"ג ידו ולא ישלשל חבלים מידו יתר מטפח:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:6
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:6)

שאל תלמיד את ר' אלעזר שמעתי חלוקה בין טבעת לטבעת. א"ל לענין שבת בין טבעת שיש עליה חותם. לטבעת שאין עליה חותם.


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:7
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:7)

אבל לענין טומאה כל טבעות דינם אחד. ואסיקנא טבעת של אדם של אצבע של מתכת הכל דינם אחד לענין טומאה. וכן נמי מחט שלימה שיפא [נקובה ושאינה] נקובה הכל דינם אחד לענין טומאה. ואם היא ניטל חרירה או עוקצה או העלת חלודה ומעכבת התפירה (או נקובה) טהורה היא. ואקשינן ולענין (שבת אנה) [טומאה אינה] היא חלוקה בין מחט למחט.


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:8
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:8)

והתניא מחט בין נקובה בין שאינה נקובה מותר לטלטלה בשבת. [ולא אמרו כו'] ושנינן הא תרגמה אביי זו הברייתא אליבא דרבא דאמר מחט שניטל עוקצה או חרירה מדלענין טומאה לאו כלי הוא וטהורה היא. לענין שבת נמי לאו כלי ואסור לטלטלה. מתניתא דקתני בין נקובה בין שאינה נקובה מותר לטלטלה בגלומי כלי מתכת היא. כלומר עדיין גולם הוא חוט של ברזל ועדיין הוא צריך לנקבו ולחרר לו עוקם לעשותה מחט. ועכשיו אין לה לא נקב ולא עוקם. ואמרינן זמנין דמימליך עליה דהאי גולם ומשוי ליה מנא כמות שהיא. אבל מחט שניטל חרירה שלה או עוקצה לבין גרוטאות זריק לה:


###### Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:9
[Rabbeinu Chananel on Shabbat 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Shabbat/r/52b:9)

[מתני'] חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו כו'. אוקמה שמואל בשקשורה לו מע"ש. וקיי"ל כוותיה. ומתניתא מסייעא ליה.