## Rabbeinu Chananel on Taanit Daf 12b

###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:1
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:1)

ירושלמי ישן ועמד אסור לא שנו אלא שלא התנה אבל התנה מותר. קי"ל דלגבי תענית דאכיל בלילה ומפסיק. אם גמר וסלק לא יאכל. אבל אם לא סילק ודעתו עוד ליכל אע"פ שישן עומד ואוכל. אבל בתעני' שפוסק בו מבע"י אע"פ שפוסק חוזר ואוכל עד שיבא השמש כי הא דאיתא באגדת איכה. ר' יהודה בן בתירה אזל לנציבין בערובת צומא רבה אתא ריש כנשתא לזמוניה. א"ל כבר אכלי ופסקי לי. א"ל אשגח עלי דלא לימא ההוא ר' לא אשגח עליו אזל עמיה ובסיפא אמרין אכל מן כל עיגול חד פתית ואכל מן כל תבשיל חד פת ושתה מן כל (כוס וכום) (חבית וחבית] חד כוס. ש"מ דאע"ג דפסק אכיל. ולענין מישתו מיא היכא דאית ליה למיכל. אית ליה למשתי כו'. וכן כתב ופירש רבינו הגאון זצ"ל.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:2
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:2)

אמר רב יחיד שקבל עליו תענית אמר רבה בר רב שילא לימא הכי מחר אהא בתענית יחיד דאי לא חיישינן שמא תענית צבור קביל עליה ואסור בנעילת הסנדל כו'.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:3
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:3)

ואסיקנא רבנן דבי רב אשי באלו התעניות השנויות במשנתנו הוו מסיימי. מסאנייהו כי אורחייהו ואתו לבי תענית. סברי לה כשמואל דאמר אין תענית צבור בבבל אלא ט' באב בלבד. וכך הלכה:


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:4
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:4)

אמר רב יהודה אמר רב לווה אדם תעניתו ופורע. פי' היכא דאיכא צערא או אונס וכיוצא בו. לווה תעניתו ופורע דאמרי לא יהא אלא נדר מי לא פרע למחר וליום אחרא כ"ש תענית. ושמעינן הא סברא מדברי שמואל דאמר צערא קבל עליה אי מצי מצער נפשיה כו'. מכלל דרב במצטער הוא דאמר:


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:5
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:5)

יפה תענית לחלום כאש בנעורת ובו ביום אפילו בשבת. וכן הלכתא. ויתיב תעניתא לתעניתא ומפורש בשבת בפ' א':


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:6
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:6)

[מתני'] עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין ג' תעניות כו'. ואקשינן בשלמא רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל וכיוצא בהן משום תענוג אלא מלאכה אמאי צערא הוא ומשנינן אמר קרא קדשו צום קראו עצרה.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:7
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:7)

פי' קראו עצרה לקידוש (היום) [הצום]. מה עצרת אסור במלאכה אף צום אסור במלאכה. ומאימתי איסורו משעת אסיפת זקנים ואימתי אסיפת זקנים ביום. שנאמר תקעו שופר בציון הריעו בהר קדשי ירגזו כל יושבי ארץ כי בא יום ה'.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:8
[Rabbeinu Chananel on Taanit 12b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/12b:8)

אמר רב כהנא כינופיא מצפרא. היכי עבדינן. אמר אביי מצפרא עד פלגיה יומא מעיינינן ולפניא ריבעא דיומא. קרינן בספרא ובאפטרתא.