## Rabbeinu Chananel on Taanit Daf 22b

###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:1
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:1)

ועוד גזרו תענית על שבלעו זאבים ב' תינוקות בעבר הירדן והקיאום דרך בית רעי וטיהרו הבשר וטמאו העצמות מ"ט כיון דבשר עביד להתעכולי כמעוכל הוא וכפרש הוא חשוב וכגללים שאין להם טומאה אבל העצמות דאקישי טפי לא עבידי לאיתעכלי ובחזקתייהו קיימי לפיכך מטמאי. ומפורש זה כאשר אמרנו במנחות בפ' ר' ישמעאל אומר בבעיא דרמי בר חמא בפיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי כו' ואמרינן תפשוט ליה מהא דאמר עולא מעשה שבלעו ב' זאבים ב' תינוקות והקיאום דרך הרעי כו':


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:2
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:2)

על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה נכרים כו' ואוקימנא בפרק הראשון דהתרעה זו בעננו. ר' יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה:


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:3
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:3)

ת"ר עיר שהקיפוה נכרים נהר וספינה המטורפת בים. ויחיד הנרדף לפני נכרים או מפני רוח רעה או מפני לסטים מתריעין עליהן בשבת. ועל כולן יחיד רשאי לסגף עצמו בתענית ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין מרחמין עליו.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:4
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:4)

ואמרי' מ"ט דר' יוסי כתיב ויהי האדם לנפש חיה. נשמה שנתתי בך החיה.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:5
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:5)

שמעון התימני אומר מתריעין אף על הדבר. [משום ר"ע אמרו אין מתריעין על הדבר] כל עיקר.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:6
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:6)

על כל צרה הבאה על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים. מעשה שאמרו בחוני המעגל התפלל אולי ירדו גשמים. עוד אמר להם צאו וראו אם נמחית אבן הטועין פי' כדאמרן בפרק אלו מציאות ת"ר אבן הטועין היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבדה נפנה לשם וכל המוצא אבדה נפנה לשם המוצא היה עולה על אותה אבן והיה מכריז מי שאבדה לו אבדה יבא ויתן סימניה ויקח. ומי שאבדה לו אבדה היה נותן סימניה ונוטלה וזו ששנינו צאו וראו אם נמחית אבן הטועין. והוו רבותי מפרשין אם נמחית אבן הטועין מלשון וימח את כל היקום כלומר אם כיסוה המים כאלו נמחית מן העולם עד שראינו בירושלמי פירוש אחרת כשם שאי אפשר לאבן הזה להמחות כך אי אפשר להתפלל על הגשמים שילכו שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה להתנדות אלו נגזרה גזרה בימי אליהו שנשבע שלא יבא מטר אלא לפי דברו ונשבעת אתה שעתה מיד יבא מטר לא נמצאת מביא רבים לידי חטא וחלול השם וכל המביא הרבים לידי חלול השם צריך נדוי וכל המעכב את הרבים מלעשות מצוה צריך נידוי.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:7
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:7)

מניין שאין מתפללין על רוב גשמים שנאמר והריקותי לכם ברכה עד בלי די ואמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:8
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:8)

ובגולה מתריעין על רוב גשמים. תניא נמי הכי שנה שגשמיה מרובים אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם לאחיכם שבגולה שלא יפלו עליהן בתיהן. יניבא תולעת דגרסינן בכיסוי הדם נפל ליה לר' חייא יאניבא בכיתניה. פי' גאון גירסא כך הוא כינבא ונבא זהו מן כנים. כגון הא דגרס בפרק (ר' אליעזר אומר תולין) [שמונה שרצים קז ב] הטפויין וביצי כנים. ועוד בפרק (ב"ש אומר) [שלשה מינים אסורין בנזיר (לט א)] ת"ש מאנבא חיה דמשתכחא בעיקבא ואנבא מיתה משתכחא ברישא דמזיא ובלשון ישמעאל קורין אותן ציבאן והדעת נוטה על הפירוש שפירשנו אנו. שאלו לר' אליעזר עד מתי יהו הגשמים יורדין ולא יתפללו עליהן שלא ירדו גשמים אמר להן עד כדי שישב אדם (במקום אפל) בקרן אפל וישכשך רגלו כידו במים:


###### Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:9
[Rabbeinu Chananel on Taanit 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Chananel%20on%20Taanit/r/22b:9)

ת"ר ונתתי גשמיכם בעתם לא שכורה ולא צמאה אלא בינונית שבזמן שהגשמים רבים מטשטשין את הארץ ואינה עושה פירות.