## Rabbeinu Gershom on Bava Batra Daf 138b

###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:1
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:1)

ודלמא בראוי לו בחובו קאמר ליה. והכי נמי בראוי לה בכתובתה והכי נמי בראוי לו בבכורתו ואמאי נוטלן ונוטל את חובו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:2
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:2)

דתנן המוכר את השדה סתם לא מכר לו את הבור ולא את הדות שבתוכה אע"פ שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לי מן הקונה דרך לילך לבור ולדות. שכשמכר לו את השדה לא שייר לעצמו שום דרך בשדה דמוכר בעין יפה מוכר דברי ר' עקיבא:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:3
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:3)

וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך. דמוכר בעין רעה מוכר:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:4
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:4)

ומודה ר"ע בזמן שאמר לו. הריני מוכר לך עומקא ורומא חוץ מאלו בור ודות שאין צריך ליקח לו דרך. דאפילו לא אמר חוץ מאלו לא היו מכורין בור ודות. וכיון דאמר חוץ מאלו לטפויי מילתא אתא. דשייר לו דרך בורו. אלמא כל לישנא יתירא לטפויי מילתא קאתי:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:5
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:5)

העדים. ששמעו הצואה:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:6
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:6)

כותבין בלשון עדות. שכך צוה פלוני:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:7
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:7)

אע"פ שאין מכירין. גוף המעשה אם אותו פלוני חייב לו מנה או לא:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:8
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:8)

לפיכך. הואיל ויכולין לכתוב אע"פ שאין מכירין עיקר הדבר לפיכך כשבא היורש לגבות חובו אותו מנה מאותו פלוני. צריך להביא ראיה עדים שחייב לאביו שאלו עדים אינה ראיה שאין מעידין אלא על מה ששמעו מפי שכיב מרע:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:9
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:9)

אינו צריך להביא ראיה. אחרת לפי שלא היו כותבין אלא אם היו מכירין שהוא חייב לו לפיכך אין צריך להביא ראיה אחרת אלא הן:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:10
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:10)

אמר רב נחמן אמר לי הונא ר' מאיר אומר אין כותבין אלא אם כן מכירין וחכ"א כו'. והיינו איפכא מלישנא קמא:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:11
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:11)

ואף ר' מאיר לא אמר. דאין כותבין אא"כ מכירין אלא משום דחוששין לב"ד טועין. דשמא יביאו היורשין כתב עדות הצואה לפני ב"ד ולא ידקדקו ב"ד אם עדים הללו שחתומים על אותה צואה אם לשום עדות צואה בלבד חתמו או משום שהיו יודעין באמת שפלוני היה חייב לו יטעו ב"ד ויאמרו ודאי לא היו חותמין אא"כ היו יודעין שהוא חייב לו והם לא ידעו אלא עדות הצואה בלבד ויחייבוהו ליתן בלא ראיה אחרת והיינו שלא כדין ומשום הכי אמרינן אין כותבין אא"כ יודעין החוב. ורבנן לא חיישי דליטעי ב"ד בהכי הלכך אין חוששין לב"ד טועין אלא כותבין אע"פ שאין מכירין וב"ד ידקדקו בדבר ולא יחייבו לו ליתן בלא שטר ראיה אחרת:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:12
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:12)

ומאי שנא. מילתא דרב דימי מההיא דרבא:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:13
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:13](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:13)

דאמר רבא אין חולצים. ב"ד ליבם אלא [א"כ] מכירין שזו יבמתו של זה. ומכירין נמי שזו ממאנת היא ארוסה של זה שממאנת בו לפיכך הואיל ואמרן דאין חולצין ולא ממאנין אא"כ מכירין אם לא כתבו אותו ב"ד שחלצו [בפניהם] גט חליצה או גט מיאון שלא הספיקו. ובאו עדים שהיו באותה חליצה לפני ב"ד אחר ואמרו ב"ד לא הספיקו לכתוב גט חליצה כתבו לה אתם גט חליצה או גט מיאון כותבין לה זה ב"ד שני גט חליצה ומיאון אף ע"פ שאין מכירין היבם. מאי טעמא. אין חולצין ב"ד ראשון אא"כ מכירין לאו משום דחוששין לב"ד טועין. דאיכא למיחש דאי לא היו מכירין ב"ד ראשון סברי הללו ב"ד שני שלעולם לא היו נזקקין לחלוץ להם ב"ד אי לאו דמכירין אותן ויטעו בכך והיו כותבין גט חליצה. והכא נמי לרב דימי ליחוש לב"ד טועין. ומשני רב דימי בי דינא בתר בית דינא לא דייקי. הללו ב"ד שני לא ידקדקו על ב"ד ראשון אלא סבורין הן שלא חלצו אא"כ הכירו וסומכין הללו עליהן וכותבין [והלכך] אין חולצין אא"כ מכירין כדי שלא יטעו ב"ד שני אבל להיכא דאמר שכיב מרע יש לי מנה אצל פלוני העדים כותבין אע"פ שאין מכירין דאין חוששין לב"ד טועין דבתר כל עדים מדקדקי ב"ד עליהם אי ידעי גוף החוב אי לא ולא יוציאו האי מנה בלא ראיה גמורה הלכך אין חוששין כאן לב"ד טועין:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:14
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:14](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:14)

פיס' האב תולש. מן פירות הקרקעות הללו שכתב לבנו אותן כל ימי חייו [ומאכיל] לכל מי שירצה. ומה שהניח תלוש בשעת מיתה. הרי הוא ליורשים כולם:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:15
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 138b:15](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/138b:15)

ומקשינן מה שהניח תלוש בשעת מיתה הוי ליורשין. אבל פירות מחוברין שהניח בקרקע לא היו יורשין כולן אלא דהאי בן בלבד שכתב לו גוף הקרקע. כלומר ולא הוי בכח האב שיהא יכול להורישן לשאר בניו אע"ג דגדלו הפירות בחייו: