## Rabbeinu Gershom on Bava Batra Daf 145b

###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:1
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:1)

ואין בה משום רבית. אם החזיר לו זה יותר דלאו לשם רבית יהיב ליה אלא לשם מתנה:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:2
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:2)

דלא קרינן ביה לא יגוש. דהיכא דמצי למתבעיה כל זימנא אם לא קבע לו זמן קרינן ביה לא יגוש ושביעית משמטתו. אבל הא הואיל ואין נגבית אלא בעונתה לית ביה משום לא יגוש. ואין הבכור נוטל פי שנים בה. בשושבינות שחזרה לאחר מיתת האב שהיו חייבין לאביו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:3
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:3)

הוה במתא. כשנשא חבירו אשה והיה חייב להחזיר לו שושבינות ואיבעי לי' למיתי לחופתו והלכך אף דלא אתא אפי' הכי חייב לשלוח לו סבלונות משום דנגבית בב"ד. ואי לא ידע דעבד חופה כגון דהוה בשוקי בראי אך דשמע קל טבלא שמקרקשין בזוג סימן שיתקבצו לחופה איבעי ליה למיתי. ואי לא אתא אפי' הכי חייב להחזיר לו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:4
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:4)

לא שמע. שהוא רחוק הרבה משכונתו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:5
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:5)

איבעי ליה שיודיעו. שיבא:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:6
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:6)

תרעומת אית ליה. גביה שלא זימנו לסעודתו אבל מיהו שלומי לישלם סבלונותיו. אבל הואיל שלא אכל שם צריך לנכות לו מן השושבינות:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:7
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:7)

ועד כמה. צריך שינכה לו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:8
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:8)

אמר אביי נהגו בני גננא עד זוזא שוה בכריסיה. כלומר שוה זוז אוכל אדם כשהוא אוכל לחופה ואם נתן לו זה ד' זוזי לשושבינותו ועכשיו כשמחזיר לו סבלונותיו ולא אכל לחופתו משלם פלגא ב' זוזין וב' זוז ינכה לו משום שאם היה מאכילו לשובע לא היה אוכל פחות מב' זוזין והאי דאמר עד זוזא אתא בכריסיה היינו היכא דלית מאכל כל כך כי אם לצמצם:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:9
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:9)

מיכן ואילך. כלומר יתר על כן שאם שושבינו זה אדם חשוב ולא זמנו לסעוד בחופתו והיה חייב לזה בשושבינו ד' זוז ינכה לו מאותו דורון ג' זוז משום דאם היה הוא שם היו משימין לפניו כפי חשיבותו (ד' זוזי ינכה לו מאותו). ולא היה שוה פחות מג' זוז והרביעי יחזור לו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:10
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:10)

עשה עמו. בשושבינו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:11
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:11)

בפומבי. בפרהסיא דכולה עלמא הביא עמו לשמחו. ועשה עמו אידך חופתו בצנעא מפני (שהוא למד או מפני) אימת בני אדם ובקש שיפרע לו שושבינות בצנעא בלא קול יכול לומר לו זה לא אשלם כי אם בפומבי אני רוצה לשמוח עם אנשים הרבה בחופתו כמו ששמחתי עמו דבצניעות לא הוי שמחה כלום. וכל הני דלקמן מצי למימר הכי:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:12
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:12)

באחת. כשנשא אשה אחת בקש שיפרע לו כשהוא נושא שתים כאחת לא הויא כל כך שמחה בשתי צרות אלא יכול לומר כשתשיא לבנך או לאחיך בתולה אחת או אשה ראשונה אפרע לך שאני רוצה לשמוח עמך כמו ששמחתני אתה:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:13
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:13](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:13)

עתיר נכסי. זה הוא עשיר נכסים וכרמים שבחוץ:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:14
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:14](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:14)

עתיר פומבי. זה שיש לו רוב בהמות ויוצאין לרעות בחוץ ויש להן קול עושר. זהו בעל אגדה שיכול לדרוש בכ"מ בפני רבים בבית הכנסת ובבית המשתה ויש לו [שם] שהוא חכם:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:15
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:15](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:15)

עתיר סלעין. שיש לו כסף וזהב ומשתכר בה:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:16
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:16](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:16)

עתיר תקוע. זה שיש לו בתים הרבה ומשכירן ומביאין לו שכירותו ואין לו קול עושר כל כך:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:17
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:17](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:17)

זהו פעל פלפול. שיושב בביתו ומוסיף מפלפולו על שמועתו ששמע דתקוע היינו בתים כדכתיב ויעקב תקע את אהלו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:18
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:18](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:18)

עתיר משה. שהוא עשיר בדבר המדוד כגון איפות של חטים ואינו מרויח בהן אלא בביתו אצורין:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:19
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:19](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:19)

עתיר כמס. זהו שיש לו פקדונות של כסף וזהב ואינו מרויח בהם אלא בבית אצורים. ששומע מפי רבו ויודע מה ששומע ואינו מחודד כל כך שידע לחדש דבר מדעתו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:20
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:20](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:20)

הכל צריכין למרי חטיא. שאין אדם יכול לחיות בלא חטה. זה בעל גמרא שאין אדם יכול להורות איסור והיתר ולא לדין כי אם בעל גמרא שיודע לפרש ולחקור הכל:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:21
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:21](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:21)

זה בעל תלמוד. שעוסק כל היום בהויות ותירוצים ובעל משנה אינו טורח שאין בה קושיות:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:22
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:22](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:22)

רבא אמר איפכא. ימי עני רעים זה בעל משנה שהכל סתום במשנה. בעל תלמוד פשוט לו הכל שרואה הקושיות ותירוצים וראיות שמסייעות זו לזו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:23
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:23](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:23)

יעצב בהן זה בעל משנה. שאינו יודע לפרש סתומות שבמשנה:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:24
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:24](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:24)

יסכן בם. מתחמם בהם ומתהנה זה בעל תלמוד שמאזין ומבחין מה שבתוכו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:25
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:25](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:25)

שדעתו קצרה. רגזן:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:26
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:26](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:26)

הרחמני. שדואג בצער כל אדם:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:27
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 145b:27](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/145b:27)

אסתניס. דאנינא דעתיה: