## Rabbeinu Gershom on Bava Batra Daf 36a

###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:1
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:1)

ומקשי' מי איכא מידי וכו'. אלא אמר רבא אי אמר ההוא ישראל דזבנה מעכו"ם קמי דידי זבנה ההוא עכו"ם מיניה דישראל ולבתר הכי זבנה (מיני') ניהלי מהימן מיגו וכו':


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:2
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:2)

האי מאן דאחזיק מגודא דערודי ולבר. כגון שרגילין בני אדם שיש להם שדות סמוך ליער משמרין מקצת משדה סמוך ליער וכונסין בשדה ועושין מחיצה בין השדה ליער בשביל שאם יצאו חיות ערודין מן היער כדי שירעו באותה הרחקה שיש מן המחיצה ליער ולא יבואו לשבור המחיצה ולאכול התבוא' ואם החזיק אדם באותו שיור שהניח בשביל הערודים אפילו לאחר שעמדה ברשותו ג' שנים אין חזקתו חזקה מאי טעם דאמרינן האי דלא מיחה זה בעל הקרקע בתוך ג' שנים דקסבר הואיל וכל מאי דזרע האי ערודי אכלי ליה ומשום הכי שתק ולא איבד שדהו בשתיקתו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:3
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:3)

אכלה ג' שנים ערלה. היכי דמי כגון שהיו בה נטיעות ושנה ראשונה טעון פירות מקצתן והיו ערלה ובשנה שניה טענו אחרים ובשלישית אחרים דכולהו הוי ערלה אינה חזקה דהאי דשתיק בעל השדה ולא ערער משום שלא היו ראוין לאכילה:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:4
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:4)

אכלה שחת. ג' שנים שלא המתין עד שתגדיל התבואה אלא היה קוצצה כשהיא שחת מאכילה לבהמות אינה חזקה דשמיט ואכל הוה ולא אכלה כאכילת בני אדם:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:5
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:5)

אי בצואר מחוזא. כלומר אם אותה קרקע עומדת סמוך למחוזא שעשירים היו וזורעין שדותיהן למאכל בהמתן אי לא מיחה הויא חזקה:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:6
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:6)

תפתיחה. זוהי קרקע שפחותה היא יותר מבית השלחין שפתוחה היא ובקועה ככברה זו שאינה מקבלת מים כך אין ניכרין בה המים ואין יכולין להשקותה ואינה מוציאה פירותיה אם החזיק בה אדם ג' שנים אינה חזקה הואיל שאין בה שום לחלוחית לא חשש למחות:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:7
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:7)

אפיק כורא ועייל כורא. שאין מוציאה כי אם כעין שזורעין בה ולא יותר אינה חזקה דלא חשש למחות הואיל ואין מרוויח בה: והני דבי ריש גלותא אם מחזיקין בקרקעות שלנו ג' שנים אינה חזקה דבשביל כבודן שתקי אנשי:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:8
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:8)

ולא מחזקינן בהו. בשדותם בג' שנים דמשום דעשירים נינהו שתקי אי נמי משום דטרידי בטורח צבור ולא ידעי ולא מחי. והעבדים יש להם חזקה. מי שמחזיק בהם ג' שנים:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:9
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:9)

הגודרות אין להם חזקה. כגון צאן ובהמה שאם החזיק בהן אינה חזקה משום דיש בהם רוח חיים דאיכא למימר מאליהם הלכו אצלו והחזיק בהן גבי עבדים נמי איכא למימר מאליהן הלכו אצלו והחזיק בהן ואמאי יש להן חזקה: אמר רבא אין להם חזקה לאלתר אבל יש להן חזקה לאחר ג' שנים:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:10
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:10)

¹ כדקתני בהמה גבי עבדים וגבי גודרות בהמה דקה דאין להם שמירה כל כך אין להם חזקה אבל בהמה גסה דיש להן שמירה יש להם חזקה לאלתר דמצי אמר אתה מכרת לי:

footnotes:
¹ אולי צ"ל והא דלא קתני בהמה גבי עבדים משום דדוקא גבי גודרות דבהמה דקה וכו' אין להם חזקה לאלתר אבל בהמה גסה וכו'.


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:11
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:11)

קטן עבד יש לו חזקה. משום דליכא למימר איהו אזיל לתמן:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:12
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:12)

¹ אית ליה אימא לא מנשיא ברא ומדאיתא גבי האי ב' ימים או ג' ולא מיחה יש לו חזקה:

footnotes:
¹ צ"ל ל"צ דאית ליה אימא וכו' קמ"ל אימא לא מנשיא ברא כו'.


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:13
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:13](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:13)

חושלא. שעורין קלופות:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:14
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:14](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:14)

דמסירי לרועה. ויש להן שמירה משום הכי כשהן ברשות של זה יש להן חזקה דליכא למימר דמאחריני נינהו:


###### Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:15
[Rabbeinu Gershom on Bava Batra 36a:15](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Bava%20Batra/r/36a:15)

צפרא ופניא. דאזלי לחודייהו לרועה והדרי לביתייהו בלא שמירה ובדין הוא דלית להו חזקה דאיכא למימר מנפשייהו אזלי התם ואחזיק בהו. ומשני בנהרדעא שאני משום דשכיחי טייעי כלומר גנבים ישמעאלים לא שביק לגודרותיהו למיזל לחודייהו כי אם מידא דבעל הבהמות לידא דרועה ומידא דרועה לידא דבעל הבהמות משום הכי יש להן חזקה. פיס' ר' ישמעאל אומר שדה בית הבעל לא צריך לאחזוקי בה ג' שנים רצופות שלימות כי אם ג' חדשים בסוף שנה ראשונה וג' חדשים בתחלת שנה אחרונה וי"ב חדשים של אמצעית דפחות מיכן לא חשיבי ג' שנים ולהכי נקט ג' חדשים דג' תבואות בעינן בג' שנים ובג' חדשים מתגדלות תבואה של שעורים ושל שבולת שועל ולכלן לועזין טרמיי"ש. לימא ניר איכא בינייהו דר' ישמעאל משום הכי בעי ג' חדשים ולא פחות דאם נייר ליה לקרקע לא הויא חזקה עד ג' שנים שלמים ¹ דעבד ליה ניר דניר הוה חזקה:

footnotes:
¹ אולי צ"ל ור"ע סבר ניר הוי חזקה.