## Rabbeinu Gershom on Menachot Daf 104a

###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:1
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:1)

[וההוא גברא כו']. כלומר לא ידע למיהדר שטרוד מפני מחשבת מזונות:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:2
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:2)

ר' יהודה מוריינא דבי נשיאה הוה שהוא היה מורה איסור והיתר לפני ר' ודקאמר שיערו חכמים את דמיה ר' יהודה מוריינא הוה וכשמעתיה אורי לפני ר' דתניא ר' יהודה אומר וכו'. ור' יוסי בר יהודה מפרש (בריית') [מלתא] דאבוה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:3
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:3)

אין מתנדבין יין לוג שנים ולא חמשה. שלא מצינו נסכים של ב' לוגין ולא של ה':


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:4
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:4)

אבל מתנדב ג'. שכך ראוי לכבש:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:5
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:5)

וד'. שכך צריך לאיל שיש בו ב' עשרונים:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:6
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:6)

וששה. שכך ראוי לפר שיש בו שלשה עשרונים:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:7
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:7)

ומששה ולמעלה. שכן ראוין ליחלק. כיצד אם נדר ז' ראוין לשני נסכים לכבש ואיל. ואם נדר ח' ראוי לשני אילים. ואם ט' ראוי לפר וכבש. ואם י' ראוי לפר ואיל. ואם י"א ראוי לשני אילים וכבש וכן עד מאה כולן ראויין ליחלק:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:8
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:8)

יש קבע לנסכים. כלומר שאם נדר כשיעור שראוי לנסכים קדש ואם נדר יותר לא קדש:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:9
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:9)

אי אין קבע. כלומר יביא כמה שירצה ויקח מהן כמו שראוי לנסכים והמותר יהיה נדבה וכולן קדש. והיינו כדמפרש היכי דמי כגון וכו':


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:10
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:10)

ואי אמרת יש קבע עד דממלי להו. כלומר הואיל והביא חמשה עד שיביא עוד לוג ששית לא קרבי דהשתא חזו או לשני כבשים או לפר מאי:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:11
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:11)

ת"ש דתנן בשקלים י"ג שופרות היו במקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין וכו' עד וששה לנדבה ואמרי' הני ששה דנדבה כנגד מי כנגד מותר מעות חטאות ומותר אשם נזיר ומותר אשם מצורע וכולהו שית דמפרש שמואל בפירקין דלקמן הרי עלי עשרון. ואשם גזילות ואשם מעילות לא נקט דמשום דלית להו נסכים. והנך אית להו. ומה היו עושין מהן היו לוקחין מהן עולות לקיץ המזבח והבשר לשם והעורות לכהנים. ואם איתא דאין קבע לנסכים ומשיך מאי דחזי לנסכים ואידך לנדבה אזל ליתקן ליה שופר:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:12
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:12)

לא דמי דהנך שיתא לא שכיחי דחטאת אין אדם חוטא בכל יום ולא נזיר בכל יום ולא מצורע בכל יום. והנך מותרות לנדבת ציבור אזלא לקיץ המזבח דלא חזו למידי אחרינא. אבל הני מותרות דנסכים שכיחי כדאמר רבא לקמן מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום והואיל דשכיחי ושכיחי מותרות כגון דאייתי חמשה ופש ליה חד ואי הוו תלת דאייתי כל חד חמשה ופש לכל חד וחד חזו הני תלת לוגין לאיצטרופי לנסכי כבש וקרבי בכל יום הלכך לא תקינו ליה שופר דהא מצו הנך מותרת למקרב לאלתר:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:13
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:13](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:13)

אזרח. דכתיב בסוף פרשת נסכים דכתיב כל האזרח יעשה ככה בא ללמד שמתנדב מי שירצה נסכים יין בלא זבח וכמה ג' לוגין. שלא יפחות מן השיעור המועט בנסכים דהיינו כבש דלית ליה אלא חד עשרון וג' לוגין. מאי יוסיף אילימא ד' או ו' הא לא הוי תוספת נסכים דהני שיעור גמור הוו אלא לאו מדקאמר יוסיף שמע מיניה דאחמשה קאי ומשום דאין קבע לנסכים שמע מינה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:14
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:14](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:14)

אף חמשה דלא חזו כלל אלמא דלא אמרינן אין קבע לנסכים:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:15
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:15](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:15)

מיהא לא איריא הא כדאיתא והא כדאיתא. כלומר דשנים ודאי לא חזו כלל אבל חמשה חזו כדאמרן אין קבע לנסכים:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:16
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:16](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:16)

אם תמצא לומר יש קבע לנסכים עד עשרה פשיטא לי. דמתנדבין דהא ראוין ליחלק כדמפרש במתני':


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:17
[Rabbeinu Gershom on Menachot 104a:17](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/104a:17)

אחד עשר מיבעי לי מאי גברא לב' פרים קא מיכוין לי"ב לוגין ועד דמלי להו לא קרבי או דלמא וכו' תרי מחד מינא. כגון ב' אילים וחד מחד מינא כגון כבש אמרי' דדעתיה אהכי או דלמא לחד מינא לב' פרים ותו לא וצריך למלינהו: