## Rabbeinu Gershom on Menachot Daf 53b

###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:1
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:1)

ואמר כו'. כי רעתיכי אז תעלוזי. כלומר כמה שהיו מרבין לחטוא היו שמחין:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:2
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:2)

מה זית זה אחריתו בסופו. כלומר כל זמן שהוא בוסר הוא קטן הרבה ובשעה שמתבשל מתגדל ומתבשל ביחד:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:3
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:3)

שאפי' בעל הבית. כינוי הוא כלומר מי שבראן אין יכול להן:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:4
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:4)

המולה גדולה. כמו חמלה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:5
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:5)

השתא חמלתי עליהן כל חדא וחדא כמה דפסיק לה. (לשעבר) [לשיעורה] ולא יותר:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:6
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:6)

אני אמרתי. בכל מלכות ומלכות ישתעבדו בה ד' מלכיות בזה אחר זה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:7
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:7)

ועכשיו חמלתי ומשעבדין בהן בבת אחת:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:8
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:8)

ר' מאיר השאור של חמץ שבתודה ושתי הלחם בודה מתוכו. בודה לשון מוציא כמו בדה מלבו:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:9
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:9)

אלא מביא את השאור ממקום אחר ונותנו לתוך המדה וחוזר וממלא את המדה סולת על גבי השאור. אמרו לו אף זו אינה מן המובחר. שפעמים היתה מדה חסירה או יתירה כיצד שאם היה השאור עבה וקשה נמצאת המדה יתירה שכשיהיה השאור הזה שהוא עבה וקשה כשהיה קמח נמצא מחזיק קמחו כפלים במדה יותר ממה שמחזיק עכשיו וכשימלא המדה על גב שאור נמצא יתירה. ואם היה השאור שנותן במדה רכה נמצא חסירה המדה לפי שהשאור שהוא נילוש רך מחזיק בכלי הרבה יותר ממה שהיה מחזיק קודם שנילוש וכשימלא המדה על גב אותו שאור רך נמצאת חסירה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:10
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:10)

סוף סוף בין עבה בין רכה עשרון קא כייל. ועכשיו הרי מלא:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:11
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:11)

לכמות שהוא משערינן. לכמות שהיה אילו היה השאור קמח בעינן לשעורי ולא כדהוי השתא הילכך נמצא המדה יתירה או חסירה משום הכי בודה מתוכן:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:12
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:12)

ואמאי בודה משום הכי ולימלייה למדה סולת ולישקול פורתא מההוא סולת ולינחיה אבראי במנא אחרינא ולעיין כמה מחזיק השתא ולחמציה ולחזייה כמה טפי שיעוריה. או ליחמציה עבה וליחזייה כמה בצר שיעוריה. והדר לינחיה בעשרון וליחזי כמה טפי או כמה בצר הסולת שבעשרון¹ ולפום הכי כי יביא שאור ממקום אחר אי הוה עבה או רכה יטפי או יבצר מן הסולת שבעשרון כי ההוא שיעורא ואכתי אמאי בודה:

footnotes:
¹ פי' רבינו בזה הוא כפי' השני שכתב רש"י ז"ל אך בהא דמשני גזירה דלמא אתי לאתויי מעלמא מפרש בע"א.


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:13
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:13](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:13)

גזירה דילמא אתי לאייתויי שאור מעלמא מקמי דלישערי הכי כדאמרן והיה ממלא המדה על גבו והיא היתה חסירה או יתירה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:14
[Rabbeinu Gershom on Menachot 53b:14](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/53b:14)

אין מחמיצין החמץ שבתודה ושתי הלחם במי תפוחים. דמי פירות אין מחמיצין: