## Rabbeinu Gershom on Menachot Daf 71b

###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:1
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:1)

ונותנין פאה לירק ומיחו בידם. דתנן כל שהוא אוכל ונשמר ולקיטתו כאחד חייב במעשר. וגזרי דאי יהבי פאה אתי לאפרושי מן ירק דאינו חייב על שהוא חייב:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:2
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:2)

קוצר לשחת ומאכיל לבהמה. קודם לעומר בין הביאה שליש בין לא הביאה שליש קוצר לשחת להאכיל לבהמתו:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:3
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:3)

א"ר יהודה אימתי קוצר לבהמה בזמן שהתחיל לקצור לבהמה קודם שהביאה שליש קוצר אף לאחר שהביא שליש אבל לא התחיל לא. דכבר ראויה לאדם. ר' שמעון אומר כו':


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:4
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:4)

ואלו מפסיקין לפאה. דאם היה שדה גדולה מלאה תבואה והיא של אדם אחד ובתוך השדה עובר נחל או שלולית של גשמי' או דרך יחיד שהוא רחב (ט"ז) [ד"א] או דרך רבים שהוא (רבים שהוא) רחב [ט"ז] או שביל רבים שהוא צר או שביל יחיד הקבוע או שדה בור או שדה ניר או שדה זרועה או שנקצר לשחת לבהמה באמצע זו השדה כל אלו מפסיקין השדה וצריך להניח פאה מזה ומזה לבד:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:5
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:5)

וחכ"א קוצר לשחת אין מפסיק בשדה לחייבה שתי פאות אלא א"כ חרש באותו מקום שקצר לשחת מיד הוי הפסקה ואי לא לא:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:6
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:6)

ר' מאיר דלא בעי חרש בשיטת ר' שמעון אמרה דקסבר ר' שמעון כל לשחת לצורך בהמה אפי' הביאה שליש לא הויא קצירה ומותר לפני העומר הכא נמי גבי פאה לא הויא קצירה גמורה דליהוי אתחלתא דקצירה דהאי¹ שדה לצורך אדם לחייבה בפאה א'. אלא לצורך בהמה הוא ומפסיק השדה לחייבה שתי פאות. בשעה שקצירתה קצירה גמורה. וקאמר להא שמעתא דר' מאיר בשיטת דר' שמעון אמרה:

footnotes:
¹ נראה דצ"ל דלהוי אתחלתא דקצירה דהאי שדה לחייבה בפאה אחת דהא לאו לצורך אדם נקצרה אלא לצורך בהמה וכו'.


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:7
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:7)

אכלה חגב. באמצעית התבואה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:8
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:8)

הכל מודים מאן ר' מאיר. דאע"ג דאמר ר' מאיר קוצר לשחת מפסיק בלא חרש מודה הכא באכלה חגב וכו'. דלא מפסיק אלא א"כ חרש דלא הויא קצירה בידי אדם:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:9
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:9)

אי אמרת בשלמא מתניתי' דאלו מפסיקין לפאה וכו'. בשלא הביאה שליש וברייתא דאכלה חגב וכו' דחרש אין לא חרש לא בשהביאה שליש. ואע"ג דהביא שליש כיון דלאו אדם קצרה משום הכי בעי חרש שפיר:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:10
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:10)

אלא אי אמרת אידי ואידי כשהביא שליש וכו'. א"ר מאיר לאו שמה קצירה גמורה דתיהוי התחלת קצירה אלא מפסקת לפאה. הכא דלא הוי ע"י אדם כ"ש דמפסקא ולא היה צריך לשנות הברייתא:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:11
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:11)

אלא לא אמר ר' מאיר בשיטת ר' שמעון אלא בשיטת ר' יהודה אמרה דאמר עד שלא הביאה שליש לא הויא קצירה ומפסקת. והא דתניא הכל מודים חרש לאחר שהביאה שליש:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:12
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:12)

אימור דשמעת ליה לר' יהודה דלא הויא קצירה גמורה ומפסיק היינו כי קצר לבהמה. אבל אי קצירה לאדם מי שמעת ליה דלא הויא קצירה גמורה אפי' קודם שהביא שליש הכא נמי גבי פאה כי קוצר לשחת קודם שמביא שליש נימא דתיהוי התחלה דקצירה גמורה ולא תפסיק ולא בשיטתו אמרה. דא"כ דר' יהודה סבר דלא הויא קצירה אפי' לאדם הוו להו תלתא תנאי במתניתי' דת"ק סבר קוצר לשחת ומאכיל לבהמה דקצירה לבהמה לא הויא קצירה. אבל אי קצר לאדם הויא קצירה ואסור. ר' יהודה סבר לא הויא קצירה קודם שהביא שליש אפי' לאדם. ור' שמעון. הא תלתא תנאי ואנן קי"ל דכל היכא דא"ר יהודה אימתי לפרש דברי ת"ק. אלא ודאי ר' יהודה כת"ק סבירא ליה דלאדם הויא קצירה אפי' קודם שהביאה שליש. ור' מאיר דאמר דלאדם נמי לא הוי קצירה גמורה ומפסיק לפאה לאו בשיטת ר' יהודה אמרה אלא בשיטת ר' עקיבא קאמר דאמר אף לאדם לא הויא קצירה קודם שהביאה שליש:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:13
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:13](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:13)

דתנן המנמר שדהו. וקוצר במקומות מקומות מה שיבש כמעט:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:14
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:14](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:14)

ר' עקיבא אומר פאה מכל אחד ואחד ממה ששייר. דהאי דמנמר לא הויא קצירה גמורה אלא הוי הפסקה לפאות:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:15
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:15](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:15)

וחכ"א פאה מאחד על הכל. דההוא נימור הויא קצירה גמורה והויא התחלת קצירה ולא מפסקה:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:16
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:16](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:16)

לא חייב ר' עקיבא פאה מכל א' וא' במפסיק אלא במנמר לקליות. דלא הביא שליש ואוכלה קלי מיד דלא הויא קצירה גמורה. אבל במנמר כשהיא יבשה לצורך אוצר הויא קצירה גמורה ולא מפסקה ופאה אחת על הכל. ור' מאיר דאמר קוצר לשחת מפסקת כר' עקיבא דאמר מנמר לקליות מפסיק ובשלא הביאה שליש. וברייתא כשהביאה שליש כדתרצינן מעיקרא:


###### Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:17
[Rabbeinu Gershom on Menachot 71b:17](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Menachot/r/71b:17)

איני והא כי אתא וכו' מחייב היה רבי עקיבא פאה מכל אחד אף במנמר לאוצר. היינו לאחר שהביאה שליש והיכי מוקמת ר' מאיר כר' עקיבא: