## Rabbeinu Gershom on Taanit Daf 26b

###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:1
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:1)

במוסף דהיינו יוה"כ שיש בו מוסף:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:2
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:2)

אמר רב נחמן זו דקתני נושאין כפיהן בשחרית במוסף במנחה בנעילה ר"מ היא. כל יומא טעמא מאי אין נושאין כפיהן¹ האידנא בתענית ובמעמדות וביוה"כ (ובמעמדות) דאית בהו תענית נמי שכיחא שכרות להכי נושאין כפיהן בכל ד' תפלות שבהן:

footnotes:
¹ אולי צ"ל במנחה משום שכרות האידנא וכו' דאית בהו תענית ליכא שכרות ולהכי וכו'.


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:3
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:3)

מנחה ונעילה דבשאר יומי שכיחא שכרות גזרו בהו רבנן בהני דלמא אתי למיעבד בשאר יומי נמי:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:4
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:4)

אבל אורויי מורינן כרבי מאיר למאן דבעי כמאן הלכה:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:5
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:5)

והואיל והלכה כרבי יוסי האידנא מאי טעמא פרסי כהני ידייהו ביום הכפורים במנחה כיון דבשקיעת החמה פרסי שהיו מאחרין לתפלת המנחה:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:6
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:6)

שכור אסור בנשיאת כפים דקתני מאי טעמא לא דשכיחא ביה שכרות:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:7
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:7)

¹ מהו משרת מותר דכתיב יין ושכר אל תשת אבל אוכל הוא חרצן:

footnotes:
¹ צ"ל מה משרת מותר בחרצן וכו' אף כהן מברך מותר בחרצן: אף כהן וכו'.


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:8
[Rabbeinu Gershom on Taanit 26b:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/26b:8)

אף כהן מברך לא יהא בעל מום והא קיימא לן דבעל מום מברך אלא אם כן יהו מומין שבגלוי. הא איתקש לנזיר מה נזיר בעל מום אף מברך בעל מום: