## Rabbeinu Gershom on Taanit Daf 27a

###### Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:1
[Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/27a:1)

מאי חזית דאקשית לקולא דאקשת ליה לנזיר דבעל מום מותר ואקשת ליה למשרת דבחרצן מותר אקיש לחומרא ונימא מה נזיר אסור בחרצן אף מברך אסור בחרצן ומה משרת בעל מום לא אף מברך בעל מום לא:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:2
[Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/27a:2)

אסמכתא דרבנן הוא הא דמקשינן מברך לנזיר ולמשרת מדרבנן היא:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:3
[Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/27a:3)

ה"ק ואלו הן מעמדות דקתני לקמיה התקינו נביאים הראשונים כ"ד משמרות (כל) [של] כהנים על כל משמר היה מעמד בירושלים כהנים ולוים שבמשמר עולין בירושלים וישראל שבאותו משמר מתענין וכו' ומקצתן עולין לירושלים כדי שיעמדו על הקרבנות:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:4
[Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/27a:4)

אי הכי נפישי להו דמשמע דהוי ל"ו משמרות אלא אימא שתים עשרה כלומר מאותן עשרים וארבעה הוי מהן שתים עשרה מיריחו ושתים עשרה מכל שאר ישראל:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:5
[Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/27a:5)

כיצד הגיע זמן משמרות לעלות חצי משמר עולה מא"י וחצי משמר מיריחו וכן כל משמר ומשמר עולה חצי מא"י וחצי מיריחו דהיינו שתים עשרה מא"י ושתים עשרה מיריחו ולמה כל משמר חציו מיריחו לפי שהן קרובין לירושלים מספקין מזון לאחיהן שאר חצי משמר הבאין מא"י ממקום רחוק ואין יכולין להביא מזון עמהן:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:6
[Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/27a:6)

עיקר שירה בפה ואין צריך כלי שיר:


###### Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:7
[Rabbeinu Gershom on Taanit 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Gershom%20on%20Taanit/r/27a:7)

בא דוד ושמואל והעמידום בין שניהם כ"ד קשיא לרב חסדא דאמר שמואל תיקן י"ו ודוד כ"ד תריץ הכי קאמר מיסודו של שמואל הרמתי שהוא העמידן על י"ו חזר דוד והעמידן על כ"ד. מיתיבי משה תקן י"ו משמרות וקשיא לרב חסדא דאמר ח' משמרות וכשרבו בני אלעזר חילקום לי"ו משמרות היינו כ"ד משמרות וכי תימא כי היכי דנפישי בני אלעזר כן רבו בני איתמר ולעולם בימי משה הוא ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר כדאמר רב חסדא והתרבו בני אלעזר והעמידום על י"ו נתרבו בני איתמר והעמידום על ח' והיינו דכתיב וימצאו בני אלעזר וגו'. ת"ש בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר כלומר כל בית אב אחד של אלעזר חילקו לשנים אבל בני איתמר כדקיימי בימי משה קיימי עכשיו ומדכתיב ולבני איתמר לבית אבותם שמנה אלמא דבימי משה הא שמנה מאלעזר ושמנה מאיתמר וקשיא לרב חסדא אמר לך רב חסדא תנאי הוא דאשכחן תנא דלעיל דתניא משה תיקן ד' מאלעזר וד' מאיתמר ואנא דאמרי כוותיה: