## Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot Chapter 1 ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:1) **משה קבל תורה מסיני וכו'.** ארז”ל (ב"ק ל.) האי מאן דבעי' למהוי חסידא לקיים מילי דאבות ואמרי לה מילי דנזיקין ומפני שאדם משיג אל מעלת החסידות בעשותו אחת מאלה הדברים שמוה בסדר נזיקין. ואע"פ שגם כן אמרו לקיים מילי דברכות והוא מסדר זרעים מפני שמדברת מברכות הזרעים והפירות שמוה בסדר ההוא (אמר המעתיק עיין במדרש שמואל מה שכתב בענין זה בשם רבי יוסף נחמיאש ז"ל). ועוד מפני שהם דברי הסנהדרין שמוה בסדר הדינים וכן כל החכמים הנזכרים עד רבן יוחנן בן זכאי כלם מן הסנהדרין: **Sefaria Community Translation:** **Moshe received the Torah from Sinai, etc.:** (I will begin the commentary on "Avot" of our great, pious and holy rabbi, Rabbi Yonah the son of Rabbi Avraham, may he be remembered for blessing.) Our rabbis, may their memory be blessed, said (Bava Kamma 30a) "One who wishes to be pious should fulfill the words of Avot (the Ethics of the Fathers), and [some] said about it, the words of Damages (Nezikin)". And since a person ascends the steps of piousness by doing one of these matters, they placed [Avot] in the Order of Damages. And even though they also said to fulfill the words of Blessings (Berakhot) which is in the order of Seeds (Zeraim); because it speaks of the blessings on seeds and fruits, they placed it in that order (Editor's note: See what Midrash Shmuel wrote about this in the name of Rabbi Yosef Nachmias, may his memory be blessed). Furthermore, since it is the teachings of the Sanhedrin, they placed it in the order of the laws (of Damages); and so [too], all the sages mentioned [here] until Rabban Yochanan ben Zakkai are all from the Sanhedrin. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:2) **משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע.** בין תורה שבכתב בין תורה שבע"פ. שהתורה בפירושה ניתנה שאם לא כן אי אפשר למדע ביה שהרי כתוב לא תגזול וכל נזיקין בכלל אותו הלאו והן הן התורה שהיה קבלת משה בסיני אע"פ שלא נכתבו. ועוד כתוב בין דם לדם ובין דין לדין ובין נגע לנגע וכמה מראה דמים וכמה דינין מתחלפי' ומראות הנגעים כמה וכמה הידועים אצלינו על פי קבלה ואם היו מפורשין לא היינו יודעין לאי זה הדרך נלך. והם אינם מפורשים כי לא ניתנו לכתוב וכתיב (שמות כ"ד י"ג) ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה. תורה זו תורה שבכתב והמצוה זו תורה שבעל פה נמצאת אומר כל המצות שנתנו למשה בסיני בפירושן נתנו והכתב הוא שנקרא תורה שבכתב והפי' הוא שנקרא תורה שבעל פה ומשה למד את כל מפי הגבורה: **Sefaria Community Translation:** **Moshe received the Torah from Sinai and transmitted it to Yehoshua:** Both the written Torah and the oral Torah. As the Torah was given with its explanation. As if it were not so, it would be impossible to understand [its contents]. As behold, it is written (Leviticus 19:13), "do not rob" - and all of the [laws of] damages are within this negative commandment, and they themselves are the Torah that was received by Moshe at Sinai, even though they were not written. And it is also written (Deuteronomy 17:8), "between a blood and a blood and between a judgement and a judgement and between an infection and an infection" - and many of the sightings of blood and many of the various judgments and so many of the infections are known to us by the transmission [of this information]... And they are not explained [in writing] because it is not allowed to be written. And it is written (Exodus 24:12), "and I will give you the stone tablets and the Torah and the commandment" - "Torah" is the written Torah; "and the commandment" is the oral Torah. it comes out that you say that every commandment that He gave to Moshe at Sinai, was given with its explanation. And that which is written is what is called the written Torah and the explanation is what is called the oral Torah. And Moshe learned it from the mouth of the Mighty One. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:3) **ומסרה ליהושע.** כמו שנאמר (שמות ל"ג י"א) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל: **Sefaria Community Translation:** **and transmitted it to Yehoshua:** As it is stated (Exodus 33:11), " but his attendant, Joshua son of Nun, a youth, would not stir out of the tent." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:4) **ויהושע לזקנים.** כמו שנאמר (יהושע כ"ד ל"א) וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע: **Sefaria Community Translation:** **and Yehoshua to the Elders:** As it is stated (Joshua 24:31), and all the days of the elders who had length of days after Joshua." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:5 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:5) **וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.** והוא עזרא וסיעתו ונביאי בית שני היו באותה סיעא כמו שאמרו במ' יבמות (דף ט"ז) א"ר דוסא בן הרכינס כשאמר חגי דברים הללו על מדוכה זו היה יושב. הנה כי הנביאים של בית שני אחר החרבן היה כי חגי הנביא היה שמה. ואנשי כנסת הגדולה מסרוה לאנשי דורם. והחכמים לבניהם אחריהם בכל דור ודור. והיתה הקבלה מחכם לחכם עד שנתקבצו כל חכמי ישראל ונזרקה עצה מפי כלם להכתב תורה שבעל פה וכתבו וסתמו התלמוד ואחרי כן לא נוסף בו דבר ולא נגרע ממנו. וגם הדור ההוא מסרוה לגאונים והיתה הקבלה מגאון לגאון רב מפי רב עד היום הזה: **Sefaria Community Translation:** **and the Elders to the Prophets, and the Prophets transmitted it to the Men of the Great Assembly:** And that is Ezra and his group. And [some of] the prophets of the Second Temple were in that group, as they said in Yevamot 16a, "Rabbi Dosa ben Harkinas said, 'When Chaggai said these three things, he was sitting on this mortar.'" Hence the prophets of the Second Temple were there after the destruction, since Haggai the prophet was there. And the men of the Great Assembly transmitted it to the men of their generation. And the sages [transmitted it] to their children after them in each and every generation. And the transmission was from one sage to another, until all of the sages of Israel gathered and a suggestion was given from all of their mouths to write down the oral Torah. And [so] they wrote and sealed the Talmud, and afterwards nothing was added to it and nothing was taken away from it. And that generation also transmitted it to the Geonim and the transmission was from one Gaon to another, one rabbi to another - until this day. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:6 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:6) **הם אמרו ג' דברים.** הוו מתונין בדין. למורים הוראות ולפוסקין הוראות ולפוסקין את הדין אמרו לבל יסמכו במחשבה ראשונה אך בהמתנ' גדולה ובעיון הדק לבל יטעו בשיקול הדעת כי האדם הממהר להורות נקרא פושע ואע"פ שחשב לומר האמת אין זה שוגג אך קרוב למזיד הוא אשר לא נתן בלבבו לאמר לבב הנמהרי' לא יבין לדעת כי הטעות בכל אדם מצוי הוא וזהו שארז"ל (אבות ד יב) הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. ועל ענין זה אמר שלמה ע"ה (משלי כ"ו י"ב) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. וכמו שאמר חז"ל (אבות ד ז) הגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח. לכן האדם המורה יש לו לישא וליתן בדבר ולהחמיץ המחשבה ולהשהותה כענין שאמרו (סנהדרין לה.) מחמיצין את הדין שעל ידי חימוץ והמתנה מוסיף סברא על סברתו ופלפול על פלפולו עד שידין דין אמת לאמתו כי במחשבה השניה יראה לומר מה שלא ראה בראשונה. ובענין זה אמר אסף (תהלים ע"ג כ"א) כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן כלומ' אחרי אשר לבבי מתחמץ ומתפלפל על החכמה וכליותי אני משתונן ומתחדד השגתי לדעת כי בלי זה לא ידעתי וזה חלקי. (וכמו) שכתוב אחריו ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. והטעם על שאמר **הוו מתונין בדין** כדי להזהיר יותר על הדינין משאר הוראות שהם עיקר גדול בידיעת יתב' ויתע' וכמו שאמר ירמי' הנביא ע"ה (ירמי' ט' כ"ג) השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'. ואיך ישכיל אדם לדעת את ה' והוא דבר הנמנע אך בזאת ידענו לעשות דין ומשפט כי ה' עשה (את) אלה. וזהו שנא' (ירמי' כ"ב ט"ז) דן דין עני ואביון אז טוב הלא היא הדעת אתי נאם ה'. וכתיב במקום אחר (מיכה ו' ח') ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד כי הדינין הם שרש גדול לתורה ומהם נשתת העולם כמו שאמר במדרש (שמו"ר ל ג) כתיב לפני עשרת הדברות ושפטו את העם בכל עת וכתיב לאחר עשרת הדברות ואלה המשפטים. משל למטרוניתא שהיתה הולכת בדרך ועבדי' הולכים לפני' ולאחרי' בכלי זיין: **Sefaria Community Translation:** **They said three things: Be deliberate in judgment:** They said [this] to teachers of legal decisions and decisors of legal decisions and decisors of litigation; that they should not rely on the first thought, but rather upon great deliberation and incisive investigation, so that they not err in their evaluation. As a man who is quick to make a decision is called a sinner - and even though he thought he was saying the truth, it is not [considered] accidental but rather is [considered] to be close to volitional, since he did not put it into his heart to say, the quick hearts do not understand to know. As error is found in all men, as the rabbis say (Avot 4:13), " Be careful in study, for an error in study is considered an intentional transgression." And about this matter, Shlomo, peace be upon him, stated (Proverbs 26:12), "If you see a man who thinks himself wise, there is more hope for a dullard than for him." And it is as the sages, may their memory be blessed, said (Avot 4:7), "One who is nonchalant about giving legal decisions is an imbecile, wicked, and arrogant in spirit." Therefore, it is incumbent upon a man who makes legal decisions to go back and forth on the matter and let his thought ripen and to hold on to it; as the matter that they said (Sanhedrin 35a) [that] we should ripen a judgement, as through ripening and deliberation, he adds reasoning to his reasoning and sharpness to his sharpness, until he judges a completely true judgement. As he will see to say with the second thought that which he did not see with the first. And about this matter, Asaf stated (Psalms 73:21), "As my heart ripened and my kidneys were silent," which is to say [that] after my heart has ripened and been sharp with wisdom and with my kidneys, I have been silent and have refined my understanding to know. As without this, I have not known, and this is my portion. (And as) it is after it, "I was a dolt, without knowledge; I was brutish toward You." And the reason [they] said, **"Be deliberate in judgment,"** is in order to warn about litigation more than other legal decisions, as they are fundamental in the knowledge of Him, may He be blessed and elevated; and as Yirmiyahu the prophet stated (Jeremiah 9:23), "ponder and know Me, for I am the Lord who makes kindness, justice, and equity in the world; for in these I delight, declares the Lord." And how can a man a ponder and know God, as it is not possible? However with this have we known Him, by dong judgment and justice, since God does these. And that is what is stated (Jeremiah 22:16), "He judged for the poor and needy— then all was well. That is truly knowing Me, declares the Lord." And it is written in another place (Micah 6:8), "And what does the Lord require of you? Only to do justice and to love kindness," since judgments are a pillar of the Torah. And from them the world is made firm, as is said in the Midrash (Shemot Rabbah 30 3), "It is written in front of The Ten Commandments, 'and they will judge the people at all times' (Exodus 18:22). And after the Ten Commandment, it is written, 'And these are the laws' (Exodus 21 1). There is a parable [about this] concerning a matron that was walking along the way and her armed guards were walking in front of her and behind her." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:7 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:7) **והעמידו תלמי' הרבה.** כדעת ב"ה. כענין ששנינו ב"ש אומרים אין מלמדין אלא לתלמיד הגון וצנוע וכשר וירא שמים שנאמר (איוב כ' כ"ה) כל (חשך) טמון לצפוניו. וב"ה אומרים מלמדין לכל אדם. מאה בשביל שיצאו מהם עשרה טובים ועשרה כדי שיצאו שנים ושנים לפי שאינכם יודעים אי זה מהם יכשר זה או זה ואם שניהם כאחד טובים. וכה הוא מעשה של הלל שכנס לכל תלמידיו ואמר להם תלמידי יש כאן כולכם אמרו לו הן. א"ל אחד מתלמידיו כלם כאן חוץ מקטן שבהם אמר להם יבא קטן שעתיד הדור להתנהג על ידו. והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי. הנה כי אין לדחות הקטנים מפני הגדולים כי הגדיים נעשו תיישים. ועל ענין זה דרשו רז"ל (יבמות סב:) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך אם העמדת תלמידים בבחרותיך העמיד תלמידים בזקנותיך. הנה כי הרבות תלמידים דבר טוב הוא עד מאד וזכות הוא לו לרב: **Sefaria Community Translation:** **raise up many disciples:** As per the opinion of Beit Hillel. [This is] like the matter that we have learned (The Fathers According to Rabbi Nathan 2:9), "Beit Shammai say, 'We only teach a student who is fit, modest, proper and who fears Heaven, as it is stated (Job 20:26), "All (darkness) waits for his treasured ones." And Beit Hillel say, 'We teach everyone: One hundred so that ten good ones will come out from them; and ten so that two will come out of them; and two, "since you do not know which will be proper, this one or that one or if they will both be equally good." And so was there a story of Hillel, who brought together all of his students and said to them, 'Are all of you here?' They said [back] to him, 'Yes.' One of his students said to him, 'All of them are here except the smallest one.' He said to them, 'Let the small one come, for the future generation will be conducted by him .' And they brought Rabban Yochanan ben Zakkai. Behold that one should not push off the small ones for the bigger ones, since the kids will become goats." And about this matter the rabbis, may their memory be blessed, expounded (Yevamot 62b), "'Sow your seed in the morning, and don’t hold back your hand in the evening' (Ecclesiastes 11:6), - if you have raised disciples in your youth, raise disciples in your old age." Behold that the multiplication of disciples is a very good thing and a merit to the teacher. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:8 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:1:8) **ועשו סייג לתורה.** כענין שנאמר (ויקרא י"ח ל') ושמרתם את משמרתי כלומר עשו משמרת למשמרתי. והסייג הוא דבר גדול ומשובח לעשות סייג וגדר למצות לבל יוכל להכשל בהם הירא את דבר ה'. לכן המקיים את דברי חז"ל שהם סייגים למצות של תורה חיבב היראה ממי שעושה המצוה עצמה כי אין עשיית המצות הוכחה ליראה כמו השומר לסייגים שהוא נזהר מתחלה שלא יביא לידי פשיעה. אך העושה המצוה ואינו מקיים הסייג מראה לנו כי אם ייטיב בעיניו לעשות מצוה אל ירע בעיניו אם יפשע בה ולפרוץ פרץ לא חש מפני היראה ופורץ גדר ישכנו נחש. הנה כי דברי חכמים ז"ל יסודות ואילנות ליראת שמים שהוא עיקר העולם ויסוד המעלה. וכל מצות כלם פרפראות אלי'. וזהו שאמרו במדרש (שה"ש רבה א') כי טובים דודיך מיין (שה"ש א:) חביבין דברי סופרים מיינה של תורה: **Sefaria Community Translation:** **and make a fence for the Torah:** As the matter that is stated (Leviticus 18:30), "And you shall guard My guarding"; which is to say, make a guarding for my guarding. And a fence is a great thing and it is praiseworthy to make a fence for the commandments so that the one who fears the word of God not stumble in them. Hence one who observes the words of the sages, may their memory be blessed - which are the fences for the commandments of the Torah - has shown more love for [this] fear than one who does the commandment itself. As the doing of the commandments does not prove fear like the one who observes the fences, since he is careful from the start not to come to error. However, the one who does the commandment but does not observe the fence shows us that if it is good in his eyes to do the commandment, [yet] it is not bad in his eyes if he errs in it; and that he is not concerned about the fear that he will make a breach in it, and 'one who makes a breach will be bitten by a snake.' Behold that the words of the sages, may their memory be blessed, are pillars and 'trees' in the fear of Heaven; which is a foundation of the world and a fundamental principle of virtue. And all of the commandments are appetizers for it, as they said in the Midrash (Shir HaShirim Rabbah 1), "'For your love is more delightful than wine' (Song of Songs 1:2) - the words of the scribes are more beloved than the wine of Torah." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:2:1) **שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה.** והיה כהן גדול כמו שאמרו במסכת תמיד (כ"א) שהיה יוצא מלובש בבגדי כהונה כנגד אלכסנדרוס וירד והשתחוה לו. אמרו לו עבדיו אדוננו מלך כמוך משתחוה ליהודי זה. אמר להם דמות דיוקנו של זה אני רואה במלחמה ונוצח: **Sefaria Community Translation:** **Shimon the Righteous was from the remnants of the Great Assembly.** And he was a high priest, as they said in Tractate Tamid 21 (Yoma 69a) that he had gone out dressed with the priestly garments in front of Alexander [the Great] and [Alexander] went down and bowed before him. His servants said to him, "Our master, A king like you should bow down to this Jew?" He said [back] to them, "I see the image of this one in war and I am victorious." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:2:2) **הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד.** ר"ל שבשביל דברים אלו נברא העולם. כי למטה הוא אומר על שלשה דברים העולם קיים ואינם אלו שזוכר כאן. על כן צריכין אנו לפרש כי עומד שאמרו ר"ל שנברא העולם בשבילם מפני שהם רצון הקב"ה. ר"ל שנברא העולם בשביל בריותיו שעתידין להיות רצון לפניו על ידי עשיית אלה הדברים. ואלו השלשה הם עמוד גדול שבשבילם יגיעו לכל הדברים שאמרו חז"ל שהעולם עומד בשבילם: **Sefaria Community Translation:** **He would say, "On three things the world stands":** This means to say that because of these things the world was created. As below (Avot 1:18), it states, "On three the things the world subsists," and they are not those that it mentions here. Hence, we need to explain that when they said "stands," it means that the world was created for them, since they are the will of the Holy One, blessed be He. This means to say that the world was created for His creatures that in the future would fulfill His will in front of Him through these things. And these three are a great pillar, such that on account of them, we are able to get to all of the [other] things that the sages, may their memory be blessed, said that the world stands because of them. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:2:3) **על התורה.** שנא' בה (כמו שנאמר) (משלי י"א כ"ז) שחר טוב יבקש רצון. ואין טוב אלא תורה ובשבילה נברא העולם שנא' (ירמיה ל"ג כ"ה) אם לא בריתי יומם ולילה. וזהו שאמר שלמה ע"ה (משלי ח' כ"ב) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. אני נבראתי לפני כל העולם ובעבורי נבראו כל הנבראים כדי לקיימני: **Sefaria Community Translation:** **"On the Torah":** As it stated about it (as it is stated) (Proverbs 11:27), "He who seeks what is good pursues what is pleasing." And good is only Torah, and because of it the world was created, as it is stated (Jeremiah 33:25), "Were it not for My covenant, night and day[, etc.]. And this is what Shlomo, peace be upon him, said, (Proverbs 8:22), "The Lord created me at the beginning of His course, as the first of His works of old" - I was created before the whole world and because of me, all of the creations were created - in order to observe me. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:2:4) **ועל העבודה.** כי הקב"ה בחר בישראל מכל האומות וארץ ישראל מכל הארצות ובחר ירושלים מכל ארץ ישראל ובחר מירושלם ציון כמו שנאמר (תהלים קל"ב י"ג) כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. ובחר מכל בבית הבחירה בשביל העבודה שכתוב בה רצון שנא' (ויקרא א' ג') לרצונו לפני ה'. הנה לך כי מפני העבודה נברא כל העולם כלו. אז בחטאינו חרב מקדש ובטלה העבודה. והתפלה אלינו עכשיו במקומה כמו שאחז"ל ולעבדו בכל לבבכם אי זה היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וזהו שאומר (תהלים נ"א י"ז) ה' שפתי תפתח שדוד המלך אמרו לפסוק זה על חטאת בת שבע שהיה במזיד ואין מביאין קרבן על הזדונות. ועל זה אמר כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה שאני הייתי יכול להביא קרבן לכפר לי הייתי מביא עכשיו שאיני יכול ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך ותקבל התפלה במקום קרבן ותכפר לי על חטאתי. גם אנחנו שאין לנו קרבן שיכפר לנו לא זדונות ולא שגגות ה' שפתי תפתח ותקבל תפלתנו במקום הקרבנות: **Sefaria Community Translation:** **"on the service":** As the Holy One, blessed be He, chose Israel from all of the nations and the Land of Israel from all of the lands, and He chose Jerusalem from all of the Land of Israel and He chose Zion from Jerusalem, as it is stated (Psalms 132:13), "As the Lord chose Zion, He desired it for His habitation." And He chose the House of Choice from everything for the sake of the service, about which it is written, "desire" - as it states (Leviticus 1:3), "desirous in front of God." Behold that because of the service the whole world was created. Then, due to our sins, the Temple was destroyed and the service was annulled. And prayer is now for us in its place, as the sages, may their memory be blessed, said (Taanit 2a), "'And to serve him with all your hearts' (Deuteronomy 11:13) - what service is there in the heart, one should say this is prayer." And this is what it states (Psalms 51:17), "Lord, open my lips," as King David said this verse about the sin of Batsheva which was volitional, and one cannot bring a sacrifice for volitional sins. And about this he stated (Psalms 51:18), "Since You do not want me to bring sacrifices; You do not desire burnt offerings." Had I been able to bring a sacrifice to atone for myself, I would have brought [it]. Now that I cannot, 'Lord, open my lips and let my mouth say your praise,' and accept my prayer in place of a sacrifice and let it atone me for my sin. Also for us that do not have a sacrifice to atone for us - not accidental sins and not volitional sins - 'Lord, open my lips' and accept our prayers in place of the sacrifices. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:5 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:2:5) **ועל גמילות חסדים.** כענין שאמרו (סוכה מט:) גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שגמילות חסדים היא בין לעניים בין לעשירים והצדקה אינה אלא לעניים. גדולה גמילות חסדים שהיא בין בגופו בין בממונו והצדקה אינו אלא בממונו. וזהו שאמרו (ב"ב ט.) הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה. ומענין גמילות חסדים הוא להשגיח לעניים ולבחור בין טוב לרע ולהקדים הצנוע וירא שמים על האחרים שאינם כמותו (ואם בכלם נעשה צדקה) וכמו שאמר ירמיה ע"ה (ירמיה י"ח כ"ג) ויהיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם. אפי' בשעה שיעשו צדקה הכשילם שיתנוה במקום שאינו הגון. וגמילות חסדים היא אף לעשירים להלוות להם ממון בשעה שאינו מצוי בידם ולתת להם עצה כמו שאמר שלמה המלך ע"ה (משלי כ"ז ט') שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש. כלומר כאשר שמן וקטרת הן משמחין את הלב כך ימתק רעהו מעצת נפש וכשיתן לו עצה טובה ישמח עליה. והיא מדת חסד גורמת להיות רצון לפני ה' ובשבילה נברא העולם כדי לעשותה ועל זה אמר שלמה בחכמתו (משלי י"ד ל"ד) צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת וסמיך רצון מלך לעבד משכיל. רצון הקב"ה אינו אלא לישראל המשכילים לעשות דברים שהם לרצון לפניו: **Sefaria Community Translation:** **"and on acts of lovingkindness"** As the matter that they said (Sukkah 49b), "Acts of lovingkindness are greater than charity (*tsedekah*); since lovingkindness is both with the poor and with the wealthy but charity is only with the poor. Great is lovingkindness since it is both with one's body and with one's money, but charity is only with one's money." And this is what they said, (Bava Batra 9a), "One who gives a small coin to a poor man is blessed in six ways and one who comforts him with words is blessed in eleven." And pertinent to acts of lovingkindness is to inspect the poor and to make a distinction between the good and the bad and to give preference to the modest and those that fear God over others who are not like them (even if we must give charity to all). And it is like Yirmiyahu, peace be upon him, stated (Jeremiah 18:23), "let them be made to stumble before You; act against them in Your hour of wrath!" - even in the time that they do charity, make them stumble that they should give it in the incorrect place. And acts of lovingkindness are even to the wealthy, to lend them money at a time when it is not found in their hand and to give them advice, as King Shlomo said, (Proverbs 27:9), "Oil and incense gladden the heart, but the sweetness of a friend is better than one’s own counsel." [This] is to say, just like oil and incense gladden the heart, so [too] does one 's friend become delighted by personal advice; and when he gives him good advice, he is gladdened by it. And this trait of kindness brings God's satisfaction in front of Him, and for it was the world created - in order to do it. And about it Shlomo said in his wisdom (Proverbs 14:34), "Righteousness exalts a nation; Sin is a reproach to any people" - and adjacent to it, "The king favors a capable servant" - the will of the Holy One, blessed be He is only for Israel, who investigate [how] to do the things that are desirable in front of Him. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:3:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:3:1) **אנטיגנוס איש סוכו וכו' אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס.** לפי שאין זו עבודה שלימה שאינו עושה בשביל רבו אך לקבל פרס: **Sefaria Community Translation:** **Antigonos, man of Sokho, etc., "Do not be as servants who are serving the master in order to receive a reward":** As this is not complete service, as he is not doing it for his master, but [rather] in order to receive a reward. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:3:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:3:2) **אלא הוו כעבדי' המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס.** (אמר המעתיק לדעתי צ"ל כאן תיבות וקשה לגירסא זו) כי אין לאדם לעשות המצות על דעת שלא יהיה לו פרס עליהם אלא הגירסא שלא על מנת לקבל פרס שלא יעשה המצות בשביל הפרס אע"פ שיש לו לחשוב כי שכר יהיה לו חלף עבודתו. אבל נראה לי כי גירסת הספרים היא עיקר. שעבודה כזו מצינו בבני אדם כי העבד מקנת כספו חייב הוא לעבוד עבודה בשלא שיתן לו פרס. גם כן יש לאדם לעבוד את ה' על מנת שלא לקבל פרס אלא מפני חסד שגמלו כבר ומפני מעלת הרב שהוא ראוי לכך וזו היא עבודת הש"י ויתעלה מאהבה שנאמר (דברים ו' ה') ואהבת את ה' ואי זו היא עבודת שלימה בבני אדם. הרוצה לשמש אוהבו מפני אהבתו אותו מימים קדמונים ואף אם ידע שלא יתן לו פרס. ואהבה כזו יש לאדם לאהוב עבודת ה' ועל כן סמך זה לענין היראה ואמר: **Sefaria Community Translation:** **"Rather be as servants who are serving the master in order not to receive a reward":** (Editor's note: In my opinion, here there should be the words, "And it is difficult according to this textual variant.") Since a person should not do the commandment with the understanding that he will not receive a reward for them. But rather the [correct] textual variant is "not in order to receive a reward" - that he should not do the commandments for the sake of the reward, even though he should think that there will be recompense for his service. However, it appears to me that the variant of the books is the main one [that we should follow]: As we find such service among people, such that a purchased slave is obligated to do service without receiving reward. So too, a man must serve God in order not to receive a reward, but rather because of the kindness that He has already performed for him. And also due to the greatness of the Master, that He is fitting for this, and this is the service of God - may He be blessed and elevated - from love, as it is stated (Deuteronomy 6:5), "And you shall love the Lord." And what is complete service among people? One who wants to serve his friend because of his love for him from earlier days, and even if he knows that he will not give him a reward. And [with] this type of love should a person love the service of God. And therefore, [the Mishnah] placed it adjacent to the matter of fear and stated, ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:3:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:3:3) **ויהא מורא שמים עליכם.** לעבוד את ה' מיראה ומאהבה כעבד שעובד רבו מפני גדולתו ומעלה על דעתו שיכול לעונשו ונמצא משמשו מיראה לא מפני יראתו מן העונש אלא מפני גדולת הרב שיש בידו לענוש: **Sefaria Community Translation:** **"and may the fear of Heaven be upon you":** To serve God from fear and from love, like a servant that serves his master because of his greatness and [also] keeps in mind that he can punish him. And it comes out that he serves him from fear - not because of his fear from the punishment, but [rather] because of the greatness of the master, whereby he has the ability to punish. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:4:1) **יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסף בן יוחנן איש ירושלם קבלו מהם.** משמעון הצדיק ומאנטיגנוס איש סוכו: **Sefaria Community Translation:** **Yose ben Yoezer, man of Tsreida, and Yose ben Yochanan, man of Jerusalem, received from him:** From Shimon the Righteous and Antigonos, man of Sokho ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:4:2) **יוסי בן יועזר אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים.** ר"ל בית שיתקבצו לשם החכמים כאשר יצטרכו לדבר זה עם זה. ואין זה אלא בבית אדם גדול וחשוב. שאם בבית אדם פחות כאשר יאמרו לחכם ללכת שמה שמא לא ירצה כי הוא נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' לא יכבד: **Sefaria Community Translation:** **Yose ben Yoezer says, "May your house be a meeting house for Sages":** It means to say, a house that the sages will gather there when they need to speak, one with the other. And this can only be in the house of a great and important man. As were it in the house of a lesser man, when they would say to the sage to go there, perhaps he would not want, since [for] him, 'a base one is disgraceful in his eyes; and he does not honor those that fear the Lord.' ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:4:3) **והוי מתאבק בעפר רגליהם.** שינהג להם כבוד שיהיה דרכם לעמד לפני החכם ומהן יושבין על הספסלים בבית המדרש ומהם יושבין לפניהם על גבי קרקע בעפר רגליהם כמו שאמרו (חולין נד.) כל הימים ששימש אותו תלמיד בישיבה שימשתי אני בעמידה. וזהו שאמר התכבד עם כל הבריות והוי מכבד את החכמים: **Sefaria Community Translation:** **"become dirty in the dust of their feet":** That he treat them with honor, as it was their way to stand in front of the sage. And some of them would sit on benches in the house of study and some of them would sit in front of them on the floor at the dust of their feet, as they said (Chullin 54a), "All the days that that student apprenticed in sitting, I apprenticed in standing." And this is what he stated: Be honored among all of the creatures, but honor the sages. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:4:4) **והוי שותה בצמא את דבריהם.** וזהו כמו שנאמר (משלי כ"ז ז') נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק. מי שהוא שבע מדברי תורה ואין חפצו בהן אפי' אומרים לו מרגליות בתורה תבוס אותם נפשו. והרעב מהם ומתאוה לשמעם אפי' אומר לו דבר בלא טעם ימתק בפיהו וישמח בו שהוא יודע שהוא אמת אחר שרבו אמרו: **Sefaria Community Translation:** **"and drink their words thirstily":** And this is like it is stated (Proverbs 27:7), "A sated person disdains honey, but to a hungry man anything bitter seems sweet." The soul of one who is sated from words of Torah and does not desire them will disdain them - even if they tell him pearls of Torah. But one who is hungry for them, and desires to hear them, will find them sweet in his mouth and will be happy about it - even if he is told something without an explanation - since he knows that it is true, as his teacher said it. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:5:1) **יוסף בן יוחנן איש ירושלם אומר יהי ביתך פתוח לרוחה.** י"א שימצאו בביתו הרוחה בני אדם הצריכין. או פי' שיהיה ביתו כבית אברהם אבינו ע"ה שיהיה ביתו בדרך במקום דוחק כדי שיכנסו לשם העוברים והשבים ויהיה ביתו פתוח לארבע רוחות מכל צד שיבואו שימצאו פתח פתוח ויפנו לשם כמו שאמר איוב (איוב ל"א ל"ב) דלתי לאורח אפתח: **Sefaria Community Translation:** **Yose ben Yochanan, man of Jerusalem, says, "May your home be open wide":** Some say that [this means that] there be largess found in his house for needy people. Or the explanation is that his house be like the house of our father Avraham, peace be upon him - such that his house be on the road in a tight spot so that passers by should come in to there; and that it should be open on four sides, so that from all sides that they come, they will find an open door and they will turn into it, as Job stated (Job 31:32), "I opened my doors to the road." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:5:2) **ויהיו עניים בני ביתך.** הוא נדרש לשני פנים. במקום שקונה עבדים ומפרנסם ישתמש בעניים ויפרנס אותם ולא יצטרך להוציא מעות בקנייה שנמצא מרויח ועושה מצוה. פ"א וגם שיהיו העניים רגילין לביתו ויעמדו שם בלא בשת פנים בהראותו להם פנים של שמחה ולתתו להם רשות בכל אשר לו כאשר יתן איש לבניו ולאנשי ביתו: **Sefaria Community Translation:** **"may the poor be members of your household":** This is expounded in two ways. Instead of buying slaves and supporting them, he should use poor people and support them and he will not need to expend money. So that it comes out that he will profit and do a commandment (good deed). Another explanation: And also that the poor will be accustomed to his house and stay there without embarrassment, as a result of his showing them a happy face and giving them permission to everything that is his, like a man would give to his children and to the people of his home. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:5:3) **ואל תרבה שיחה עם האשה.** ששיחת הנשים מביא' לידי הרהור עבירה וביטול תורה: **Sefaria Community Translation:** **"and do not increase conversation with the woman":** As conversation with women brings one to thoughts of sin and neglect of Torah [study]. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:5:4) **באשתו אמרו קל וחומר באשת חבירו.** (כמרז"ל כי באבות דר' נתן אומר) באשתו נדה אמרו ק"ו באשת חבירו. ר"ל שלא ירבה דברים עם אשתו נדה שמא יתגבר עליו יצר הרע ויבוא לידי פשיעה וק"ו באשת חברו שיצרו תקפו עליה ביותר. שאם בזאת שלמחר תהא לו מותרת ודומה לו פת בסלו אמרו כ"ש באשת נכרי שהיצר מתאוה אליה כענין שנאמר (משלי ט' י"ז) מים גנובים ימתקו. ונראה לפרש כפשוטו **באשתו אמרו** שלא להרגילה בדברים לעולם כדי שלא יהא מצוי עמה בכל יום. שאין לאדם להיות עם אשתו להנאתו אך לקיים המצוה להפריש בין האדם ובין הבהמה כמו שאמרו במסכת ברכות (כב.) גבי בעל קרי שלא יהא מצויין עם נשותיהן כתרנגולין. והיא מדת הפרישות המביאתו למדרגות העליונות כדאמרינן (ע"ז כ:) פרישות מביאה לידי טהרה: **Sefaria Community Translation:** **They so stated with his wife; all the more so with the wife of his friend.** (Our master and teacher [Rashi] wrote, "As it is written in the Fathers According to Rabbi Nathan), "They said [this] about his menstruant wife, all the more so regarding the wife of his fellow." It means to say, that he not increase words with his menstruant wife, lest his impulse overcomes him and he comes to a mishap; and all the more so with the wife of his fellow, about whom his impulse pressures him even more. As if they said it with the one that will be permissible for him tomorrow - and it appears to him like 'bread in his basket' - all the more so with another woman, whom the impulse desires, as the matter that it stated (Proverbs 9:17), "stolen waters are sweet." But it appears to be explained according to its simple meaning, "They so stated with his wife," not to ever accustom her to [many] words, so that she not be found with him every day. As a man should not be with his wife for his pleasure, but [rather] to fulfill the commandment; so as to distinguish between man and beast, as they said in Tractate Berakhot 22a concerning a man with a nocturnal emission, "So that they not be with their wives like chickens." And that is the trait of separation which brings one to the highest levels, as we say (Avodah Zarah 20b), "Separation brings to purity." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:5 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:5:5) **מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו.** כלומר גורם שהיצר מתגבר עליו שנקרא רע כדאמרינן (קדושין ל:) גדול יצר הרע שבוראו קראו רע שנאמר (בראשית ח' כ"א) כי יצר לב האדם רע מנעוריו. וזה האיש גורם הרע לעצמו שנתן לו מקום והזמנה להדבק בגופו על ידי השיחה והפריץ על המדות יותר משאר בני אדם שפעמים יצר מתגבר עליהם אבל בשלא יעשו הם דבר גורם ולא הגרמת עצמן תפתח עליהם הרעה: **Sefaria Community Translation:** **From this, the sages said, "Any time that a man increases conversation with the woman, he causes evil to himself":** [This] is to say, he causes the impulse that is called evil to overpower him, as we say (Kiddushin 30b), "Great is the evil impulse, that its Creator calls it evil, as it is stated (Genesis 8:21), 'since the devisings of man’s mind are evil from his youth.'" And this man caused evil to himself, as he gave it a place and an invitation to cling to himself, by way of conversation [with women]. And he went beyond the traits of other men, as the impulse sometimes overpowers them [also]; but without them doing something to cause [it], and it is not their own doing that brought the evil to begin with them. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:6 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:5:6) **ובוטל מדברי תורה.** כי מחשבת התורה לא תכון לנגד עיניו בעוד לבו פונה אל האשה ולא לשיחתה כי הן שתי מחשבות שאין הלב סובלתן כאחד: **Sefaria Community Translation:** **"and neglects the words of Torah:"** As the thought of Torah is not firm in his eyes so long as his heart is focused on the woman and upon her conversation, as they are two thoughts that the heart does not tolerate together. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:7 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:5:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:5:7) **וסופו יורש גיהנם.** שסוף בא לידי עבירה אחר אשר בשרירות לבו הולך ומרבה דברים על פנים (אמר המעתיק נראה להגי' במקום על פנים עם האשה עיין במדרש שמואל) יעשה חטא וירד שאלה. וזהו שאמר שלמה ע"ה (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה. ר"ל כי המות יסירהו מן העולם מחיי עולם קטן אבל האשה תאבד הנפש לעולמי עד. הנה כי היא מר ממות אשר היא מצודים וחרמים. האדם כיון שמביט באשה נלכד הוא ברשתה אשר היא מצודה ולא יכול להמלט ממנה. כי האיש רואה אשר חשקה לבו ואינו רואה מה יהיה לו עליה באחרית הימים. כמו שאמר הפייט יונה פותה הולכת במדבר רואה את הבר ואינו רואה את המכבר. וחרמים לבה כשהיא חושקת את האדם בלבה אפי' אם לא יחשוק אותה ומזלו הרע של זה האיש גרם שתחשק היא. בו אסורי' ידיה שאם אחזה בידיה כבר לקוח הוא בבית האסורים ושוב אין לו תקנה. טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה (קהלת ז' כ"ו) שהצדיקים הקב"ה שמרן ואין מזמן להם דבר אשר יוכלו להכשל בו אבל החוטא שאינו מתרחק מדרכים רעים ואין לבו שלם מזדמן אליו ענין כזה: **Sefaria Community Translation:** **"and, in his end, he inherits Geihinam":** As in the end, he comes to sin: Since he follows the whims of his heart and increases words, certainly (Editor's note: It appears that instead of "*al panim*" (certainly?), [it should be] with the woman - see Midrash Shmuel) he will sin and descend to the pit. And this is what Shlomo - peace be upon him - stated (Ecclesiastes 7:26), "I find woman more bitter than death; she is all traps, her heart is snares and her hands are fetters." This means to say that death removes him from the world - from the small life of the world - but woman destroys his soul for ever and ever. Behold, 'she is more bitter than death.' "She is all traps and snares": When a man observes a woman, he is caught in her net, which is her trap, and he cannot escape from her. As the man sees that which his heart desires and he does not see what will happen to him from her in the end of days. As the lyricist (R. Yehudah HaLevi) said, "The seduced dove travels in the wilderness; it sees the grain but it does not see the trap." "Her heart is snares" - when she desires a man in her heart, even if he does not desire her and it is [just] the bad fortune of this man that caused her to desire him. "Her hands are fetters" - because if she grabs him with her hands, he is already taken into the 'prison' and he no longer has a way to fix it. "He who is pleasing to God escapes her, and he who is displeasing is caught by her" (Ecclesiastes 7:26) as the Holy One, blessed be He, protects the righteous and does not present them something through which they might stumble; but the sinner, who does not distance himself from evil paths and whose heart is not complete, chances upon a matter like this. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:6:1) **יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.** מיוסי בן יועזר ומיוסף בן יוחנן: **Sefaria Community Translation:** **Yehoshua ben Perachiah and Nitai of Arbel received from them:** From Yose ben Yoezer and Yosef ben Yochanan. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:6:2) **יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר.** שאפי' אתה יודע כמותו עשה אותו רב עליך מפני שאדם זכר מה שלמד מרבו יותר ממה שאדם לומד מעצמו. ועוד כי פעמים יבין הדבר יותר ממנו ונמצא מלמדו ואפי' אם שניהם שוין בחכמה: **Sefaria Community Translation:** **Yehoshua ben Perachia says, "Make for yourself a mentor, acquire for yourself a friend":** As even if you know [as much] as him, make him a mentor upon you, since a person remembers better what he learned from his mentor than what a person learned on his own. And also because sometimes he will understand a thing better and it will come out that he will teach him - even as they are both equal in wisdom. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:6:3) **וקנה לך חבר.** לשלשה דברי' אדם צריך אל החבר הטוב. האחד לדברי תורה כמו שאמר הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מרבותי. והשני למצות שאף כשאין חבירו חסיד ממנו ופעמים שגם הוא עושה אשר לא כדת. כשהוא נהנה בדבר עושה העבירה. אבל אין חפצו ורצונו שחברו יעשנה כי אין לו הנאה בזה וכמו שאמרו (קדושין סג:) ואין אדם חוטא ולא לו. נמצאו שניהם חוזרין בתשובה כל אחד על פי חברו. והשלישי לענין העצה שיקחנו להיות לו מעיר לעזור בכל ענינו ולקחת ממנו עצה טובה ולהיות בן סודו אחר היותו עמו בברית ולא יגלנו לאחרים לבל יפרו מחשבתו ואף לא לנראים אליו כאהבים כי צורת האהבה נכרת על פניהם. ועל זה אמר שלמה ע"ה (משלי ט"ו כ"ב) הפר מחשבות באין סוד וברוב יועצים תקום. ומה שאמר **וקנה לך חבר** בלשון (נקיה) [קניה] שאם לא ימצאנו בחנם יקחנו בכספו ויבזבז נכסיו כדי להשיג אל חבר טוב או שיקנהו בפיוס דברים ובלשון רכה ולא יקפיד בדבריו ויסבול אמרי פיהו אף כשיאמר דבר כנגדו אל ישיבהו מענה. שבלא כן לא ישאר באהבה שהדעות חלוקים הם ופעמים יבקש דבר אוהבו כנפשו יאמר ראה זה לא אכשר ואם לא יעשה כן (ויעבירהו על כל פנים) תפרד החבילה. וזהו שאמר שלמה ע"ה (משלי י"ז ט') מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף. ר"ל המכסה כשיפשע חברו מבקש אהבה כי על ידי זה תתקיים אהבתם שיסבול פשעיו. ושנה בדבר אם חברו אומר כנגדו וחוזר אותו ואומר ראו מה אמר פלוני מה דבר עלי מפריד אלוף (על כל פנים) מפריד אלופו ממנו ר"ל אוהבו: **Sefaria Community Translation:** **"acquire for yourself a friend":** A person needs three things from a good friend. One is for words of Torah, as it stated (Taanit 7a), "I have learned much from my teachers and more from my friends than from my teachers." And the second is for commandments. As even if his friend is not more pious than he and there are times that he does what is not in order. [Yet it is only] when he derives pleasure from something that he does the sin, but it is not his desire and his will that his friend do it - as he derives no enjoyment from this. And it is like they said (Kiddushin 63b), "And a man will not sin if it is not for himself." It comes out that both of them will repent, each one according to the word of his friend. And the third is regarding advice that he can take, that he be 'one who arouses (a counselor) for help' in all of his affairs and to take good counsel from him and to be his confidant. Since he is his ally, he will not reveal [his secrets] to others so as not to confound his plan - and not even to those that appear to him to be friends; for is the appearance of love evident on their faces? And about this Shlomo, peace be upon him, stated (Proverbs 15:22), "Plans are foiled for want of counsel, but they succeed through many advisers." And that which he said, **"acquire for yourself a friend"** with an expression of [acquisition] (euphemism) is [to say] that if he does not find him for free, he should acquire him with his money and expend his assets in order to get to a good friend; or that he should acquire him with words of appeasement and with a soft way of talking. And [so] he should not be exacting about his words and he should tolerate the words of his mouth; even when he says something against him, he should not return a response. As without this, he will not keep [the friendship], since the opinions [of people] are different. And sometimes he will seek something, [but] his friend who is like himself will say, "See, I do not [consider] this to be fit." And if he doesn't [listen to his friend] (he will certainly pass him up), the [friendship] will unravel. And this is what Shlomo, peace be upon him, stated (Proverbs 17:9), "He who seeks love covers errors, but he who harps on a matter alienates a leader." He meant to say, one who covers when his friend errs, seeks love - as through this, their love is preserved, as he tolerates his errors. But if he harps about the matter with his friend, he speaks against him and repeats it and says, "See what this one said; what he said about me, he 'alienates the leader' - he(certainly) alienates his leader from him, meaning to say, his friend. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:6:4) **והוי דן את כל האדם לכף זכות.** זה מדבר עם אדם שאין יודעין בו אם הוא צדיק ואם הוא רשע. ואם מכירין אותו והוא איש בינוני פעמים עושה רע ופעמים עושה טוב ואם יעשה דבר שיש לדונו לכף חובה ויש לדונו לזכות בשיקול או אפי' (לידי) כפי הנראה נוטה לכף חובה יותר. אם משום צד ענין יכול לדונו לזכות יש לו לומר לטובה נתכוון. אבל אין הדברים בצדיק גמור ולא ברשע גמור. כי הצדיק אפי' במעשה שכלו רע ונוטה לכף חובה מכל עבר ידינהו לטובה לאמר כי שגגה היתה שיצאה מלפני השליט והנה ניחם והביט ובקש מחילה. וכמו שאמרו חז"ל (ברכות יט.) אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא ס"ד אלא אימא ודאי עשה תשובה. פי' שמא ס"ד כיון שהוא ת"ח ועד עתה לא אירע דבר קלקלה בידו על כל פנים מיד עשה תשובה. הנה לך כי אין לדון לכוף חובה הצדיק גמור לעולם וממנו לא הוצרך לומר והוי דן את כל האדם לכף זכות. גם מן הרשע הגמור לא אמר. אפי' מעשהו כלו טוב ואין נראה לחוש עליו משום צד עון יש לאדם לדונו לכף חובה ולומר לפנים עשה ואין תוכו כברו. וכמו שנאמ' (משלי כ"ו כ"ה) כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו. וכך כתב רמב"ם ז"ל. ועל ענין זה אמר שלמה בחכמתו (משלי כ"א י"א) משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע. ר"ל בני אדם חושבים כי הצדיקים מפני שאינם יודעין לעשות רע אינם מכירים דרכי רשע כי לא יבינו העושים אותו. ואין הדבר כן כי הצדיק משכיל לבית רשע ויודע ומכיר ומשגיח רוע מעלליו יותר משאר בני אדם שיודעין ולא יתנו אותו על לבם. מסלף רשעים לרע הצדיק כשרואה מעשה רשעים הנראים בדרך טוב מסלף אותו ומטהו לדינו לאמר פעל און כי לא נתכוון למצוה אך לשום עצמו בחזקת הטובים: **Sefaria Community Translation:** **"and judge every person as meritorious":** This is speaking about a person about whom we do not know if he is righteous or if he is evil; or if we know that he is a moderate person, sometimes doing evil and sometimes doing good. And if he does something that can make us judge him unfavorably and [also] judge him favorably in our understanding - or even if, (towards) according to what appears, it leans more towards the side of guilt - if he can judge him favorably from one aspect of the matter, he should say, "His intentions were good." But these words are not [applicable] to the completely righteous or the completely evil. As with the righteous person, even with an action that is completely evil and leans toward guilt in every aspect, we should judge him favorably and say, "'It was a mistake that came out from the hand of the ruler,' and behold he regretted and observed [it] and [already] requested forgiveness." And it is like the sages, may their memory be blessed, said (Berakhot 19a), "If you see a Torah scholar who sinned at night, do not ruminate about him during the day, lest he has repented. 'Lest' comes into your mind? But rather, I will say he certainly repented." The explanation of "'Lest' comes into your mind?" is that since he is a Torah scholar and up until now, no corrupt thing has come to his hand; he certainly repented right away. You behold [from here that] one should never judge the perfectly righteous person unfavorably. And about him there is no reason to say, "judge every person as meritorious." And he also did not speak about the completely evil person. Even if his actions are completely good and it is not evident to be concerned about him regarding an angle of iniquity, a person should judge him unfavorably and say, "He did it on the surface 'and his inside is not like his outside.'" And it is like it is stated (Proverbs 26:25), "Though he be fair-spoken do not trust him, for seven abominations are in his heart." And so [too] wrote Rambam, may his memory be blessed. And about this Shlomo stated in his wisdom (Proverbs 21:12), "The righteous one observes the house of the wicked man; he subverts the wicked to the bad." He meant to say, people think that because the righteous do not know how to do evil, [hence] they do not recognize they ways of the evil - as they do not understand those that do it. And the matter is not like this, as 'the righteous one observes the house of the wicked,' and knows and recognizes and monitors the evil of his ways more than other people who know [about it], but don't pay attention to it. "He subverts the wicked to the bad" - when the righteous person sees the action of the evildoers which appear to be in a good path, he subverts it and pushes it towards his judgment to say that he has done wrong - since he did not intend [to do] a commandment, but rather to place himself among those assumed to be good. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:7:1) **נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע.** לשוכר בתים ולקונה עבדים אמרו. כי כאשר ישאל איש תחלה על דירה ובמקום דוחק כך יש לו לשאול על השכנים אם רעים הם ירחק מהם ולטובים יקרב: **Sefaria Community Translation:** **Nitai of Arbel says: "Distance [yourself] from a bad neighbor":** He said it to renters of houses and purchasers of slaves. As when a person first asks about the house and the tightness of the place, he should ask about the neighbors - if they are evil, he should distance himself from them, and he should come close to the good ones. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:7:2) **ואל תתחבר לרשע.** שהוא עונש גדול שאין כמותו כי החטא החמור פשע בו עשה עבירה אחת אבל זה בכל העבירות שעושה הרשע יש לו חלק בהם ונמצא עושה חטאים רבים גדולים ועצומים. ואם ידיו אסורים ולא נהנה מהם ואוי לרשע ואוי לשכנו כי הוא חוטא ושכנו מנוגד. שכן הוא מפורש באבות דר' נתן (ל ג) כל המדבק לרשעים אע"פ שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם והמדבק לצדיקים אע"פ שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם. ועל זה נאמר (ד"ה ב' כ' ל"ז) בהחברך כו' פרץ ה' את מעשיך: **Sefaria Community Translation:** **"do not befriend an evildoer":** As it [brings] a great punishment, which has nothing like it. Since if he transgress a great sin, he did one sin; but this one has a portion in all of the sins that the evildoer does. And it comes out that he does many great and huge sins. And [even] if his hands are tied and he does not benefit from them, woe to the evildoer and woe to his neighbor - as 'he sins and his neighbor is flogged.' As so is it explained in The Fathers According to Rabbi Nathan 30:3, "Anyone who clings to evildoers - even though he does not do like their deeds - takes recompense like them; and one who clings to the righteous - even though he does not do like their deeds - takes recompense like them." And about this it is stated (II Chronicles 20:37), "“As you have made a partnership, etc., the Lord will break up your work.” ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:7:3) **ואל תתיאש.** סמך שני דברים האלה ואמר אל תתחבר לרשע שאין לך להתיאש מן הפרענות ואל תאמר בלבך עודנו עומד בשלוה והשעה משחקת לו אתחבר אליו וכשיעבור מזלו הטוב אתרחק ממנו ולא תוכל כי לא תדע מה ילד יום וברגע יבא אידו ותלקח עמו כאשר החל לנפול הוא וכל אוהביו יפולו. וגם אל תאמר אראה לו אהבה לפנים ולא אהבנו בלבי. כי גם רע שתחניפנו והיא חטא להחניף הרשעים בעולם הזה. ועל ענין זה אמר שלמה (משלי כ"ד כ"א) ירא את ה' בני ומלך עם שונים אל תתערב כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע. פי' סמך יראת ה' (בני ומלך) אל יראת מלך ב"ו למשל ולענין יראת הגוף הנראית לעין ליראת הנפש הנעלמת ואמר כאשר אתה רואה כי המלך שונא לכל אוהב שונאו וכי יפקוד עליו רעה ישאל איזהו אשר מלאו לבו לאהוב את שונא המלך ויעשה לו כאשר עשה לשונאו כך הקב"ה עושה לכל מתערב עם שונים. כלומר המשני' את התורה ואת המצוה. כי שונים יוצא כמו (איוב כט כב) אחרי דברי לא ישנו. וכאשר הרשעים השונים ילקו וגם חבריהם יאספו עמהם (ד"ה ב' י"ט ב') הלרשע לעזר ולשנאי ה' תאהב ובזה יהיה עליהם. כי פתאום יקום אידם שלא תאמר אתערב עמו עתה וכי תבוא עליו הרעה אתרחק ממנו. כי פתאום יקום אידו ולא תוכל להמלט על נפשך. ופיד שניהם מי יודע ר"ל פיד שונא המלך ופיד שונא הקב"ה מי יודע מתי יבוא להם ואין אדם יכול להזהר ולהתחבר עמהם ולהציל נפשו: **Sefaria Community Translation:** **"and do not despair":** He made these two things adjacent and said, "do not befriend an evildoer," because you need not despair from punishment. And do not say in your heart, "He is still standing in tranquility and times [are good] for him - I will befriend him and when his good fortune changes, I will distance myself from him." And you cannot [do this], as you will not know what [each new] day will bring, and his time will come in an instant, and you will be taken with him; when he begins to fall, he and all of his friends will fall. And also do not say, "I will show him love outwardly, but I will not love him in my heart." As it is also evil for you to flatter him, since it is a sin to flatter evildoers in this world. And about this matter Shlomo stated (Proverbs 24:21-22), "Fear the Lord, my son, and the king, and do not mix with changers. For their time comes suddenly; the doom of both, who can foreknow?" The explanation is that he made adjacent the fear of the Lord (my son, and the king) to the fear of a flesh and blood king as a metaphor relating the fear of the body [from] that which is perceived by the eye with the fear of the soul [from] that which is invisible. And he said when you see that the king hates all those who love his enemies and that he metes out bad to him, asks who is it that filled his heart to love the enemy of the king, and does to him [the same thing] that he does to his enemy; [know that] so [too] the Holy One, blessed be He, does to all those who mix with the changers - that is to say, those that change the Torah and the commandments. As [the word] 'change' here is transitive, as in (Job 29:22), "After my word, [things] were not changed." And when the changers are struck, their friends will also be collected with them - 'Should one give aid to the wicked and befriend those who hate the Lord? For this, it shall be upon you.' "As his time comes suddenly" and you will not be able to escape for your life. "And the doom of both, who can foreknow," meaning to say, the doom of the king's hater and the doom of the hater of the Holy One, blessed be He. Who knows when it will come to them, and [so] no man can be careful to befriend them and to save his [own] life. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:8:1) **יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם.** מיהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי: **Sefaria Community Translation:** **Yehuda ben Tabai and Shimon ben Shetach received from them:** From Yehoshua ben Perachiah and Nitai of Arbel. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:8:2) **יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין.** ר"ל ראש כמו שאמ' בבראשית רבה (כג י) ועפרון יושב בתוך בני חת באותו יום מינוהו ארכי כלומ' ראש הדיינין. וגם בוישלח יעקב מלאכים ארכי ראש הלסטים. וגם בערוך תמצא ארכי ולשם מפרש אותו. ופי' זה הוא אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שישאלוך ותאמר להם הדינין ואחר שישמעוה ממך הולכים לדיינין אחרים לדון ויאמרו להם כבר אמר לנו ראש הדיינין כך הדין אל תעש עצמך כמותם. מהרמב"ם ז"ל פי' אחר. **אל תעש עצמך כעורכי הדיינין** (לא) דבר בכאן במי שמלמד טענות של שקר לחברו ולטעון בהן. כי אדם זה רשע גמור הוא ולא הוצרך לומר כי אין לאדם לעשות כן כי יחשדוהו וידברו עליו כי עבירה גדולה היא. אלא שמסדר לו טענותיו ועורך לפניו הדינין ומגלה ליחיד דינו שאינו ראוי לעשות כן כי יחשדוהו וידברו עליו רע. וכההוא מעשה דר' יוחנן במס' כתובות (נב:) דמעקרא סבר ומבשרך לא תתעלם (ישעיה נח ז) ולבסוף סבר אדם חשוב שאני: **Sefaria Community Translation:** **Yehuda ben Tabai says, "Do not make yourself like the judges' advisers (*orkhei*)":** He means to say a head, as it is stated in Bereshit Rabbah 23:10, "'And Efron was sitting among the children of Chet' (Genesis 23:10) - on that very day, they appointed him *arkhi*," meaning to say the head of the judges. And also in the section of "Yaakov sent messengers" (Parshat Vayishlach, Bereshit Rabbah 75:3), "*arkhi*" is the head of the thieves. And also in Arukh, you will find that *arkhi* is explained like this there. And the explanation of this is, do not make yourself like the judge's advisers, that [people] should ask you and you tell them the laws; and after they hear it from you, they go to other judges for judgment and they say to them, "The head of the judges has already told us that this is the law." Do not make yourself like them. And from Rambam there is another explanation: **"Do not make yourself like the judges' advisers"** - He did (not) speak here about someone who teaches false claims to his friend and how to present them, since such a person is completely evil. And it is not necessary to say that a person not do this on account that they will suspect him and speak badly about him, as this is a great sin [and nothing more need be said about it]. Rather, [it is one] that organizes the claims [of someone] and arranges the laws and reveals the verdict [of a case] to an individual - as it is not fitting to do this since they will suspect him and speak badly about him. This [is] like that story of Rabbi Yochanan in Tractate Ketuvot 52b, wherein at the beginning he reasoned, "do not ignore your flesh" (Isaiah 58:7), and at the end he reasoned, it is different with an important man. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:8:3) **וכשיהיו בעלי הדין עומדין לפניך יהיו בעיניך כרשעים.** שלא תטה לבך אל אחד מהם ולא תחשוב כי הוא (צדיק) בדינו שאם כן לעולם לא תדין הדין לאמיתו כי שרירות לבך עם זה ולא תוכל לראות לו חובה. אך כאילו רשעים שניהם בדינם וטוענין שקר יהיו בעיניך ולא יהיה לבך נוטה אל אחד מהם עד שתבוא הדבר לאור על נכון: **Sefaria Community Translation:** **"and when the litigants are before you, they should be like evildoers in your eyes":** That your heart should not lean towards one of them, and that you not think that he is (righteous) in his case. As if so, you will never judge a case truthfully, since your heart is unfettered towards this one, and you will not be able to see his guilt. Rather they should be in your eyes as if they were both evil and making false claims. And let not your heart lean to one of them, so that the matter come under the correct light. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:8:4) **וכשנפטרין מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין.** זו היא מדת החסידות אחר שאתה יודע שהאחד טען שקר לא יהיה בעיניך (לעולם) בחזקת שקרן ובעל דין קשה. ואין ראוי לחשדו שקבל עליו את הדין ויצא מבית דין חייב. ויש לחשב שחזר בתשובה ואין בדעתו לעשות כן כל ימיו: **Sefaria Community Translation:** **"and when they are excused from before you, they should be meritorious in your eyes - when they have accepted the judgment":** This is a measure of piety, since you know that one of them made a false claim. [Still,] he should not be in your eyes (ever) assumed to be a liar and a difficult litigant. And it is not fitting to suspect him, since he accepted the verdict upon himself and left the court guilty. And one should think that he repented and he doesn't have in mind to do this [again] all the days of his life. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:9:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:9:1) **שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים והוי זהיר בדבריך.** לעשות להם דרישה וחקירה הרבה פעמים. ובזה תגלה סוד כי ברוב דברים לא יחדל פשע ומלמד תוך דבריהם אם לשקר העידו: **Sefaria Community Translation:** **Shimon ben Shatach says, "Examine the witnesses thoroughly":** To examine and cross-examine them many times. And through this you will reveal the secret, since 'with many words sin will not be averted' and he will learn from their words if they are testifying falsely. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:9:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:9:2) **והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר.** כי כשתחקור אותם על שום ענין תוכל לדבר דבריך שהם יבינו מאיזה צד יתחייב אותו בדינו וילמדו מתוך דבריך מה צריכין לשקר כדי לזכות: **Sefaria Community Translation:** **"but be careful with your words, lest from them they learn to lie":** As when you examine them about a matter, you can speak your words [in such a way] that they will understand in what way they will be found guilty in their trial and learn from your words what lies they need to make to win [the case]. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:10:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:10:1) **שמעיה ואבטליון קבלו מהם.** שמעיה אומר אהוב את המלאכה. שלא תבטל אדם ממלאכה כי הבטלה מביאה את האדם לידי שעמום (כתובות נט:) והיא מדת החולי שנאמר עליו (משלי כ"א כ"ה) תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות. רוצה לומר כאשר הוא מרגיל איבריו להתבטל ממלאכה מאנו ידיו כי ההרגל שולט עליהם. ואמרו עליו עוד (משלי כ' ד') מחרף עצל לא יחרש ושאל בקציר ואין. שהוא חושב כי כשישב בטל מן מלאכה שהיא מנוחה לו והוא הפך כי ביגיעה יהיה לו מנוחה כי מפני החורף ינוח ויעמוד בביתו ולא יחרוש ושאל בקציר לאסוף התבואה ואין וימת ברעב. אבל החורש בחורף (משלי כ"ח י"ט) עבד אדמתו ישבע לחם כי אין אדם משיג למנוחה אך ביגיעה תחלה. כי מרדף רקים ורודף אחרי יושבי אל הקרנות הבטלים ממלאכה ישבע ריש: **Sefaria Community Translation:** **Shemayah and Avtalyon received from them. Shemayah says, "Love work":** So that a man not be idle from work, since idleness brings a person to ennui (Ketuvot 59b); and that is a trait of illness, as it is stated about it (Proverbs 21:25), "The craving of a lazy man kills him, for his hands refuse to do." It means to say, when he accustoms his limbs to be idle from work, his hands refuse, since habit rules over them. And it also states about it (Proverbs 20:4), "From the winter the lazy man does not plow; at harvest time he seeks, and there is nothing." As he thinks when he is idle from work that it is rest for him, but it is the opposite; as [it is] with exertion [that] he will have rest. As with the winter he will rest and stay in his house and not plow and seek to reap and gather the grain [when] there is none and die of hunger. But the one who plows in the winter - 'he who tills his land will be sated with bread,' as a man cannot reach rest without exertion first. 'But he who pursues vanities' and pursues the ones that sit in the corners idle from work 'will be sated with poverty.' ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:10:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:10:2) **ושנא את הרבנות.** סמך זה לעבודת המלאכה שהם מענין אחד שישנא את הרבנות ומעלת הבטלנין שסופן לבוא אל מדת העוני. ויעסוק במלאכתו כל היום כדאמר (פסחים קיג.) ליפשוט נבילתא בשוקא ואכול אגרא ולא תימא כהנא אנא גברא רבא אנא. ועל זה אמר שלמה ע"ה (משלי י"ב ט') טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. ואין פי' של נקלה כמשמעו אך הוא הפך לשררת המתכבד: **Sefaria Community Translation:** **"hate lordship":** He made this adjacent to the activity of work, as they are one topic - that he hate lordship and the advantage of the idle ones, as their end is to come to the trait of poverty. But [rather] he should be involved in his work the whole day, as it said (Pesachim 113a), "Flay a carcass in the marketplace and eat [from] your wage, and do not say, 'I am a priest, I am an important man.'" And about this Shlomo, peace be upon him, stated (Proverbs 12:9), "Better to be a lowly one and a servant to himself than to be honored and have no food." And the explanation of "lowly one" is not like its literal understanding, but rather it is the opposite of honored lordship. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:10:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:10:3) **ואל תתודע לרשות.** כי עבודת הרשות היא קשה עד מאד ועל כל פנים כיון שמקבל עליו עול מלך סופו לפרק עול מלכות שמים ולבטל המצוה כי הוא מתפחד מן הרשות ומלאכתו מרובה ויעשה מלאכת ה' רמיה מפני המלאכה ההיא. ועוד שלסוף יורידנו מנכסיו בלי תועלת שאין מקרבין לאדם אלא לצורך עצמן. ועל כל פנים כיון שמקבל עליו עול מלך בשר ודם פעם אחת לא יוכל לעשות אשר האדון מבקש: **Sefaria Community Translation:** **"and do not become familiar with the government":** As service for the government is very difficult. And regardless, once he accepts the yoke of the king, his end is to break the yoke of the kingdom of Heaven and to refrain from this commandment. Since he will be afraid of the government and his work will be extensive, he will make the service of God a farce in the face of this work. And also at the end, they will strip him of his assets without gain, as they only bring someone close for their own purpose. And regardless, once he accepts the yoke of a king of flesh and blood at one time, he can not [longer] do that which the Master requires. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:11:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:11:1) **אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות.** רמב"ם ז"ל כתב באבות בפירושיו על דרך נכון **הזהרו בדבריכם** לבאר דבריכם כדי שלא תניחו מקום למינים **שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום המים הרעים** מקום המינין שמראין פנים בתורה שלא כהלכה וידקדקו מתוך דבריכם דברים אשר לא כן: **Sefaria Community Translation:** **Avtalyon says, "Sages, be careful with your words, lest you become obligated in an obligation of exile** Rambam, may his memory be blessed, wrote in a correct way in his commentary on Avot: "Be careful with your words," to explain your words so that you not leave room for [heresy], **"lest you become obligated in an obligation of exile and are exiled to the place of evil waters"** - the place of heretics that reveal the faces of Torah that are not appropriate, and extract from your words, things that are not so. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:11:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:11:2) **וישתו התלמידים הבאים אחריכם.** שישמעו דבריכם ולא הבינו ויסמכו על דברי המינין שיפרשו דבריכם על פי דעתם ויהיו סבורים שזו היתה דעתיכם **וימותו** בעונם **ונמצא שם שמים מתחלל**: **Sefaria Community Translation:** **"and the students who follow after you will drink"** As they will hear your words and not understand and rely upon the words of the heretics who explain your words according to their opinions, and they will reason that this was your opinion, **"and thus the name of Heaven is profaned."** ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:12:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:12:1) **הלל ושמאי קבלו מהם.** משמעיה ואבטליון: **Sefaria Community Translation:** **Hillel and Shammai received from them:** From Shemayah and Avtalyon. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:12:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:12:2) **הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.** ר"ל שיאהב בלבו האמת והשלום וירדוף אחריו בפועל ידיו. כי יש בני אדם אוהבים אותו בלבם לא שיטרחו עצמן לשום שלום בעולם ואינם הולכים בדרכי שלום אך העושין פעולה ומשימין שלום בין אדם לחבירו ואוהבים לעשות המלאכה כמו שנאמר (תהלים ל"ד י"ד) בקש שלום ורדפהו אותם הם מתלמדיו של אהרן שהיה עושה כדבר הזה: **Sefaria Community Translation:** **Hillel says, "Be of the disciples of Aharon, loving peace and pursuing peace, loving the creatures and bringing them closer to Torah."** He means to say that he loves truth and peace in his heart and pursues it with the actions of his hands. As there are people that love it in their hearts that don't trouble themselves to bring peace to the world and don't walk in the paths of peace. But those that do actions and bring peace between a man and his friend and love to do this work - as it is stated (Psalms 34:15), "seek peace and pursue it" - those are from the students of Aharon, who would act like this. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:12:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:12:3) **אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.** כשהיה אהרן מרגיש באדם שהיה עושה עבירה בסתר הולך אליו ומתחבר עמו ועושה אותו אוהבו והחוטא מעלה על לבו אלו היה אהרן יודע מצפוני לבי כלום הי' רוצה בחברתי אלא שאני מוחזק בעיניו כאדם כשר ובעל מצות אך אם יודע מחשבתי הרעה יתרחק ממני מהתחברו לרשע כמוני היום ויתנחם על רעתו ויהרהר בתשובה וזו היא אליו גרמה ותועלת גדולה להפר מחשבתו הרעה. וזהו שנא' עליו (מלאכי ב' ו') בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון: **Sefaria Community Translation:** **"loving the creatures and bringing them closer to Torah":** When Aharon would sense that a person had sinned in private, he would go to him and befriend him and make him into his friend. And the sinner would put in his heart that if Aharon would know the hidden matters in my heart, would he ever want my friendship? Rather, it is that I am assumed by him to be a proper man and one who does the commandments. However if he knew my bad thought, he would distance himself from me - from befriending an evildoer like me today. And [so] he would regret his evil and contemplate repentance. And this is very effective and beneficial for him in undoing his evil thought, as is is stated (Malachi 2:6), "He walked with Me in peace and righteousness, and brought many back from iniquity." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:13:1) **הוא היה אומר נגד שמא אבד שמא.** ר"ל אדם המתגאה ויצא שמו בעולם על יד גאותו וגדולתו ועושה לו שם כשם הגדולים אשר בארץ כנגד השם הגדול הנמשך בגאוה כן יאבד שמו אבדון גדול ולא יזכר ולא יפקד: **Sefaria Community Translation:** **He would say, "Spread a name, lose his name:"** He means to say, a man that is proud and his name goes out in the world due to his pride and his greatness and he makes for himself a name 'like the names of the world's greats' in opposition to the great Name that is permanent in pride; this way, will he lose his name in a great loss and he will not be remembered and he will not be counted. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:13:2) **ודלא מוסיף יסף.** מי שהוא חכם ואינו רוצה להוסיף חכמה על חכמתו ויאמר בלבו כבר למדתי כל התורה כלה וראיתי דרכיה ונתיבותיה מה לי ולצרה הזאת לטרוח בהבל ימי ומה אתבונן בה ולא הבינותי. יהי רצון שזה האיש ימות ויאסף אל עמו ולמה יחיה עוד אחר שכבר קם מללמוד: **Sefaria Community Translation:** **And one who does not increase [knowledge] ceases (*yasef*)"** One who is wise but does not want to add wisdom to his wisdom and says in his heart, "I have already learned all of the Torah entirely and I have seen its ways and its paths. What is there for me in this pain to trouble myself in my fleeting days and what [more] is there for me to understand that I have not understood?" May it be His will that this man should die and be gathered (*yeasef*) to his people. And why should he live [any] more, since he has already gotten up from studying? ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:13:3) **ודלא יליף קטלא חייב.** מי שלא למד כל עיקר נמשל כבהמה כי למה נברא בעולם אך להבין ולהורות בתורה שדרכיה דרכי נועם וזה שלא עסק בתורה כל ימיו ועודנו מחזיק ברשעתו אין ראוי לחיות אפי' יום אחד ואפי' שעה אחת: **Sefaria Community Translation:** **"And one who does not study is liable to die":** One who has not studied at all is compared to a beast. As why was he created in the world? To understand and give ruling of the Torah, whose 'ways are ways of pleasantness. And it is not fitting that the one that never learned Torah and continues to maintain his evil [this way] live even one day and even one hour. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:13:4) **ודישתמש בתגא חלף.** המתכבד בכתרה של תורה ונהנה בכבודה ועושה אותה ככלי לעשות בו צרכיו הרי זה נספה כדתנן לקמן (ד ה) אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחתוך בהם עצים וכן היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף: **Sefaria Community Translation:** **"And one who makes use of the crown [of learning] passes away":** Behold the one who gets honor from the crown of Torah and benefits from its honor and makes it like a means to accomplish his needs, perishes, as it is learned later (Avot 4:5), "Do not make it [the Torah] into a crown with which to aggrandize yourself, and not into a spade with which to dig into them. And thus Hillel used to say: And one who makes use of the crown [of learning] passes away." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:14:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:14:1) **הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי.** אם לא אוכיח עצמי שאזרז עצמי במצות מי לי להוכיח ולזרזני. כי זרוז האחרים טוב הוא לפי שעה אבל כשיעורר האדם את עצמו בכל יום ויום יוסיף לחשוב מחשבות לעשות מלאכת ה' ואין שכחה לפניו כאשר לבו חפץ והוא דרך ישר לפני איש: **Sefaria Community Translation:** **He [Hillel] used to say: If I am not for me, who will be for me?** If I don't rebuke myself to be assiduous about the commandments, who is there to rebuke me and make me assiduous? Since the prompting of others is [only] good on a temporary basis. But when the person motivates himself each and every day, he increases to think of thoughts in order to do the work of God. And there is no forgetting before him, when his heart desires [it], and it is a straight path in front of a person. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:14:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:14:2) **וכשאני לעצמי מה אני.** עדיין לא אוכל להשיג אל אחד מני אלף ממה שאני חייב לעשות. ומשלו משל למה הוא דומה למלך שנתן שדהו לעבדיו ופסק עמהם בשלשים כור לשנה. טרחו בה הרבה והביאו לו חמשה כורין. אמר להם המלך והלא פסקתם עמי בשלשי' כורין אמרו לו אדוננו המלך שדה שנתת לנו זבורית היתה טרחנו בה הרבה ולא היינו יכולין להוצי' ממנה יותר מחמשה כורין. כך אמרו לפני הקב"ה יצר הרע שנתת לנו מנעורנו הוא שנאמר (בראשית ח' כ"א) יצר לב האדם רע מנעוריו. ואפי' כשאדם טורח הרבה לעשות הישר בעיני ה' אין אדם יכול להשיג אלא לדבר מועט ממה שחייב לעשות. וזהו שנא' (תהלים ק"ג ט"ו) כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. שאם לא מפני יצר הרע הרבה באדם אפי' בלא שיטרח ויחזור אחר המצוה היה עושה מהם הרבה כשדה עדית אפי' אם לא יטרחו בעבודת אדמתו יצא ממנה שום דבר. אבל עכשיו שיודע שאפי' אם יטרח הרבה לא ישיג אלא המיעוט מפני יצר הרע שמקלקל גופו. כל שכן אם לא יטרח תשאר נפשו ריקה מן המצות כמו שדה זבורית אם לא יטרח בה. ואם לא יזבלנו ויחרישנו לא יצא ממנו שום דבר ועל זה זה נאמר (משלי כ"ד ל') על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כלו קמשונים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה. ומפני זה סמך עוררות אחרים ועוררות עצמו ואמר אם אין אני לי מי לי ואם לא אטרח ומעורר את עצמי לחזר אחר המצות אשאר מהן ריקן שאף כשאני לעצמי וטורח בהן איני משיג לחלק קטן מכמה חלקים ומה אני משיג אם לא אטרח כלל: **Sefaria Community Translation:** **And when I am for myself alone, what am I?** I still cannot reach one thousandth of what I am obligated to do. And they made a parable [about this]: To what is the thing similar? To a king that gave his field to his servants and agreed with them [that his portion would be] thirty *kor*. They toiled and they brought him five *kor*. The king said to them, "But didn't I agree with you that it be thirty *kor*?" They said to him, "Our master, the king, the field that you gave us was of low quality. We toiled greatly on it and we were not able to get out from it more than five *kor*." So did they say in front of the Holy One, blessed be He, "It is the evil impulse that you have given us from our youth, as it is stated (Genesis 8:21), 'the impulse of man’s heart is evil from his youth.' And even when a man toils greatly to do what is straight in the eyes of God, a man only accomplishes a small part of what he is obligated to do." And this is what is stated (Psalms 103:14), "For He knows our impulse; He is mindful that we are dust." Since were it not that He made the evil impulse [powerful] in man - even without his working hard and pursuing the commandments - he would do many of them. [It would be] like in a high quality field - even if they did not toil in the work of his land - something would come out of it. But now that he knows that even if he toils greatly, he will only attain a small amount because of the evil impulse that corrupts his body; [then] all the more so if he does not toil, his soul will remain empty of the commandments, like a poor quality field if one does not toil in it. And if he does not fertilize it and plow it, nothing will come out of it. And about this is it stated (Proverbs 24:30-31), "I passed by the field of a lazy man, by the vineyard of a man lacking sense. It was all overgrown with thorns; its surface was covered with chickweed, and its stone fence lay in ruins." And for this reason he made the motivation of others adjacent to the motivation of himself and said, " If I am not for me, who will be for me," but if I don't toil and motivate myself to pursue the commandments, I will stay devoid of them - since, even "when I am for myself" and toil in them, I only reach a small portion of the many portions and what do I reach (*mah ani* can mean both "what am I" and what do I) if I don't toil at all? ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:14:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:14:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:14:3) **אם לא עכשיו אימתי.** שלא יאמר אני היום עסוק במלאכתי למחר אפנה ואעסוק ואתקן עצמי. כי שמא לא תפנה ואפי' אם יפנה היום ההוא חלף עבר ובטל אותו ממלאכת ה' ולא יוכל לשלמו כל ימיו כי כל הימים אשר הוא חי על האדמה חייב הוא לתקן עצמו ולעסוק במצות ואין לו רשות ליבטל ממלאכתו ואפי' שעה אחת. ועוד יש בכלל זה הלשון **אם לא עכשיו** בימי נערות **אמתי** אם עד זקנה ושיבה יניחנה לא יוכל לעשותה. ועל ענין זה אמר דוד ע"ה (תהלים קמ"ד י"ב) אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם. ר"ל כי הנטע בעודנו קטן אדם יכול לגדלו להיות עץ ישר ולא יהיה עקום אך לאחר שגדל בעקומו היותו קשה הוא מאד לתקן. וכן האדם בעודנו קטן בקל הוא להיות בדרך טוב ולסור מן הרע אבל אם הזקין ברשעו קשה בעיניו להניחה כמו שכתוב (משלי כ"ב ו') חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה וכתיב (דברים כ' י"ט) כי האדם עץ השדה. ועוד כי התשובה בימי זקנה אינה תשובה שלמה כי באותו זמן אין היצר חזק והתאוה נקיה ולא תערב לנפש ואין לו חפץ בהנאת העבירות וזו היא הסיבה אליו לתשובה. ועל ענין זה נאמר (קהלת י"ב א') וזכר את בוראך בימי בחרותיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ: **Sefaria Community Translation:** **And if not now, then when?** Such that he not say, I will occupy myself with my work today and tomorrow I will turn to and occupy myself with self-improvement. Since maybe he will not turn to [it]. And even if he does turn to [it], that day went, left and he removed it from the work of God. And he will not be able to make it up all the days of his life, since he is obligated to improve himself and to be occupied by the commandment all of the days that he is living upon the [earth], and he does not have the right to avoid this work - not even for a moment. And there is also included in this expression, "If not now," in the days of my youth, "then when?" If I leave it until my old age and hoariness, I will not be able to do it. And about this matter, David, peace be upon him, stated (Psalms 144:12), "For our sons are like saplings, well-tended in their youth." He meant to say that when the sapling is small, a person can grow it to be a straight tree and not be crooked. However after it grows crooked, it is very difficult to fix. And so [too] when a person is still young, it is easy for him to be on a good path and to turn from evil, but when he grows old with his evil, it is difficult in his eyes to leave it, as it is written (Proverbs 22:6), "Teach a lad according to his way; also when he will grow old, he not swerve from it." And it is [also] written (Deuteronomy 20:19), "since a man is a tree of the field." And also because repentance in old age is not full repentance. Since at that time, the impulse is not strong and desire is benign and the soul does not enjoy - and he does not desire - sinful pleasures. And this is the reason for his repentance. And about this matter is it stated (Ecclesiastes 12:1), "And remember your Creator in the days of your youth, before those days of bad come and those years arrive of which you will say, 'I have no desire in them.'" ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:15:1) **שמאי אומר עשה תורתך קבע.** כמו שאמרו באבות דר' נתן (כח י) כל העושה תורתו עיקר ומלאכתו טפלה עושין אותו עיקר לעולם הבא. וכל העושה תורתו טפלה ומלאכתו עיקר עושין אותו טפלה לעולם הבא. ר"ל אע"פ שלא עשה עבירה ולא עשה התורה עיקר אפילו אם היה (ראוי) להיות בגן עדן טפל יהיה שמה: **Sefaria Community Translation:** **Shammai says, "Make your Torah fixed":** As they said in The Fathers According to Rabbi Nathan 28:10, "Anyone who makes his Torah [study] primary and his work secondary is made primary in the world to come. And anyone that makes his Torah [study] secondary and his work primary will be made secondary in the world to come. This means to say, even though he did not do a sin, but he did not make Torah primary - even if he was (fit) to be in the Garden of Eden, he will be secondary there. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:15:2) **אמור מעט ועשה הרבה.** כשתבטיח את חבירך לעשות בעבורו שום דבר אמור לו מעט ועשה לו הרבה והוא מדרך המוסר והחסידות. ולמדנו מאברהם אבינו ע"ה דכתיב ואקחה פת לחם ואחר כך ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו'. פי' אחר **אמור מעט ועשה הרבה** והיא מדת עליונות. ורבותינו ז"ל למדוה מהקב"ה ית' שלא הבטיח אלא בשתי אותיות שנא' דן אנכי וגאלם בשבע ועשרים מלות שנא' או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'. ועל זה אמר ר' סעדיה גאון ז"ל אם להבטיח את אבותינו בשתי אותיות עשה להם כמה נסים ונפלאות על הגאולה העתידה לבא שנכתבו כמה דפין וכמה קונדרסין וכמה ספרים מהבטחות וכמה נחמות בירמיה בנביאים על אחת כמה וכמה כי נפלאים יהיו מעשיו ממה שהבטיח נפשינו יודעת מאד. ויש לו לאדם לדעת ולחשב בדבר ולתת את לבו כי שכר גדול יהיה לו מפני הבטחות: **Sefaria Community Translation:** **"say little and do much":** When you promise your friend to do something for him, tell him a little and do much for him, and that is in the way of ethics and piety. And we have learned [it] from our father Avraham, peace be upon him, as it is written (Genesis 18:5), "And let me fetch a morsel of bread"; and afterwards (Genesis 18:8), "And he took curds and milk and the calf, etc." Another explanation: "say little and do much" - and that is a lofty virtue. And our rabbis, may their memory be blessed, learned it from the blessed Holy One, blessed be He, who only promised with two letters, as it is stated (Genesis 15:14), "I will judge (*dan*, a word which is written with only two letters); and delivered them with twenty seven words, as it is stated (Deuteronomy 30:14), "Or has any god ventured to go and take for himself one nation from the midst of another, etc." And about this Rabbi Saadia Gaon, my his memory be blessed, said, "If in promising our fathers with two letters, he did for them many miracles and wonders; [with] the salvation in the future to come about which have been written many pages and many manuscripts and many books of promises and many consolations in Jeremiah in the Prophets, how much the more so will it be that His actions will be more wondrous than that which He promised - 'our soul knows this well.' And a person should know and consider the matter and to put into his heart that there will be a great reward for him because of the promises" (HaEmunot veHaDeot 8:1). ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:15:3) **והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.** שיראה להם פנים של שמחה כדי שתהא רוח הבריות נוחה הימינו. פי' אחר **והוי מקבל וכו'** שיתרחק ממדת הכעס שהיא מדה רעה עד מאד וינהג עצמו במדת הרצון על דרך שיהיו מרוצין ממנו בני אדם נאה ומקובלת. ועל זה אמרו חז"ל בדרך מוסר תרצה שתחפץ חפץ כזה שלא תחפוץ. שאין אדם יכול להשיג שיהיו בני העולם חפצים בו אם לא יעבור על מדותיו. ואם לא יעבור חפצו מפני חפצם מבטל רצונו מפני רצון אחרים. ובזה יהיה לו אוהבים רבים וישמור נפשו מנזקין של בני אדם. כי המראה להם פנים של זעם ישנאוהו ויבקשו להרע לו: **Sefaria Community Translation:** **"and receive every person with a pleasant countenance":** That he show them a happy face, so that 'the spirit of creations find pleasure from him.' Another explanation: "and receive" - that he should distance himself from the trait of anger which is a very bad trait and conduct himself with the trait of good will, in such a way that people will be satisfied with him. [This is] proper and well-accepted. About this our sages, may their memory be blessed, said in the way of ethical teachings, "Do you want to be liked? Like that which you don't like." As a person cannot accomplish that the people of the world will like him if he does not forego his traits. And if he does not forego his wants for the sake of their wants, he must negate his will for the sake of the will of others. And with this, he will have many friends and guard himself from the injuries of people. As they will hate and seek to hurt one who shows them an angry face. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:16:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:16:1) **רבן גמליאל אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק.** ר"ל שיקבל חברו לרב אע"פ שלא יהיה חכם יותר ממנו ואפי' אם לא השיג אל חכמתו כדי שיסתלק מן הספק. ובירושלמי אומר זיל איתי לי זקן מן השוק דאיסמוך עליה ואישרי לך. שפעמים החכם יסתפק בהוראה ואינו יודע למה לומר. אם יתיר ושמא הוא אסור ותארע תקלה על ידו ואם יאסור המותר נמצא מפסיד ממונן של ישראל והתורה חסה עליו. על כן יעשה חברו רב וישאל ממנו ספקותיו. ויעשה ההוראה על פיו אפי' אם הדבר הוא פשוט אליו ואפי' להתר אף כשאינו גדול כמותו בחכמה. וכן אמרו הגאונים ז"ל כל היכא דלמר מספקא ליה ולמר פשיט ליה הלכתא כמאן דפשיט ליה. ואפי' תלמיד לפני הרב: **Sefaria Community Translation:** **Rabban Gamliel says, "Make for yourself a mentor, remove yourself from doubt":** He means to say that he should take his colleague as his mentor - even though he is not more wise than he, and even if he has not even reached [the first one's] wisdom - in order that he remove himself from doubt. And in Talmud Yerushalmi Moed Katan 1:10, it states, "Go and bring me an elder from the marketplace and I will rely upon him and permit [it] to you." As there are times when a sage will be in doubt about a ruling and he will not know what to say: If he permits, maybe it is forbidden and a mishap will occur through him; and if he forbids what is permitted, it will come out that he will cause a loss of money to Israel, whereas the Torah is concerned about it. Therefore, he should make his colleague a mentor and ask him about his questions. And he will make the ruling upon his mouth, even if the matter is simple to him and even if it is a permissive ruling, even when he is not as great as he in wisdom. And thus did the Geonim say, "In anything where it is a doubt to one and clear to the other, the law is like the one to whom it is clear, even [if it is] a student before his mentor." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:16:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:16:2) **ואל תרבה לעשר אומדות.** שלא יעשר מאומד פירותיו. ורצה לעשר בעין יפה מה שמדד יותר מן העשירית נמצא שהוא טבל שאינו מעושר עד שיתן עיניו לעשר אותו והוא לא חשב עליו ונמצא שיש קלקול במעשר הזה. וזה הדבר הוא משל מענין הסברא שאין לאדם לעשותה מאומד. אלא על דרך העיקר ושירד לסוף הדעת. ואין זה בכל הסברות שיש שהיא לפנים והחכם אע"פ שסברתו נוטה לזה הצד מבין הוא מכיר כי חכם אחר יוכל לומר דרך אחרת אלא שזה נראה לעיניו יותר. ויש סברא שהחכם מחדש אותה יכיר וידע כי הוא מוכרחת על פי סברא הנכונה ואין אליה פנים אחרות ולא יהי' חכם שיחלוק עליה והמבין יבין. ועל זה סמך הדבר אל **עשה לך רב והסתלק מן הספק** שהם מעין הסברא כמו שכתבנו: **Sefaria Community Translation:** **"and do not frequently tithe by estimation":** That he not tithe his fruits by estimation. If he wants to tithe what he has measured out generously [to be] more than the tenth, it comes out that [that which is beyond the tenth] is [still] *tevel* (a forbidden mixture that requires separation to render it permissible) that is not tithed until he puts his eyes to it to tithe it, and it comes out that there is a corruption of this tithe. And this matter is a metaphor for the matter of reasoning, in which a person should not do it by estimation, but rather in the way of principles and to come to full knowledge. And this is not the case with all reasonings. As there is one that is nuanced and the sage - even though his reasoning leans to the side that he understands - recognizes that another sage can [see] it in a different way. It is just that [his way] looks more [correct] in his eyes. And there is [another] reasoning that a sage innovates and recognizes and knows that it is logically correct and necessary, has no other angles and that no other sage would disagree. And the one who understands will understand [this]. And for this [reason] was this matter made adjacent to [the teaching], "Make for yourself a mentor, remove yourself from doubt" - as [the two teachings] are [based on] almost the same rationale. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:17:1) **שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים.** וראיתי והבינותי בכל המדות החשובות: **Sefaria Community Translation:** **Shimon, his son, says, "All my days I grew up among the Sages":** And I have observed and considered all of the important traits. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:17:2) **ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה.** כבר פי' רמז"ל בענין השתיקה כי בדבור שיש לאדם נזק בו מכל צד או אם יש בו ריוח מצד אחד ונזק מצד אחר לא הוצרך רשב"ג להזהיר בזה כי כל אדם יזהר ממנו אם שומר נפשו מצרה. אלא אפי' בדבור שאין לאדם נזק בו כלל וכולו ריוח כמי שמדבר בעסקיו ובצורך גופו ובצורך פרנסתו צריך למעט בדבור ושלא יאריך בו אך כדי סיפוקו. ואין צריך לומר בדבר של הבל ושאינו מעלה ולא מוריד שאין לאדם לזכרו כלל. וכן אמרו בירושלמי (ברכות א:) ארשב"ל אלו הוינא בטורא דסיני בעינא תרי פומי. הדר אמר השתא דלית לן אלא חד לא יכילנא למיצל נפשין מלישנא בישא כל שכן אי הוה לן תרין. ר"ל שלא ידבר בפה דברי תורה ודברים שכלו דברים של הבלי עולם שהיו החכמים הקדושים עושים עצמן ככלי שרת שאין משתמשין בהם דברים של חול. והיינו דאמרינן בגמרא דבני מערבא (ירושלמי סוף ברכות) כל פטטיא בישין בר מפטטיא דאוריתא טב. ויש שגורסין כל כרביא בישין בר מכרביא דאוריתא טב. פי' כרביא חרישא לומר שכל הדברים והמחשבות שאדם משתדל בהם בעולם הזה הכל הבל ורעות רוח לבד ממחשבת התורה ומעשה ה' כי נורא הוא: **Sefaria Community Translation:** **"and I did not find anything better for the body than silence":** Rambam, may his memory be blessed, already explained about the matter of silence that if it was about speech that brings damage to a person in every way or that brings gain from one side but damage from the other, Rabban Shimon ben Gamliel would not have needed to warn us about it - as every person who guards himself from anguish would be careful about it. But rather, even with speech that brings no damage to a person at all and is all gain, like one who speaks about his business affairs and the needs of his body and the needs of his livelihood - one must minimize speech and not be long-winded in it, but rather [just speak] according to his need. And it is not necessary to say about a vain matter that does not [change a thing] that one should not mention it at all. And so [too] did they say in Talmud Yerushalmi Berakhot 1:2, "Rabban Shimon ben Gamliel said, 'If I had been at Mount Sinai, I would have needed two mouths.' Afterwards he said, 'Now that we only have one, I am not able to save our souls from evil speech, all the more so if we had two.'" He means to say [he wanted two mouths] so that he should not speak from his [one] mouth words of Torah and words that are completely vain things of the world; in the same [way] that our holy sages would make themselves like vessels of [the sacrificial] service, which are not to be used for profane matters. And this is that which we say in the Talmud of the Westerners (Talmud Yerushalmi Berakhot 9:5), "All chatter (*patatia*) is bad except for Torah chatter which is good." And some have the version, "All *karavia* is bad except for Torah *karavia* which is good." And the meaning of *karavia* is plowing. [This is] to say that all of the words and thoughts with which a person makes efforts in this world, 'it is all vain and bad spirit, besides thoughts about Torah and 'the acts of God, as [they are] awesome.' ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:17:3) **ולא המדרש הוא עיקר אלא המעשה.** לומר שלא ידרוש המצוה לאחרים והוא אינו עושה אותם אך יעשה אותם תחלה וילמדם לאחרים וכמו שארז"ל (תוספתא יבמות סוף פ"ח) נאים דברים היוצאים מפי עושיהם: **Sefaria Community Translation:** **"And the exposition [of Torah] is not what is essential, but the action":** [This is] saying that one should not expostulate on a commandment to others while he does not do it [himself]. Rather, he should do them first and [then] teach them to others - as the rabbis, may their memory be blessed, said (Tosefta Yevamot 8:5), "Pleasant are words that come out of the mouth of one who practices them." ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:4 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:17:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:17:4) **וכל המרבה דברים מביא חטא.** זה הענין בדברי תורה מדבר שאין לאדם להרבות בהלכה אלא ימתין ויחשוב מה שיאמר ויהיו דברים במשקל ולא ימהר אותם כי ברוב דברים לא יחדל פשע ויחשוב כי הדבר כן הוא ויביא חטא בהוראה. ועל כן אמרו ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה שהוא מענין התורה להודיע כי בדברי תורה היא. אף גם זאת שאין לפרש אותו בהבלי העולם שאם כן היה להם לסמוך אותו (אל) לא מצאתי לגוף טוב משתיקה שהוא בדברי העולם ויאמר מיד וכל המרבה דברים מביא חטא. אלא בודאי בדברי תורה אמרו כמו שפרשנו: **Sefaria Community Translation:** **"And whoever increases words brings sin."** This matter is speaking about words of Torah, as a person should not increase [words] of law, but rather wait and think out what he will say, [such that] his words be measured and they not be hasty. As 'when there are many words, transgression will not be avoided,' as he will think the matter is like this and he will bring sin with his [mistaken] ruling. And hence they said, "And the exposition [of Torah] is not what is essential, but the action," to make known that [that statement] is speaking abut words of Torah. And this [statement] as well should not be explained to be about vanities of the world - as if [had been] so, they should have made it adjacent (to) "and I did not find anything better for the body than silence," as that is about mundane words. And then immediately it [should] say, "And whoever increases words brings sin." But rather they said it about words of Torah, as we have explained. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:18:1 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:18:1) **רבן שמעון בן גמליאל אומר על ג' דברים העולם קיים על הדין.** שידון דין אמת לאמתו: **Sefaria Community Translation:** **Rabban Shimon ben Gamliel says, "On three things the world subsists: on judgment":** That he should judge a truthful judgment. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:18:2 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:18:2) **ועל האמת.** שיש לאדם ללכת בדרכי התשובה שהוא אמת ותורתו אמת והולך בדרכי הקב"ה אמת גם כן ילך באותו הדרך שנאמר והלכת בדרכיו. ואמרו חז"ל (יבמות סג.) שאפי' ספור דברים בעלמא אין לו לאדם לשקר כההוא עובדא דבריה דרב וכו' אמר ליה מעלה אמך א"ל אנא הוא דהפיכנא לה א"ל היינו דאמרי אינשי דנפיק ממך טעמא ילפך ואת לא תעבד משום שנאמר (ירמיה ט' ד') למדו לשונם דברי שקר. כי האדם המרגיל לשונו לדבר שקר בדבר שאין בה לא הפסד ולא תועלת גם כי יבא לדבר דברים של עיקר לא יוכל לומר האמת כי פיהו המדבר וההרגל שולט עליו: **Sefaria Community Translation:** **"on truth":** As a person should walk in the paths of repentance - as He is true and His Torah is true - and walk in the ways of the Holy One, blessed be He, of truth. And he should also go in that path, as it is stated (Deuteronomy 28:9), "and you shall go in His ways." And the sages, may their memory be blessed, said (Yevamot 63a) that even in the recounting of mundane words should a person not lie, like that story of Rav's son, etc.: [Rav] said to him, "Your mother has improved." He said [back] to him, "It is I that reversed [your words to bring about the change]." He said, "This is as people say, 'The one that comes from you will teach you reason.' But you should not do this because of that which is stated (Jeremiah 9:4), 'they taught their mouths to speak words of falsehood.'" For a person who accustoms his tongue to speak falsehood about a matter that has neither a loss nor gain will - when he comes to speak matters of principle - also not be able to speak the truth; as it is his mouth that will speak and habit rules over it. ###### Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:18:3 [Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:18:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbeinu%20Yonah%20on%20Pirkei%20Avot/r/1:18:3) **ועל השלום.** שלום הוא כולל לכל טוב שבעולם ואין תכלית לתועלתו ושלום על ישראל: **Sefaria Community Translation:** **and on peace":** Peace includes all good things in the world, and there is no end to its benefits. And [may there be] peace upon Israel.