## Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 56

###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:1
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/56:1)

**סי' נ"ו ס"א י"ב חדש מיום התביעה.** נ"ב אם נותנים ליבם בחור יב"ח ע' תשובת הראנ"ח ח"א סי' ע"ה ובתשובת מוצל מאש סי' ס"ה:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:2
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/56:2)

**ס"ג במזונותיה.** נ"ב ולענין מעיד ע' ריטב"א ולקמן רס"י ק"ס:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:3
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/56:3)

**אע"פ שלא כנס.** נ"ב ואם מת ע' הר"ן פ' נערה ד"פ ע"ב. ולענ"ד מדברי תוס' יבמות נ"ג א' ד"ה מהני תנאי מוכח דס"ל דהגיע זמנה ונתאלמנה דניזונית מיתומים. ואולם עדיין ק' לי אף אם בעלמא אוכלת היינו כיון שכבר אכלה. אבל בפסולות דלא אכלה מה"ת נימא דתאכל לאחר מיתה ואך שייך לדון כשהגיע זמנו דליכא זמן דאסורא לו. ואולם מלשון תוס' דכתב דלא גרע מהגיע זמנו והקשו דמ"מ הא בר"פ יש מותרות אמרינן דאין לה מזונות דבעמוד והוצא קאי. ולא הקשו בפשיטות דל"ש בזה הגיע זמנו כיון דאסור ליה משמע דס"ל דמ"מ שייך בזה דין הגיע זמנו וצ"ע:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:4
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/56:4)

**שם הגה ואח"כ חלה.** נ"ב ע' מהרש"א ומהר"ם שיף דבחלתה היא אף אחר שהגיע זמנה תליא באיבעי דהש"ס אם יכול לומר הא קאימנא:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:5
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Even HaEzer 56:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/56:5)

**ס"ד הגה כדי לירשה.** נ"ב עיין לעיל סי' ל"ו סי"ח בהגה. וע' תשו' כנ"י ח"ב סי' ל"ז: