## Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 363

###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:1
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:1)

סעיף ב' והו"ה לנשתייר מהם. ואף אם אותו שיור רחב ד"א לא בטיל מדין פס ול"ד לדלקמן סי"ב. תוס' עירובין דף ה' ד"ה אינו דין ובדף ט' ע"ב ד"ה כותל:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:2
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:2)

סעיף ג' עשרה טפחים. מרווחות כדלקמן סעיף כ"ו. כנלע"ד:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:3
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:3)

סעיף ו' צריך שלא יהא הלחי. ק' לי הא זהו נכלל בסעיף י'. ותרתי למ"ל:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:4
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:4)

מג"א ס"ק ה' דאתי אוירא. וכך הוא בלבוש:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:5
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:5)

סעיף י"א כגון שהיה שם לחי אחר. מסתפקנא אם היה מחיצה ונפל בשבת. ונשאר יותר טפח. אם נימא דמהני. כיון דאותו קצת היה בכלל המחיצה שסמכו עליו. מקרי סמכו עליו. דעל כל המחיצה סמכו להתיר בטלטול. ואותו מקצת בכלל. ומסברא היה נראה דבעי' דוקא סמכו עליו בתורת לחי. דהא קיי"ל לחי משום מחיצה ובמחיצה העומד מאליו מהני. ומשמע גם בלא סמכו כגון שהיה מחיצה אחרת ונפל בשבת. ובאים עתה לסמוך על זה המחיצה. וע"כ הא דבלחי לא מהני דבעי' היכר שמחשבים אותו למחיצה ע"י שסמכו עליו מבע"י. וא"כ בעי' סמכו בתורת לחי. אלא דלפ"ז מסוגיא דעירובין צ"ג ב' ת"ש חצר קטנה שנפרצה לגדולה וקשה. דאם כן גם הגדולה לתסרי למה דהי' ס' דמיירי בנפרצה בשבת. א"כ לא סמכו מאתמול על ההיתר דגפופים. אע"כ מוכח דמקרי סמכו כיון דהגפופים היו בכלל המחיצה שסמכו עליו אם לא דנימא דפסין עדיפא מלחי וא"צ לסמכו עליו. א"כ אחת מאלה מוכח או דבכה"ג מקרי סמכו. או דבפסין לא בעי' סמכו וצ"ע לדינא:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:6
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:6)

והנה בעיקר פיסקא דדיכא יש לע' מנ"ל דבכי ה"ג שהיה הלחי אחר ונפל בשבת דלא מהני דלמא לא מקרי לא סמכו אלא דלא ידע מאתמול מלחי זו או דלא טלטלו בשבת העבר ע"י לחי זו כמ"ש המג"א ס"ט. אבל בכה"ג שהיה שם לחי אחר. י"ל דהא קי"ל בשבת כיון דהותרה הותרה. רק בנפל לחי. כיון דליכא מחיצות ל"א הותרה הותרה א"כ דלמא כיון דלחי זו הוי מחיצה. אלא דחסר ההיכר. י"ל דמקרי איתוהו למחיצה ואמרי' הואיל והותרה הותרה. ומההיא דעירובין ט"ו א' דרב יתיב אההי' מבואה. אחויה ליה וקם אדוכתי' אין ראיה. דרב לשיטתיה דס"ל דגם באיתנהי למחיצות ל"א הותרה הותרה. ואדרבא בזה מרווח יותר הא דאמר ר"ה לא סבר מר לסמוך אדיקלא. דר"ה לשיטתיה דס"ל דבאיתנהו למחיצות אמרי' הותרה הותרה יש לסמוך אדיקלא. ואולי כיון דקתני בבריית' גם נפלו קורותיו אנן קיי"ל דקורה משום היכר. א"כ בנפל הקורה לקרי איתנהו למחיצות. כיון דחסר רק ההיכר. אע"כ מ"מ כיון דחז"ל אמרו דבמחיצות ג' אין מתירים אלא ביש להם היכר קודם היכא דנסתלק ההיכר. הוי כבטלו המחיצות ה"נ הך לחי באין לו היכר בטל שם מחיצה ממנו מדרבנן ועדיין צ"ע:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:7
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:7)

סעיף ט"ז לפיכך אם עשאה מעצי. ק' לי אמאי סתם ולא חילק דבאשרה דנכרי מהני כדלקמן סי' תקפ"ו ס"ג:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:8
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:8)

שם מעצי אשרה פסולה. ואם בקורה רחב ד' תליא בב' תירוצי' בתו' עירובין פ"ו בטעמא דלחי כשר בעצי אשרה. דלתי' א'. כיון דרחבו משהו לא החמירו בו. ע' מג"א סק"ז. וא"כ הכא בקורה אפי' רחבו ד' לא מהני בעצי אשרה. אבל לתי' הר"ר אברהם דלחי אם מדבק הכתיתים הוי לחי. ע' ט"ז סק"ה והיינו דקורה א"א על ידי דיבוק כתיתי' דבעי' ראוי לקבל אריח: אם כן בקורה רחב ד' מהני בעצי אשרה. דאף דהוי בכתות הוי כהדביק כתתי' ועושה מהם קורה ד' כנלע"ד:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:9
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:9)

מג"א ס"ק ט"ז דבהכי סגי אורך הקורה. דבט' אמות וב' משהויין סגי אורך הקורה ומשני קצותין אמרי' לבוד כמ"ש כו' כצ"ל:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:10
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:10)

סעיף כ"ו פחות מי' טפחים מרווחים. מסתפקנא אם הך כללא דשיעור חכמים להחמיר בשוחקות ועוצבות הוא כעין דרך ספק באיזה אמות ישערו ונקטי' בכל פעם לחומרא. וא"כ היכי דמבוי רחב ד"ט מצומצמת להי"א סכ"ח בזה מהני ארכו דמבוי ד"א מצומצמת וגבהו י"ט מצומצמת להתירו בלחי דממנ"פ אם נשער במרווחים המבוי א"צ תקון כיון דאין ברחבו שיעור ד"ט מרווחות. ואם נשער במצומצמות. ממילא ארכו וגבהו כשיעור. או דכך הוא מעיקר הדין דהיכא דנזכר אמות וטפחים גבי קולא הפירוש מרווחות. והיכא דקתני גבי חומרא היינו מצומצמות. וכאלו אמרו חז"ל במפורש מבוי רחב ד' טפחי' מצומצמות צריך תיקון לחי וצריך שיהא גבהו י"ט מרווחות וארכו ד"א מרווחות. וכן בכלאי' דגדר שנפרץ בעשר היינו מצומצמות ובכה"ג אם מהני הרחקת כרם ד"א מצומצמות. כיון דאם נשער מרווחות. ממילא מותר מפני הגדר כיון דליכא י"א מרווחות. ונ"ל ראיה מתוספות עירובין ה' א' ד"ה ואי בד'. ואף על גב דד' דאר"י וכו' ואמאי לא הקשו בפשיטות דהא ד' דקאמר ר"י היינו מרווחות דהא כל שעורים דלהחמיר הוא מרווחות. ואי דגם שיעור בתים וחצירות פתוחות לתוכו דשיעור פתח ד"ט הוא גם כן מרווחות. א"כ לא הקשו תוספות כלום. דשפיר י"ל דבד' דקאמר ר"י היינו בד' ממש. ומ"מ ארכו הוי יותר על רחבו. דהא היינו ד' היינו מרווחות. ורחבו בד' היינו מצומצמות. ופרכי' שפיר היכי משכחת לה הא בעי' פתוח לתוכו שיעור פתח ד"ט מרווחות. אע"כ כפי צד א' הנ"ל. וא"כ לא הו"מ להקשות בג' שיטות דהא ד' היינו מרווחות. דהא י"ל דד' דקאמר ר"י היינו כפי ד' דרחבו דאם רחבו ד"ט מצומצמות. גם ארכו בד"ט מצומצמות ובדרך ממנ"פ כנ"ל. ופרכי' שפיר דבכה"ג דאיכא ד"ט מצומצמות היכי משכחת לה. לזה הקשו דגם בכה"ג דרחבו דטמ"צ בעי' ארכו יותר מדטמ"צ. דהא בעי' ארכו יותר על רחבו:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:11
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:11)

עוד נ"ל מסוגיא דהתם ראיה מהא דאמר אביי מנא אמינא לה דאר"ה לחי הבולט וכו' ור"י לאפוקי מתורת לחי. ואם איתא דהנך שיעור דמרווחות ומצומצמות מעיקר הדין. א"כ לאביי דנפקא מתורת לחי תליא בשיעור מבוי דאם הלחי כשיעור מבוי נפקא מתורת לחי. א"כ כיון דשיעור מבוי ד"א מרווחות. ה"נ לחי הבולט לא יהא נפקא מתורת לחי עד שיהא ד"א מרווחות. והא מה דאר"ה ד"א צריך לחי אחר. בודאי משמע ד"א מצומצמות כפי הכלל המסור דאמות דלחומרא הוא מצומצמות. ואף אם נדחוק כיון דאמר כמבוי נדע דהיינו מרווחות שהוא שיעור מבוי. מ"מ לר"י דאינו תולה זה בשיעור מבוי דהא השיעור מבוי ד"ט אלא דלא נפקא מתורת לחי עד ד"א. א"כ ממילא ד"א היינו מצומצמות. דהוא בכלל מה שאמרו דכל שיעורי' דלהחמיר מצומצמות. וזה אינו במשמע דפליגי רבה ור"י בפירושא דר"ה ד"א צריך לחי אחר. דלאביי ד"א היינו מרווחות. ולר"י היינו מצומצמות. אע"כ כפי צד א' הנ"ל דהשיעורים בדרך ס' ולחומרא. מש"ה גם לאביי ההיא דלחי ד"א צריך לחי אחר היינו דאמ"צ. דמה דשיעור מבוי ד"א מרווחות. היינו רק בדרך ספק ולחומרא. וא"כ בהיפוך לענין לדונו להלחי דיצא מתורת לחי. כיון דיש בו שיעור מבוי. אזלי' ג"כ נחומרא דדאמ"צ הוי שיעור מבוי. וצריך לחי אחר להתירו. ובאמת ההיא לחי אחר סגי בגבוה יטמ"צ מדרך ממנ"פ דאם אתה דן האמות למרווחות. ממילא הלחי הראשון דד"א מצומצמות יש בו דין לחי ומשתרי' המבוי בחד מהנך לחיות. ודו"ק:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:12
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:12](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:12)

שם בהג"ה ויש חולקים. אבל בפתוחים רק דרך חלונות אף כשמרבים יחד מ"מ מקרי ב' חצירות תוס':


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:13
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:13](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:13)

שם ב' משהויין או צורת הפתח. ק' לי הא צורה"פ דעושה קנה מזה ומזה ממילא איכא ב' פסין ואיך שייך לומר או צה"פ דלמ"ל לטרוח בקנה שעל גביהן וצ"ע:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:14
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:14](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:14)

מג"א ס"ק כ"ז משמע דאיירי במוקף חומה. ע' ת' ב"ח החדשות סי' ג':


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:15
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:15](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:15)

מג"א ס"ק ל"ה דאתי אוירא. כן הוא ברש"י ד"ה אין הלכה. אבל תמוה לי מאי צריך לזה. הא בלא"ה כיון דלא נעשה ב' מבואות לו יהיה דמקום הפס ממעט להאויר הא מ"מ עדיין המבוי רוחב יותר מי' אמות ע"י ב' האוירים. דהאוירים הם כ' אמות פחות מקום הפס ורק ע"י פס נחלק המבוי ונעשה ב' מבואות. והרי במאי דפרכי' אח"כ ואמאי יעשה פס אמה וכו' ולא ידע לסברא דאתי אוירא מהאי גיסא וכו'. ואעפ"כ לא הי' מהני פס כ"ש באמצע. א"ו כנ"ל. וצלע"ג:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:16
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:16](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:16)

אה"ע סל"ג וראי' לזה ממסכת אהלות. לזה כיון בתשובת שבות יעקב ח"ג סימן כח:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:17
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:17](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:17)

סעיף ל"ד צורת פתח לזוטא. אינו מובן לקטני דעת כמוני טעמא בזה במה דמהני צורת הפתח לזוטא. וראיתי אח"כ בלבוש שהאריך להמתיק ליתן טעם. ועדיין צ"ע:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:18
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim 363:18](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/363:18)

מג"א ס"ק ל"ז וצריך ג"כ לחי. כך הוא להדיא בירושלמי ריש עירובין. וז"ל עושה פס ג' אמות וכל שהוא מרחיקו מן הכותל ב"א וכ"ש נידון משום לחי עכ"ל. והמפרש ק"ע שם כתב דמזה ראיה דלא כהש"ג שהביא המג"א לעיל סק"ה ובתשוב' הארכתי: