## Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 172

###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:1
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:1)

(סעיף א' בהגה"ה) אלא בשניהם בנכייתא שרי. בסוגיין באתרא דמסלקי מסלקי אפילו מתמרי דעל בודיי' ואי אגבינהו בסיסני קני ועי' בנ"י בשם הרשב"א דזהו למ"ד דבנכייתא הוי א"ר אבל לדידן ליתא להאי דינא דבלא נכייתא הוי ר"ק. ובנכייתא כיון דשרי אפילו בתמרא דעל בודי' מחשבי' הפירות מה ששוין כמו שהם על האילן והוי כלוקח לפירות ולשיטת הרי"ף דקי"ל דבנכיית' הוי א"ר קיימא דינא דהש"ס ויש לעיין דהיכא דהוי א"ר אפילו אם לא מסלק לי' במעותיו מ"מ הא יכול למחות בידו דלא יאכלם כיון דלא אגבינהו ולא קנה להו וצ"ע:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:2
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:2)

(ס"א בהג"ה) הפירות שאכל לא מנכינן ליה. ומכ"ש דלא מחשבי' משטרא לשטרא והרי"ף והרמב"ם כ' דביתמי מסלקי' להו ומחשבי' משטרא לשטרא ואי אכל טפי לא מפקי' מיניה ובטור השמיט זה וכ' הב"י הטעם דגריס בסוגיי' עביד ר"א עובדא ביתומים קטנים כגדולים. והרי"ף והרמב"ם לא גרסי לה:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:3
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:3)

(שם) מיהו אם אמר לו לא בעינא. וכופי' אותו לפרוע מיד שלא קבע זמן אלא עד שיאכל פירות ב"י בבד"ה בשם הרשב"א:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:4
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:4)

(ש"ך סקי"ד) דהיינו באתרא דלא מסלקי. דקודם דשלים זמני' לא מצי לדחות לי' עד דמייתי לי' זוזי ממש אבל מדברי הרמב"ן בשיטה מקובצת מבואר דמוקי לה במשכנתא בנכייתא למאן דשרי או בסורא עי"ש:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:5
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:5)

(שם סקי"ז) מיהו דעת הראב"ד. לענ"ד הראב"ד מיירי בענין דליכא איסור רבית דמוקי לה לסוגיין באתרי דלא מסלקי ובנכייתא ומשלם זמני' ואכיל אח"כ בנכייתא דכל כה"ג שרי כיון דבתחלה הי' לא מסלקא. ובכה"ג בעי' דאמר אטרח ואייתי זוזי ובזה כתב הראב"ד דקודם זמן הסילוק א"י למחות ולא מנכי' ליה אבל היכא דהוי א"ר כגון בלא נכייתא י"ל דגם הראב"ד מודה דיכול למחות בידו עי' בבעה"ת ודו"ק:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:6
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:6)

(סעיף ד') אלא לי בדמים אלו. ואע"ג דמ"מ יכול למכור לאחרים ביותר כמבואר בח"מ (סי' ר"ו) מ"מ אף אם מכרה לאחר בדמים אלו אסור למוכרה לזה כ"כ הנ"י והה"מ בשם הרמב"ן אבל בהגהת מרדכי כתב דמיירי דוקא בהתנה לא תמכרנה לי אלא בדמים אלו אף אם ירצה אחר ליתן יותר ואם אמר מעכשיו תהא קנויה לי אם תרצה למכור לאחר רשאי ב"י וע' בפ"י די"ל דאף בסתמא הכי הוא דהא אם לא ירצו אחרים ליתן יותר בלאו התנאי הוי הוא מצרן ע"ש:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:7
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:7)

(ש"ך סקל"ב) ואם תרויח מהן. בגד"ת תמה בזה דהוי כמו כל קרוב לשכר ורחוק להפסד דאסור כיון דאין למלוה אחריות ההפסד ונוטל קצת מהריוח: