## Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 110

###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:1
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:1](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:1)

(סימן ק"י ש"ך סקי"ג) **ע"ל סימן ק"ח סק"ח.** צ"ל ע"ל סי' ק"א סק"ז:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:2
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:2](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:2)

(ש"ך ס"ק כ"ג) **דכיון דקבוע חידוש הוא.** לא זכיתי להבין הא גם לקמן (בסעי' ח') דמה דנפל א' לאחרים הא דלא שריא מטעם דמרובא פריש והך דנפל מרובא דהיתר נפל היינו ג"כ מטעם דהוי קבוע (דמיירי בפירש בפנינו לשיטת הרשב"א או דגזרי' שמא יקח מהקבוע לשיטת הרא"ש) וכיון דהתם דהוי רק קבוע דרבנן אסרי' התערובות הב' מכ"ש הכא דהוי קבוע דאורייתא וצע"ג:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:3
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:3](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:3)

(סעיף ה') **שאין הכל בקיאין בזה.** יש לעיין הא דעת המחבר לעיל (סי' ק"א) דחתיכה חי' לא הוי ראויה להתכבד וכן הקשה בפ"מ (שם סק"ז):


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:4
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:4](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:4)

(ט"ז סק"ה) **אבל עשרה בני אדם.** לענ"ד אינו דומה דהתם עושים רבים בפעם א' אבל היכא דרבים עושים בזה אח"ז כמו הכא זה נכנס וזה יוצא ולא מדכרי אהדדי י"ל דגרע מיחיד אח"כ מצאתי שכ"כ בת' עבה"ג (ס"ב) והובא כן בשמו בנקה"כ:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:5
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:5](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:5)

(ש"ך ס"ק ל"ו) **דנראה להחמיר.** במנח"י סק"ג כ' דבהפ"מ יש להקל:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:6
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:6](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:6)

(שם סקל"ז) **דפירשו כולן עדיף מפי.** לא הבנתי איך תלוי זה במחלוקת הרשב"א והרא"ש בפי' שלא בפנינו דכי היכי דאמרינן דלהרשב"א אף אם הנידן שפרשו דגזרי' דיקח מן הקבוע ואפ"ה אם הנידן שיתפזרו כולן שרי כיון דלא נשאר קבוע ליכא גזירה ה"נ להרא"ש דמה בכך דלהרא"ש אסור אף בפירש מעצמו שלא בפנינו מכל מקום הכא דלא נשאר קבוע ל"ש כ"כ הגזירה וכי היכי דלהרשב"א מותר בהפרישן בידים בנתפזרו כולן ה"נ להרא"ש ובאמת אינו מפורש דהרשב"א מתיר בזה עי' בתה"א (דק"ג וק"כ) ושם מבואר דמותר בנתפזרו כולן היינו מעצמן אף שהיו בפנינו דחשי' כמו שלא בפנינו אבל בהפרישן כולם דגם שלא בפנינו אסור בהפריש בידים ה"נ בנתפזרו כולן וכן משמע להדיא בתהה"ק דאף דיעבד אסור כמ"ש במנ"י עכ"פ אין הפרש בזה בין הרשב"א להרא"ש בהפרישן ונתפזרו כולן או דלשניהם אסור או דלשניהם מותר ודו"ק:   קבוע דאורייתא לדעת הש"ך סקי"ד וט"ז וצ"ע:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:7
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:7](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:7)

(ש"ך דיני ס"ס אות ד') כלומר התרנגולת נתערבה חד בחד והפר"ח כתב בהיפך דדוקא בלא נתערבו התרנגולת תחלה הוי ס"ס מעליא דלגבי הביצה באים ב' ספיקות כא' אבל בנתערבו התרנגולות וחד בחד הוי שניהם כמו גוף איסור ול"ש לדון שמא מכשירה:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:8
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:8](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:8)

(שם) וכן בנמצא וכו' אע"ג דנתערבו התרנגולות חד בחד משמע דמכ"ש בלא נתערבו ולענ"ד תמוה דבספק אם נגמרה מקודם לכאורה הוי ס"ס מעליא ואנו דנין הכל על הביצה ס' שמא מהכשירה המבוררת לנו ואת"ל מן הטריפה שמא נגמרה מקודם ואף דאם בודאי נגמרה אח"כ וספק אם נולד מכשירה או מספק טריפה לא הוי ס"ס לדעת הש"ך (דלא כפר"ח) היינו מטעם דהספק הב' שמא התרנגולת אינה טריפה לא הוי ס' מעליא כיון דכבר אסרנו אותו הספק ונאסרה התרנגולת אבל בס' אימת נגמרה דאין אנו דנין כלל על התרנגולת טריפה רק על הביצה ס' מכשירה וס' נגמרה מקודם אמאי לא הוי ס"ס ובנתערבו י"ל דשניהם בודאי טריפה אבל בלא נתערבו התרנגולות הוי ס"ס מעליא אח"כ מצאתי בעז"ה שתמה כן הפמ"ג ונדחק דגם הש"ך יסבור דהוי ס"ס:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:9
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:9](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:9)

(שם אות ז') מ"מ הרי אנחנו באנו. לא זכיתי להבין דמ"ש מספק טריפה שנתערבה בחתיכות כשירות שהם חהר"ל ופירש א' מהם דאסור כמ"ש הש"ך בסמוך אות י' מכ"ש הכא דהוי קבוע דאורייתא לדעת הש"ך סקי"ד וט"ז וצ"ע:


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:10
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:10](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:10)

(אות י"ח) **כאיסור ודאי** ע' בס' שער המלך (פ"א ה"ך מהל' י"ט):


###### Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:11
[Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 110:11](https://torahapp.org/share/book/Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/110:11)

(כללי דיני ס"ס בקצרה אות א') **ויש מתירין אם לא נודע הספק איסור.** ע' לעיל (סימן מ"ח) בט"ז (סקי"ח) במ"ש בשם הגהת ש"ד ואו"ה: