## Radak on Psalms Chapter 1

###### Radak on Psalms 1:1:1
[Radak on Psalms 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:1:1)

**אשרי האיש** מלת אשרי היא לעולם בלשון רבים, והטעם כי לא יאשרו האדם בטובה אחת שתמלא בו או בהצלחה אחת שתזדמן לו, אלא בטובות רבות שימצאו בו יאמרו עליו: אשריו! וכלל דוד בזה המזמור תורת האדם ומה שראוי לו לעשות בזה העולם, והגמול הטוב לצדיקים והעונש לרשעים; והוא מזמור נכבד מאוד, לפיכך החל ספרו בו ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Happy the man!** – The word אשׁרי is always used in the plural, the reason being that man is not pronounced “happy” for one good which is found in him, or for one piece of good fortune which befalls him, but for many good things which are found in him men say of him אשׁריו, “Happy is he!” And David includes in this Psalm the law of man and (a description of) what it is proper for him to do in this world, with a reference also to the good reward there is for the righteous and the punishment for the wicked. It is an exceedingly important Psalm, and therefore he opens his book with it and says:


###### Radak on Psalms 1:1:2
[Radak on Psalms 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:1:2)

**אשר לא הלך בעצת רשעים** ספר תחלה הדרך הרע, כמו שאמר גם כן (תהלים לד טו): סור מרע ועשה טוב; כי מתחלה ילמד האדם מנעריו דרך תאות העולם הזה לאכול ולשתות ולשמוח ובהם הוא גדל, כמו שאמר (בראשית ח כא): כי יצר לב האדם רע מנעריו. וכשיעמוד האדם על דעתו ויתחיל להכיר הטוב והרע הזהירו שיסור מדרך הרשעים ולא ילך בעצתם. והרשעים הם החרדים לקנות ממון ותאות לבם בעולם הזה ולא יבחנו בין הטוב והרע ויגנבו ויגזלו ויהרגו בעבור הממון מרוב חרדת לבם. כי ענין הרשע הוא החרדה, כמו והוא ישקט ומי ירשע (איוב לד כט); ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א יד מז); ולא ימלט רשע את בעליו (קהלת ח ח); אל תרשע הרבה (שם ז יז). ומפני זה סמך **הלך** עם **רשעים**; וסמך עמהם **העצה**, כי הם יועצים בני אדם לשמוע להם ומראים להם פנים דרך עצה, כי הוא טוב לאסוף ממון ולשמוח. וברוב ישגה האדם בזה, כי תישר בעיניו הטובה הנראית לו לעיניו ולא יביט לאחריתה. ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Who doth not walk in the counsel of the wicked:** – He first recounts the evil way, as he also says likewise elsewhere (Ps. 34:15): “Depart from evil and do good,” because man first learns, from his youth up, the way of the desires of this world, to eat and to drink and to be merry, and in them grows up, as it says (Gen. 8:21): “for the imagination of man's heart is evil from his youth.” So and (then) when man arrives at years of discretion and begins to distinguish good and evil, he warns him to depart from the way of the wicked and not to follow their advice. Now the wicked are those who are feverishly anxious to amass wealth and the desires of whose heart are in this world, who do not distinguish between right and wrong, but for money's sake steal and plunder and murder because of the exceeding restlessness of their heart. For the root meaning of רשׁע (wickedness) is “restlessness,” as “When He giveth quietness who then can disturb?” (ירשׁיע disquiet) (Job 34:29); “and whithersoever he turned himself he vexed (ירשׁיע disquieted) them” (I Sam. 14:47); “neither shall violence (רשׁע) deliver its masters” (Koheleth 8:8); “Be not overmuch engaged (תרשע) in worldly matters” (ibid. 7:17). It is on this account that he conjoins walk with wicked; and with these he joins counsel, for they counsel the children of men to listen to them and they shew them specious counsel (to the effect) that it is a fine thing to gather riches and to be merry. And man is largely deceived in this, for the good which is visible to his eyes appears best to him and he does not look to its end. And he (the Psalmist) Says:


###### Radak on Psalms 1:1:3
[Radak on Psalms 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:1:3)

**ובדרך חטאים לא עמד** כי החטא יעשה אותו האדם, בהיותו במקומו שוקט, במעשה בדבור ובלב. ופרוש **ובדרך** אינו דרך ההליכה, אלא המנהג ועסק האדם ומעשהו, כמו והודעת להם את הדרך ילכו בה (שמות יח כ); ויאחז צדיק דרכו (איוב יז ט); מעשות דרכיך (ישעיהו נח יג); דרכי ספרתי (תהלים קיט כו); והדומים להם. ופרוש **לא עמד**: לא נתעכב ולא השתדל עמהם ולא עמד בחבורתם, כדי שלא ילמד ממעשיהם.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Nor stand in the way of sinners:** – for man commits sin while he is in his place at rest, in deed and in word and in thought. And the interpretation of and in the way is not the way of walking, but the habit and occupation of the man and his work, as “and shalt shew them the way wherein they must walk” (Exod. 18:20); and “Yet shall the righteous hold on his way” (Job 17:9); “not doing thine own ways” (Isa. 58:13); “I declared my ways” (Ps. 119:26), and passages like these. So the interpretation of nor stand (is): he does not linger with, nor does he devote himself to them, neither does he remain in their company, lest he should learn of their works.


###### Radak on Psalms 1:1:4
[Radak on Psalms 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:1:4)

**ובמושב לצים לא ישב:** ה**לצים** הם הערומים בדעת לרעה ומתגאים ומדברים רעות על בני אדם ונותנים דופי ומום בהם ומגלים סוד זה לזה. והענין הזה לאנשים בטלים יושבי קרנות; ומפני זה אמר: **ובמושב לצים לא ישב.** והנה בשלשה אלה כל תכונות האדם, או הולך או עומד או יושב. והשכיבה בכלל ישיבה היא. ועוד כי השכיבה לישן ברוב, ובעוד שהאדם ישן לא יעשה לא טוב ולא רע. ובאמרו **אשרי האיש** וגומר הרי הוא כאלו הזהירו שלא יעשה כמעשיהם, כי הוא מאשר האדם שנסע מדרכם ונפרש ממעשיהם. ומה שפרשו בו רבותינו זכרם לברכה הוא מה שאמרו (בבלי עבודה זרה יח ב): וכי מאחר שלא הלך היאך עמד? ומאחר שלא עמד היאך ישב? ומאחר שלא ישב היאך לץ? אלא לומר לך: שאם הלך סופו לעמוד, ואם עמד סופו לישב, ואם ישב סופו ללוץ, ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט יב): ולצת לבדך תשא.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Nor sit in the seat of the scornful:** – The scornful are those who are crafty in the knowledge of evil, who boast, and speak evil of the children of men, and slander and blame them, and who reveal secrets one to another. And this expression refers to “idlers who sit at the street-corners,” and for this reason he says: nor sit in the seat of the scornful. Notice that in these three are comprised all man's position, either he walks or stands or sits. And lying down is included in sitting; and further (such) lying-down is chiefly to sleep, and while a man is asleep he does neither good nor ill. When he says, Happy the man! etc., behold, it is as if he warns him against doing according to their works, for he declares the man happy who withdraws from their way and separates himself from their works. And the interpretation our teachers of blessed memory have placed upon it is (represented) by what they have said (Babli, Abodah Zarah 18b): “Inasmuch as he has not walked how has he stood? And inasmuch as he has not stood how has he sat? And inasmuch as he has not sat how has he scorned? it is simply to tell you that if he has walked he will finally stand, and if he has stood he will finally sit, and if he has sat he will finally scorn, and if he has scorned, of him the Scripture says (Prov. 9:12): ‘And if thou scornest thou alone shalt bear it.’”


###### Radak on Psalms 1:2:1
[Radak on Psalms 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:2:1)

**כי אם בתורת יהוה חפצו** אמר: אם סר מדרך הרע ולא עשה טוב הנה לא השלים מעשהו ולא יאמרו עליו אשריו. וכן אמר סור מרע ועשה טוב (תהלים לד טו) ואף על פי שאמרו רבותינו זכרם לברכה (מדרש שוחר טוב במקומו): ישב אדם ולא עשה עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה; הם גם כן פרשו (שם): והוא שבא דבר עברה לידו ונצל ממנה שנאמר סור מרע ועשה טוב, סור מרע על מנת לעשות טוב: וכן הוא אומר (תהלים קיט ג) אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. והם חשבו מי שכבש יצרו למעשה כאלו עשה מצוה כיון שבאה לידו העברה; וכן הוא מה שאמר: אף לא פעלו עולה וגומר: אף על פי שלא פעלו עולה צריך שילכו בדרכיו ויעשו מעשה טוב. וכן אמר: אשרי האיש אשר לא הלך; אלא מה יעשה? **בתורת יי' חפצו.** ובכלל החפץ הלמוד והמעשה כמו עשות חפצך (ישעיהו נח יג) ולא יכשר המעשה מבלי הלמוד.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**But his delight is in the law of the Lord:** – He says: if he has departed from the evil way and yet has not done good, behold, he has not performed his work completely and it is not said of him, “Happy is he!” And so it says: “Depart from evil and do good” (Ps. 34:15). And although our teachers of blessed memory have said (Midrash, Shoher Tob, adloc.), “If a man sits and has not committed sin, he is rewarded as one who performs a mitzvah,” they have also interpreted (ibid.) [Depart from evil and do good] applying it to the case of him to whom transgression has come and who has been delivered from it, as it is said “Depart from evil and do good,” i.e. Depart from evil for the sake of doing good. And so it says (Ps. 119:3), “Yea, they do no unrighteousness; they walk in His ways.” And they hold that he who has conquered his inclination in regard to an action is as one who has performed a mitzvah, when the temptation has befallen him, and so it is as is said, “Yea, they do no unrighteousness,” etc.; although they have done no unrighteousness, still it is necessary that they should walk in His ways and do a good work. And so he says, Happy is the man that walketh not. But what does he do? His delight is in the law of the Lord. And included in delight is both learning and doing, as (in the text) “from doing thy delight” (Is. 58:13); and doing apart from learning is not sufficient.


###### Radak on Psalms 1:2:2
[Radak on Psalms 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:2:2)

**ובתורתו** כפל **בתורתו** כמו נח נח ג' פעמים בפסוק אחד (בראשית ו ט) וה' פעמים ישראל בפסוק אחד (במדבר ה יט) ואחרים זולתם; כי כן דרך לשון עברי. ואמרו (המדקדקים והמפרשים במקומות אין מספר): כי הוא דרך צחות. ורבותינו זכרם לברכה דרשו (בבלי עבודה זרה יט א): בתחלה נקראת תורת יי' ולבסוף שנתחזק בה ללמוד נעשית תורתו ונקראת על שמו. ופרוש

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And in His law:** – He repeats in His law as “Noah, Noah” three times in one verse (Gen. 6:9) and “Israel” five times in one verse (Num. 8:19) and other instances besides, for such is the usage of the Hebrew language. And they say (i.e. the Grammarians and Commentators, in innumerable places) that it is by way of elegance (in diction). And our teachers of blessed memory comment (Babli, Abodah Zarah 19a): first it is called “the law of the Lord,” and lastly, when one is firmly established in it by study, it is made “His law” and is called by His name. The interpretation of


###### Radak on Psalms 1:2:3
[Radak on Psalms 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:2:3)

**יהגה** בלבו כמו הגיון לבי לפניך (תהלים יט טו); כי כבר זכר הלמוד והמעשה: ועתה זכר כונת לבו ומחשבתו, שתהיה היום והלילה מחשבתו על התורה ועל המצות. ולפיכך צוה עליהן בכל מעשה אשר יעשה. כמו שאמרו (אבות פרק א משנה ג): וכל מעשיך יהיו לשם שמים. **ובתורתו יהגה יומם ולילה** שיתעסק בלמוד. ואמרו בדרש (מדרש שוחר טוב במקומו): וכי אפשר להגות יומם ולילה? מלאכתו ואומנותו היכן ומתי יעשה? אלא כל המקים מצות תפלין מעלה עליו הכתוב כאלו למד יומם ולילה. ומהם אמרו (שם): כל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית. ואנחנו נאמר על דרך הפשט: אם נפרש **יהגה** בלמוד הפה, יהיה פרוש **יומם ולילה:** כל עת שיהיה פנוי מעסקי מחיתו בין מן היום בין מן הלילה.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**doth he meditate** – (is) “in his heart,” as, “the meditation of my heart in Thy sight” (Ps. 19:15); for he has already spoken of learning and doing, and now he speaks of the intention and purpose of the heart, that day and night his purpose should be (fixed) upon the Law and the Commandments. And therefore an injunction is given concerning them in every action which he shall perform, as they say (Aboth, chap. i. para. 3), “And let all thy actions be to the name (for the sake) of Heaven.” And (as a matter of fact) in His law doth he meditate day and night because he occupies himself in study. In the Haggadic interpretation (Midrash, Shoher Tob, ad loc.) they say: “And how is it possible to meditate day and night? His work and his trade – how and when should he accomplish these? (Answer) But everyone who fulfils the commandment of the phylacteries, the Scripture gives him credit as if he had studied day and night.” And some say (ibid.): “Everyone who recites the Shema morning and night.” But we say, following the literal sense, if we explain doth meditate of learning by rote, then the interpretation of **day and night** – will be: every time that he shall be free from his business occupations, whether of the day or the night.


###### Radak on Psalms 1:3:1
[Radak on Psalms 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:3:1)

**והיה כעץ** דמה האדם הטוב לעץ **שתול על פלגי מים** ואמר: האדם שיסור מרע ויעשה טוב הנה הוא כעץ השתול על פלגי מים שהוא שבע לעולם, כן הוא ישמח לעולם בחלקו, אם מעט אם הרבה יאכל. ופרוש **פלגי מים:** שיהא פלג מים מזו הפאה ופלג מים מזו הפאה ויעברו תחתיו ולעולם הוא עליהם.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And he shall be like a tree:** – He compares the good man to a tree planted over the streams of water: and says that the man who departs from evil and does good, lo! he is as a tree planted upon streams of water which is continually satisfied; so he rejoices continually in his portion whether he have little to eat or much. And the interpretation of streams of water (is) that there is a stream of water on this side and a stream of water on that side, and they will be passing under it and it will be always over them.


###### Radak on Psalms 1:3:2
[Radak on Psalms 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:3:2)

**אשר פריו יתן בעתו** כי העץ שהוא במקום צמא ומקוה למטר, בעת שלא ירד המטר כפי הצורך, לא יתן פריו בעתו, אלא יתעכב ויאחר להוציא פריו מפני צמאונו; אבל העץ השתול על פלגי מים יתן פריו בעתו.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**That bringeth forth its fruit in its season:** – for the tree that is in a thirsty spot and that longs for rain does not bring forth its fruit in its season so long as the necessary rain does not descend, but is late and backward in putting forth its fruit because of its parched condition; but the tree that is planted upon the streams of water brings forth its fruit in its season.


###### Radak on Psalms 1:3:3
[Radak on Psalms 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:3:3)

**ועלהו לא יבול** כי מפני היובש יבול העלה; וזה שהוא על פלגי מים לא יבול עלהו. **ובעתו** שזכר עומד במקום שנים. כאלו אמר: **לא יבול עלהו בעתו** והוא עת ימות החמה שצריך צלו לבני אדם. והנה ימצאו בו מרגוע בני אדם העוברים ושבים וינוחו תחתיו לצל העלים, וישתו מן המים אשר תחתיו ויאכלו מפריו; כי בימות הגשמים יפלו העלים מרוב האילנות. או על דרך הפלגה הוא, כי אפילו בימות הגשמים לא יפול עלהו, כמו שהוא במקצת העלים מטבע רוב הלחות אשר בם. וכמו שאמר: לא יבול עלהו ולא יתם (יחזקאל מז יב); ואומר והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה (שם). כן האדם הטוב יקחו ממני בני אדם פריו ומוסרו, והוא שילמדו ממנו תורתו ומעשיו הטובים. **ועלהו לא יבול** שיחסו בצל דרכיו הטובים. ורבותינו פרשו (בבלי עבודה זרה יט ב): **יתן בעתו** שמורה בעת שהגיע להוראה ולא קודם עתו; ובהגיע עתו לא ימשיך עצמו מן ההוראה. ופרוש **בעתו:** בעת הלמוד למוד, ובעת המעשה מעשה. ועוד פרשו רבותינו זכרם לברכה (שם בקצת שנוי): **ועלהו לא יבול** שאפילו שיחת חכמים צריכה למוד, כלומר אפילו שיחת חולין שלהם יכול אדם ללמוד ממנה מוסר העולם והנהגת הבריות זה עם זה.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**His leaf also shall not wither:** – for the leaf withers from dryness, but in the case of this (that is planted) over the streams of water – its leaf does not wither. And (the phrase) in its season, which he has mentioned already, is to be supplied here, as if he said: its leaf shall not wither in its season; and this is the hot season when the children of men need its shade. Notice that the children of men who are crossing backwards and forwards find in it (a source of) refreshment, and rest beneath it for the shade of its leaves, and drink from the water under it, and eat of its fruit, for in the rainy season the leaves fall from most of the trees. Or it may be (taken) hyperbolically; for even in the rainy season its leaf does not fall, as is the case with some trees, from the nature of the large amount of sap in them. And as it says, “its leaf shall not wither nor fail” (Ezek. 47:12); it says also, “And the fruit thereof shall be for meat, and the leaf thereof for healing” (ibid.), so from the good man the children of men get his fruit and his instruction, and it is from him they learn his Law (religion) and his good works. Whose leaf also shall not wither, for they will take refuge in the shadow of his good ways. Our teachers have expounded (Babli, Abodah Zarah 19b) bringeth forth in its season (as meaning) that he teaches when he has attained the right to teach and not before his time; but when he has attained his time he does not hold back from the office. And the interpretation of in its season (is) in the time for learning, learning, and in the time for work, work. And further our teachers of blessed memory have interpreted (ibid. with a slight change) whose leaf also shall not wither (as meaning) that even the conversation of the wise must be studied, as though to say that even from their ordinary conversation a man can learn instruction (in the affairs of) the world and (proper) human conduct (in intercourse) one with another.


###### Radak on Psalms 1:3:4
[Radak on Psalms 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:3:4)

**וכל אשר יעשה יצליח:** אם יקחו מן העץ הזה מטע יצליח ויהיה כמוהו; וכן האדם הטוב בניו ותולדותיו יהיו כמוהו. ורבותינו פרשו (שם) **וכל אשר יעשה יצליח:** אם עוסק בתורה נכסיו מצליחין לו. ויש לפרש הפסוק הזה דרך ברכה ושלום ושכר טוב; כי אם יסור מדרך הרעה ויעשה טוב יהיה גמולו שיהיה **כעץ שתול על פלגי מים.** והחכם ר' אברהם אבן עזרא, זכרו לברכה, פרש: כי **פריו** הנפש החכמה שתהיה מלאה תורה וחכמת אלהים להכיר בוראה ומעשיו העומדים לנצח, ותדבק בעולם העליון בהפרדה מעל גויתה כמו הפרי המבושל באילן ויפרד ממנו ואינו צריך לו; כי בעבור הפרי יהיה העץ. **ועלהו לא יבול:** זכרו הטוב, כדרך זכר צדיק לברכה (משלי י ז). **וכל אשר יעשה:** הון ובנים וכבוד.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And whatsoever he produceth shall propser:** – If a cutting is taken from this tree it flourishes and become like it; so also in the case of the good man, his children and his descendants shall be like him. And our teachers (ibid.) have interpreted thus: and whatsoever he produceth (doeth) shall propser – if he “busies himself with Torah (study) his worldly affairs shall prosper.” It is possible also to interpret this verse by way of blessing and peace and good reward; for if he departs from the evil way and does good his recompense will be that he shall be like a tree planted upon the streams of water. The learned Rabbi Abraham ibn Ezra of blessed memory has interpreted (thus): his fruit is the wise soul which shall be full of Torah and divine wisdom, so as to recognise her Creator and His works which abide forever; and will cleave to the world above on her separation from the body, like the fruit which when it ripens on the tree separates itself from and has no further need of it; for the tree exists for the sake of the fruit. Whose leaf also shall not wither – i.e. his good memorial, in accordance with (the text) “the memory of the just is blessed” (Prov. 10:7). And whatsoever he getteth shall prosper – i.e. wealth, children, and honour.


###### Radak on Psalms 1:4:1
[Radak on Psalms 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:4:1)

**לא כל הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח:** אמר: כי הרשעים, ובכללם החטאים והלצים, אינם כן, כי לא יהנו מהם בני אדם ומטובתם, אבל יזיקו להם. ותנועתם לרע היא כמו **המוץ**, והוא הקש הדק שבתבן שלא יהנו ממנו בני אדם **והרוח תדפנו** קל מהרה ויזיק בתנועתו, שיכה העוברים בפניהם ובעיניהם, או **תדפנו הרוח** לבתים או לגנות ויזיק. ולפרוש האחרון שפרשנו הפסוק שלפני זה דרך שכר וגמול טוב, יהיה פרוש זה הפסוק: שיאבדו הרשעים קל מהרה כמו **המוץ אשר תדפנו הרוח.**

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Not so the wicked! But they are like the chaff which the wind driveth away.** – He says that the wicked, and in these the sinners and the scornful are included, are not so, for the children of men are not profited by them and by their good (fortune), but they (only) do them harm. Their impulse also for evil is like the chaff – that is, the light stubble in the straw, which is no use to the sons of men, which the wind driveth away very quickly, and which does harm in its movement, for it strikes passers – by in the face and eyes; or the wind driveth it into houses or gardens, and it does harm (there). And according to the latter interpretation which we have adopted of the previous verse – of requital and good reward – the interpretation of this verse will be, that the wicked will perish very quickly like the chaff which the wind driveth away.


###### Radak on Psalms 1:5:1
[Radak on Psalms 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:5:1)

**על כן לא יקמו רשעים** על כן שהולכים הרשעים בדרך רע בעולם הזה לא יקמו. **במשפט** רצונו לומר: ביום הדין, והוא יום המיתה, לא תהיה להם תקומה.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Therefore wicked men shall not rise up:** – Therefore, since the wicked walk in an evil way in this world, they shall not rise up in the Judgment: He means to say, in the Day of Judgment, and that is the day of death, they shall have no rising again.


###### Radak on Psalms 1:5:2
[Radak on Psalms 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:5:2)

**וחטאים** כם גן, והוא הדין ללצים, לא תהיה להם תקומה. **בעדת צדיקים:** כי הצדיקים במותם תהיה להם תקומה, אבל הרשעים לא תהיה להם תקומה, אלא תאבד נפשם עם גופם ביום המיתה. ואמר: **בעדת** כי כשימות הצדיק נפשו עם נפשות הצדיקים מתענגת בכבוד העליון.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Nor sinners** – likewise; and it is the judgment on the scornful – they shall have no rising again. in the congregation of righteous men: for the righteous, when they die shall have a rising again; but as for the wicked, for them there is none, but their soul shall perish with their body in the day of death. And he says in the congregation, for when the righteous dies his soul is with the souls of the righteous rejoicing in the glory of the Most High.


###### Radak on Psalms 1:6:1
[Radak on Psalms 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:6:1)

**כי יודע יהוה דרך צדיקים** הפסוק הזה פרוש לאשר לפניו. כי אמר **בעדת צדיקים**, ולא פרש באיזה ענין היא עדת הצדיקים לאחר המיתה, לפיכך פרש ואמר: **כי יודע.** ופרוש **יודע:** מכיר ומשגיח להיטיב להם. וכן מה אדם ותדעהו (תהלים קמד ג); אשר ידעו יי' (דברים לד י); כי ידעתי את מכאביו (שמות ג ז); ידעת בצרות נפשי (תהלים לא ח); אני ידעתיך (הושע יג ה). ועל זה הדרך: ואין לי מכיר (תהלים קמב ה); יהי מכירך ברוך (רות ב יט). אומר: שהאל יתעלה אוסף נפשות הצדיקים אליו ויודעם ומכירם להיטיב להם ולהשביעם מטובו ומידיעתו והשגחתו, שהיא הטובה הגדולה והגמול הטוב כמו שנאמר: והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יי' אלהיך (שמואל א כה כט).

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**For the Lord knoweth the way of the righteous:** – This verse is an explanation of the preceding; for he says in the congregation of righteous men without explaining in what sense the congregation of the righteous after death is (to be understood); therefore he interprets and says that (the Lord) knoweth; and the meaning of knoweth is “looks upon and considers with a view to doing them good.” And so (in the passage) “What is man that Thou takest knowledge of him?” (Ps. 144:3); “Whom the Lord knew” (Deut. 34:10); “for I know his sorrows” (Exod. 3:7); “Thou hast known my soul in adversities” (Ps. 31:8); “I did know thee” (Hos. 13:5). In this way too (we understand) “there is no man that will recognise me” (Ps. 142:5); “blessed be he that did recognise thee” (Ruth. 2:19). He says that God who is exalted gathers the souls of the righteous to Himself, and knows them, and recognises them to do them good and satisfy them with His goodness and knowledge and care; for this is the greatest good and the best recompense, as it is said: “and the soul of my Lord shall be bound in the bundle of life with the soul of the Lord thy God” (1 Sam, 25:29)


###### Radak on Psalms 1:6:2
[Radak on Psalms 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/1:6:2)

**ודרך רשעים תאבד:** כי במותם אין להם תקומה כמו שאמר **לא יקמו**; ותאבדנה נפשותם ותלכנה לאבדון כמו שנאמר: ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע (שם).

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**But the way of the wicked shall perish:** – for at their death they have no raising again, as he has said they shall not rise up; but their souls shall perish and go to perdition, as it is said (ibid.): “and the souls of thine enemies, them shall he sling out, as from the hollow of a sling.”