## Radak on Psalms Chapter 19

###### Radak on Psalms 19:1:1
[Radak on Psalms 19:1:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:1:1)

**למנצח מזמור לדוד:**

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**For the Chief Musician. A Psalm of David.** –


###### Radak on Psalms 19:2:1
[Radak on Psalms 19:2:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:2:1)

**השמים מספרים כבוד אל**יש מפרשים (בעל התרגום וזולתו): כדרך או שיח לארץ ותרך (איוב יב ח); וכן שאל נא בהמות ותרך (שם ז); וכן **השמים מספרים**. כי מהנפלאות והמעשים הגדולים שאדם רואה בשמים יספר האדם כבוד האל; וזהו שאמר **אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם**, כלומר: לא שהם מספרים בדברים, אלא ממה שרואה אדם בהם **מספרים** בני אדם **כבוד אל**. ונוכל לפרש: **מספרים** על **השמים** ועל **הרקיע** עצמם, כי במהלכם ובסבובם על סדר נכון יראה כבוד האל יתברך; ואותו הוא הספור וההגדה, על דרך: השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו (תהלים קמז טו). ומה שאמר: **אין אמר ואין דברים**, **אין דברים** כדברי בני אדם, אלא המעשה שיעשו הם הדברים והם הספור וההגדה; וכן אמר: **ובקצה תבל מליהם.** והרב מורה צדק, החכם הגדול רבנו משה פרש (מורה הנבוכים ב ה): **מספרים** על **השמים**. כי דעתו ודעת הפילוסופים, כי הגלגלים חיים משכילים עובדים לאל ומשבחים אותו שבח גדול ומהללים אותו מהללים עצומים וגדולים. ועל כן אמר: **השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע**, ועם כי הספור וההדה אינם בפה ובלשון; וזהו שאמר: **אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם**, אלא הספור וההגדה להם כמו ציור שיציר האדם בלבבו מדברי שבח והודאה מבלי שיוציאם בשפה.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**The heavens declare the glory of God:** – There are interpreters (Targumist and others) who take this as like “Or speak to the earth,and it shall teach thee” (Job 12:8), and “Ask now the beasts, and they shall teach thee” (ibid. 7); and so The heavens declare, for from the wonders and mighty works which man sees in the heavens he declares the glory of God. And this is what he (means when he) says: There is no speech nor words; Their voice cannot be heard, suggesting not that they declare in words, but from what man sees in them the sons of men declare the glory of God. We are able to explain declare with reference to the heavens and the firmament themselves, for by their course and circuit in an appointed order the glory of God – Blessed be He! – is seen; and that is the “declaring” and “telling,” on the analogy of “He sendeth out His commandment upon earth; His word runneth very swiftly.” (Ps. 147:15.) And when he says: There is no speech nor words (he means) no words like the words of men, but the work they do stands for the words, and constitutes the “declaring” and the “telling”; and so he says: And their speech to the end of the world. The great teacher of righteousness, the great sage our Rabbi Moses, has interpreted (Guide for the Perplexed, 2. 5) “declare” of the heavens, for his opinion and that of the Philosophers is that the spheres are living intelligences, serving God and praising Him with great praise, and singing His glory in great and mighty songs. And so he says: The heavens declare the glory of God; And the firmament telleth His handywork, notwithstanding that the “declaring” and the “telling” are not with mouth and tongue. This is what he (means when he) says: There is neither speech nor language; Their voice cannot be heard, but the “declaring” and the “telling” are to them like an image of the words and praises which a man forms in his mind without their actual issuing forth in speech.


###### Radak on Psalms 19:2:2
[Radak on Psalms 19:2:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:2:2)

**ומעשה ידיו מגיד הרקיע:** כפל כי הוא כמו: **השמים מספרים כבוד אל**, כי השמים נקראו רקיע, כמו שנאמר (דניאל יב ג): כזהר הרקיע וגומר; ויתן אתם אלהים ברקיע השמים (בראשית א יז) לדעת מי שפרש כי על הגלגלים נאר. והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: **הרקיע** האויר.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And the firmament telleth His handywork:** – A repetition, for it is equivalent to The heavens declare the glory of God; for the heavens are called “firmament,” as it is said (Dan. 12:3) “as the brightness of the firmament” etc.; “and God set them in the firmament of the heavens” (Gen. 1:17); that is, according to the view of him who regards this as spoken with reference to the spheres. The learned Rabbi Abraham ben Ezra has expounded the firmament as meaning “the air.”


###### Radak on Psalms 19:3:1
[Radak on Psalms 19:3:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:3:1)

**יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת: יביע** ידבר, כמו הנה יביעון בפיהם (תהלים נט ח); תבענה שפתי (שם קיט קעא). ופרושו: **היום** הזה ידבר בעבור **היום**הבא אחריו, ו**הלילה**בעבור **הלילה** שיבא אחריו. כלומר: בסדר התנועות **ביום ובלילה** כמו שהיה מששת ימי בראשית כן הוא וכן יהיה לעולם, לא נשתנה ולא נתחלף דבר; אם כן **היום** הזה מגיד בעבור מחר כי ידוע כי כן יהיה.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Day to day uttereth speech, And night unto night sheweth knowledge.** – יביע, uttereth, i.e. “speaks,” as “Behold, they utter (speak) (יביעון) ivith their mouth” (Ps. 59:8); “Let my lips utter (תנענה) praise” (ibid. 119:171). The interpretation of the verse is: To-day speaks for the sake of the day that comes after it, and to-night for the sake of the night which shall follow it; meaning, in the orderly sequence of the movements (of the heavenly bodies) by day and night as it has been since the six days of Creation, so it is now, and so it shall be for ever: nothing is changed or altered. If so, to-day tells for the sake of to-morrow, for it is certain that so it shall be.


###### Radak on Psalms 19:4:1
[Radak on Psalms 19:4:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:4:1)

**אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם:** כבר פרשנוהו.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**There is no speech nor words; Their voice cannot be heard.** – We have interpreted this already.


###### Radak on Psalms 19:5:1
[Radak on Psalms 19:5:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:5:1)

**בכל הארץ יצא קום קום**בנינם; וכן קו לקו (ישעיהו כה יא), לפי שהבנין יעשה בהטית הקו. כלומר מעשה הגלגלים והככבים **יצא בכל הארץ**; וכן

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Their line is gone out through all the earth:** – Their line, i.e. (the line) of their construction; and so (in the verse) “line upon line” (Is. 28:10), because the structure is made by stretching out the line. He means that the work of the spheres and constellations has gone out into all the earth. And so


###### Radak on Psalms 19:5:2
[Radak on Psalms 19:5:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:5:2)

**ובקצה תבל מליהם** והנה מעשיהם דבריהם.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And their speech to the end of the world:** – See, their works are their words.


###### Radak on Psalms 19:5:3
[Radak on Psalms 19:5:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:5:3)

**לשמש שם אהל בהם: לשמש שם אהל** ומקום בגלגלים. ואמר הספור על השמש לפי שהוא המאור הגדול ושישיג ממנו לבני אדם תועלת גדולה יותר משאר הככבים במאורו ובחמו לבני אדם, ולשאר בעלי חיים ולצמחים. ובאמרו: **בהם** רצונו לומר: באחד מהם, כמו ויקבר בערי גלעד (שופטים יב ז); והוא הגלגל הרביעי משבעת הגלגלים שבהם שבעה ככבי לכת. ואמר: **בהם**, כי אלה הככבים תקועים בגוף הגלגלים. וכן אמר (בראשית א יז): ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, ולא אמר על רקיע; וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (מדרש תנחומא בראשית ה): הככבים קבועים ברקיע כמסמרים הקבועים בדלת.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**In them hath He set a tabernacle for the sun:** – For the sun He hath set a tabernacle and a place in the spheres. The enumeration refers to the sun because he is the great light and because there obtains to men from him a greater benefit than from the rest of the stars through his light and heat, to men and to the rest of living things and to the plants. And when he says in them, he means in one of them, as he was buried “in (one of) the cities of Gilead” (Judges 12:7); and this (location) is the fourth of the seven spheres in which are the seven planets. He says in them, because these stars are fixed in the body of the spheres. And so it says (Gen. 1:17): “And God set them in the firmament of the heaven” and it does not say upon the firmament. And so, too, in the words of our Rabbis of blessed memory (Midrash Tanhuma, 2 Gen. v.), “The stars are fixed in the firmament like the nails which are fixed in a door.”


###### Radak on Psalms 19:6:1
[Radak on Psalms 19:6:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:6:1)

**והא כחתן יצא מחפתו** בשחר בצאתו בזהרו ובהדרו הוא **כחתן יצא מחפתו** שהכל שמחים לנגדו, כן השמש הכל שמחים לאורו. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: שדמהו **לחתן יצא מחפתו** שהוא נכסף לשוב לכלתו, כן השמש שב בכל יום למקום זריחתו. ודמהו גם כן לגבור ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And he is like a bridegroom coming forth from his chamber:** – In the morning as he comes out in his brightness and beauty he is like a bridegroom coming forth from his chamber, for all rejoice before him; so of the sun, all rejoice at his light. And my revered father – may his memory be blessed! – has interpreted that the Psalmist compares him to a bridegroom coming forth from his chamber because the latter is longing to return to his bride, and so the sun returns each day to the place of his brightness. The text also likens him to a strong man, and says:


###### Radak on Psalms 19:6:2
[Radak on Psalms 19:6:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:6:2)

**ישיש כגבור לרוץ ארח:** לפי שלא יכשל במרצתו. ואמר: **ישיש כגבור**, כי הגבור שש ושמח בצאתו למלחמה. וכן אמר בזכרו גבורת הסוס (איוב לט כא): וישיש בכח יצא לקראת נשק; כן השמש ישיש בצאתו. והנצתו והצצתו וזריחתו הוא הששון והשמחה.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**He rejoiceth as a strong man to run his course:** – because he does not stumble in his running. And he says, He rejoiceth as a strong man, for the strong man rejoices and is glad on going out to war. And so it says in mentioning the strength of a horse: “he rejoiceth in his strength: He goeth out to meet the armed men” (Job 39:21); so the sun rejoices in his going forth. His rising and shining and brightness are the rejoicing and gladness.


###### Radak on Psalms 19:7:1
[Radak on Psalms 19:7:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:7:1)

**מקצה השמים מוצאו** ממזרח.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**His going forth is from the end of the heaven** – i.e. from the east:


###### Radak on Psalms 19:7:2
[Radak on Psalms 19:7:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:7:2)

**ותקופתו על קצותם על**כל **קצות** השמים הוא מהלכו. ואמר: **ותקופתו** שפרושו: סבובו, כמו תקופת השנה (שמות לד כב), לפי שסובב הרוחות וישוב למקום זריחתו, כמו שאמר שלמה (קהלת א ו): הולך אל דרום וסובב אל צפון, שמהלכו ביום נראה ברוח דרום והולך למערב וסובב רוח צפון בלילה עד שישוב בבקר אל הרוח שזרח ממנו. וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי ערובין נו א): הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה. וזה למראית העין לבד, לפי שמהלכו נוטה לצד דרום, אבל לא ילך לפאת דרום. אך לפי חכמת התכונה לא נאמר זה בתקופת היום אלא בתקופת השנה שהוא אל דרום בימי החרף ובצפון בימי הקיץ, וזה נראה לעינים וידוע וברור. וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה, בפרקי רבי אליעזר (פרק ששי) הולך אל דרום בתקופת תשרי ובתקופת טבת, וסובב אל צפון בתקופת ניסן ובתקופת תמוז.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And his circuit over the ends of it:** – Over all the ends of the heaven is his course. And he says: And his circuit, the interpretation being “his round,” as “the cycle (round) of the year” (Exod. 34:22), because he goes round the (four) quarters and returns to the place of his rising, as Solomon says (Koh. 1:6): “He goeth toward the south and roundeth unto the north” because his course in a day is seen in the south quarter, and he proceeds to the west, and rounds the north quarter at night until he returns in the morning to the quarter from which he rose. And so, in the words of our Rabbis of blessed memory (Babli, 'Erubin 56a), “He proceeds towards the south by day and goes round to the north at night.” This, however, is in appearance only; for his course inclines toward the south side, but does not go to the angle of the south. But according to Astronomy, this is not said of the cycle of the day, but of the year, because he (the sun) inclines southwards in winter and to the north in summer, and this is apparent to the eyes and clear and certain. And so, in the words of our Rabbis of blessed memory, in the Chapters of Rabbi Eliezer (ch. 6): “He goes towards the south in the Tekuphah of Tisri and in the Tekuphah of Tebeth, and goes round to the north at the Tekuphah of Nisan and the Tekuphah of Tammuz.”


###### Radak on Psalms 19:7:3
[Radak on Psalms 19:7:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:7:3)

**ואין נסתר מחמתו:** כי הוא השמש בכל העולם הוא; ואף על פי שאינו בשוה בכל מקום. ואמר: **ואין נסתר מחמתו**, ולא אמר: **ואין נסתר** ממאורו, כי יוכל האדם להסתר ממאורו ולא מחמו, כי אפילו בחדרי חדרים ישיגנו חמו. והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: **ואין נסתר מחמתו**, כי חם השמש בעולם כדמות חם הלב בגוף כראית חכמת התולדת, והנה הוא חיים לכל הגופות: אם כן פרושו: **אין נסתר**מתועלת **חמתו**.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And there is nothing hid from the heat thereof:** – for it is the same sun in all the world, and that although he is not equally in every place. And he says: And there is nothing hid from the heat thereof, but does not say And there is nothing hid from the light thereof for man is able to hide from (the sun's) light, but not from his heat; even in his innermost chamber (the sun's) heat reaches him. And the learned Rabbi Abraham ben Ezra ex-pounds: And there is nothing hid from the heat thereof “for the sun gives heat in the world just as the heart produces warmth in the body, as Physiology proves; and he is (gives) life to all bodies.” If this is right, the interpretation will be: There is nothing hid from the benefit of his heat.


###### Radak on Psalms 19:8:1
[Radak on Psalms 19:8:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:8:1)

**תורת יהוה** מה שסמך ענין התורה לענין השמש? רצה לומר: כמו שהשמים והשמש והגלגלים מעידים ומספרים על כבוד האל ועל חכמתו, כן התורה והמצות אשר צוה לעמו ישראל מעידות על חכמתו ועל ישרו כמו שאמר (דברים ד ח): אשר לו חקים ומשטים צדיקם ככל התורה הזאת. ועוד אמר: כמו שהשמים והשמש מועילים לעולם ובהם העולם עומד כן **התורה**, שהיא **תמימה**והיא **משיבת נפש** וקיום הנפש בה כמו שקיום העולם בשמש; כי הנפש בגוף כמו הגר בארץ נכריה שאין לו עוזרים וסומכים, כי עוזרי הגוף רבים רודפים אחר התאוה והיא כיחידה ושבויה ביניהם. וכן אמר שלמה והמשיל אותה לאיש מסכן וחכם (קהלת ט טו). והנה **התורה משיבת הנפש** שמורה האדם הדרך הישרה ומסירה אותו מתאות העולם וממכשולות רבים. והנה היא **משיבה** את **הנפש** משביה וממאסרה אל תולדתה ואל מקום כבודה. וספר דוד בתורה ובמצות ובמשפטים על אמתתם ועל ישרם. **והתורה** היא תכונת המצוה היאך תעשה, והוא מענין ולא שמעתי בקול מורי (משלי ה יג); ולהורת נתן בלבו (שמות לה לד), שמורה על תכונת הדבר, כמו תורת הבהמה והעוף (ויקרא יא מו), תורת המצרע (שם יד ב); תורת הילדת (שם יב ז); תורת הזב (שם טו לב); תורת הנזיר (במדבר ו כא); ואף על פי כן הספר נקרא בשם **התורה** מבראשית עד לעיני כל ישראל כמו שכתוב (דברים לא ט): ויכתב משה את התורה הזאת; לקח את ספר התורה הזה (שם כו); כי ספר מעשה בראשית וספר ענין האבות, וכן ספר כל שאר הדברים כלם מורים על האל, כי הוא יוצר העולם ועל טובתו ועל ברואיו והשגחתו בטובים וברעים. והזכיר **המצות**, והוא מה שצוה האל לעשות בדרכי עבודת האל ואהבתו כאדון המצוה לעבדו. **והעדות** היא מה שהוא עדות בין ישראל לאל שקבלו הם אותו לאלה והוא קבלם לעם סגלה, כמו ארון העדת (שמות כה כב); אהל העדות (במדבר יז כג). כי המצות אשר צוו ישראל בהן הן עדות, והלחות שהיו בהם עשרת הדברים, שהם כל התורה כלה, והדברים ההם היו עדות גדולה לישראל בראותם כבודו על הר סיני בקולות ולפידים; והמראה הגדול ההוא הוא עדות להם ולבניהם עד עולם. וכן שמירת השבת והמועדים להם עדות ואות וזכרון; ושמטה ויובל הכל הוא עדות להם ולבניהם עד עולם, כמו שאמר כי לי כל הארץ (שמות יט ה); עבדי הם (ויקרא כה נה). ואמר: **פקודי יי'** על מצות השכל, שהאל הפקידם ונתנם בלב; והשכל מורה עליהם: ואמר: **היראה**, שהיא ראשית המצות ועקרן, כי העבד אם לא יירא האדון לא יעשה מצותו. והיראה הגמורה בסתר. ואמר: **המשפטים**, שהם הדינים בין אדם לחברו. והנה זכר לכן כל לשונות המצוה לבד **חקים**. והטעם כי אמר עליהן **תמימה,** **משיבת נפש, נאמנה, מחכימת פתי, ישרים, משמחי לב, ברה, מאירת עינים, טהורה, אמת, צדקו יחדיו, הנחמדים ומתוקים:** וכל זה לא יתכן לומר אלא על המצות שטעמן גלוי ונראה: והחקים כמו אכילת חזיר ולבישת שעטנז והדומין להן שאין טעמם גלוי לכל, איך יאמר עליהם **נחמדים ומתוקים וטהורים?** ואף על פי שהם כן למי שטעמם נראה לו, הנה אין טעמם נראה לרוב בני אדם. ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**The Law of the Lord:** – Why does he join the idea of the Law with that of the sun? His meaning is, that as the heavens and the sun and the spheres are witnessing to and declaring the glory of God and His wisdom, so the Law and the Commandments which He has commanded His people Israel witness to His wisdom and uprightness, as it says (Deut. 4:8), “(What great nation is there) that hath statutes and judgments so righteous as all this Law?” And further he says that as the heavens and the sun benefit the world, and through them the world continues to exist, so is the Law, which is perfect and restores the soul, and upon which (depends) the preservation of the soul as the preservation of the world (depends) upon the sun; for the soul in the body is as a stranger in a foreign land who has none to help or assist him, for the agents which minister to the body are for the most part such as follow after the appetites, and she (the soul) is as a solitary one and captive amongst them. So also says Solomon, who compares her to a poor wise man (Koh. 9:15). And notice the Law restoreth the soul in that it teaches man the right way and draws him away from worldly desires and from many stumbling-blocks. And notice it restoreth the soul from captivity and confinement to her (rightful) birth and the place of her glory. And David declares in respect of the Law and the commandments and the judgments, their truth and uprightness. Now the Law (תורה, lit. teaching) is the orderly setting forth of the commandment with reference to the manner of its performance; and this (may be understood) from the general sense of such passages as “I have not obeyed the voice of my teachers (מורי)” (Prov. 5:13); “and to teach (להורת) He hath put in his heart” (Exod. 35:34); for (the Torah) teaches the ordering of a thing, as “the law (Torah) of the beast and of the fowl” (Lev. 11:46); “the law of the leper” (ibid. 14:2); “the law of her that beareth” (ibid. 12:7); “the law of him that hath an issue” (ibid. 15:32); “the law of the Nazirite” (Num. 6:21). Nevertheless the book (itself) is called by the name of the Law (Torah) from Genesis to Deuteronomy, as is written (Deut. 31:9): “And Moses wrote this Law”; “Take this book of the Law” (ibid. 26); (this is) because it narrates the history of Creation and also narrates the affairs of the Fathers; it likewise sets forth every single one of the things which teach about God: that He is the founder of the world, of His goodness and of the beings created by Him, and His providence in the case both of the good and the evil. He mentions the commandments also – that is, what God commanded (man) to do in the ways of the service of God and love of Him, as of a master who gives commandment to his servant. And the testimony – that is, what was testimony between Israel and God, that they had accepted Him for (their) God, and He had accepted them for a peculiar people; cf “the ark of the testimony” (Exod. 25:22); “the tent of the testimony” (Num. 17:23). For the commandments about which Israel received commands – these are the testimony, and also the tables which had on them the Ten Words, which contain (are) the whole Law entirely; and these Words were a great testimony to Israel when they saw His glory on Mount Sinai in the thunderings and lightning; and that great sight was the testimony to them and their children for ever. So also the observance of the Sabbath and the festivals is to them a testimony and a sign and memorial; the (year of) release also, and the jubilee – all is a testimony to them and their children for ever; as it says, “for all the earth is Mine” (Exod. 19:5); “they are My servants” (Lev. 25:55). He says: the precepts of the Lord in respect of the commandments of the understanding which God has ordained and put in the heart; and about these the understanding teaches. He says fear because it is the beginning of the commandments and their root; for the servant, unless he fear the master, will not do his behests, and perfect fear is in secret. He says also judgments – that is, the rules (that are to be observed) between a man and his fellow. Now it is to be noticed he has mentioned for us all the different kinds of commandments except “statutes” (חקים). The reason is that he applies to them (such epithets as) perfect, restoring the soul, sure, making wise the simple, right, rejoicing the heart, pure, enlightening the eyes, clean, true, righteous altogether, to be desired, and sweet; all which it is only admissible to apply to the commandments whose reason is clear and apparent; whereas the “statutes,” such as those regarding the eating of swine's flesh and wearing mixed stuffs and the like, whose reason is not clear to all how could it be said of them that they are to be desired, are sweet and pure? And although they are such to him to whom their reasonableness is apparent, yet this is not apparent to the great majority of men. And he says:


###### Radak on Psalms 19:8:2
[Radak on Psalms 19:8:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:8:2)

**תמימה** שהיא שלמה כלה, לא יחסר דבר בה מכל הדברים שצריך אדם להם בעולם הזה ובעולם הבא. ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**is perfect:** – because it is altogether complete; not one thing is lacking in it of all the things a man needs in this world and in the world to come. And he says:


###### Radak on Psalms 19:8:3
[Radak on Psalms 19:8:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:8:3)

**משיבת נפש** כמו שפרשנו. ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**restoring the soul:** – in the sense we have interpreted. He says also:


###### Radak on Psalms 19:8:4
[Radak on Psalms 19:8:4](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:8:4)

**עדות יהוה נאמנה** כי אין כזב בה כי שכן הכבוד בישראל לעיני כל ישראל, אין מכחיש ומפקפק. ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**The testimony of the Lord is sure:** – for there is no falsehood in it; for the Glory rested on Israel in the sight of all Israel, there was none to contradict or gainsay. And he says:


###### Radak on Psalms 19:8:5
[Radak on Psalms 19:8:5](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:8:5)

**מחכימת פתי:** כי כל דברי המשכן חכמה נפלאה, כי לא דבר רק הוא המנורה והמזבחות והיריעות. וכן כל הדברים כלם מורים על חכמה שיקראו אותו החכמים העולם האמצעי, שהוא דמות העולם העליון ודמות העולם הקטן. וכן שמירת השבת היא חכמה גדולה, שיחקור האדם בגללה על חדוש העולם וכל מעשה בראשית, והיא חכמת הטבע. ואמר על התורה (דברים ד ו): כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים וגומר. ואמר (שם): רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. ואף על פי שמחלק התארים האלה ואמר **לתורה: תמימה, משיבת נפש,** ואמר על **העדות: נאמנה, מחכימת פתי,** וכן לאחרים; כלם שוים בתארים. ולא אמר התאר הזה על האחד; והוא הדין על חברו, אלא שסמך כל תאר אל המתואר הקרוב אליו, ושצריך ללמוד עליו כפי התאר כמו שפרשנו וכמו שנפרש.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**making wise the simple:** – For all the things of the Tabernacle (embodied) wonderful wisdom; for no (mere) thing(s) were the lamp-stand and the altars and the curtains. And so all the things (sc. of the Tabernacle) entirely teach of wisdom, so that the wise call it (the Tabernacle) the middle world, for it is a likeness of the upper world and of the little (lower) world. So also the observance of the Sabbath is a (source of) great wisdom, for on its account man will investigate the question of the world's renewal and all the work of creation, and that (results in) Natural Science. It (Scripture) says also of the Law (Deut. 4:6): “for-this is your wisdom and your understanding in the eyes of all the people” etc. Again, it says (ibid.): “Surely this great nation is a wise and understanding people.” Yet although he distributes these attributes and says of the Law that it is perfect and restores the soul, and of the testimony that it is sure, making wise the simple, and similarly of the rest, all share the attributes. He does not apply this attribute to one (only); the same applies also to the other, except that each attribute is attached closely to the substantive nearest it; and that it is necessary to study it in the light of the attribute in accordance with the way we have interpreted and shall interpret.


###### Radak on Psalms 19:9:1
[Radak on Psalms 19:9:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:9:1)

**פקודי יהוה** היינו מפרשים **פקודי** מצות כתרגומו, אלא שאמר אחר כן **מצות יי'**, לפיכך נפרש **פקודי** מגזרת והיה האכל לפקדון (בראשית מא לו), שהוא ענין הגניזה וההנחה. והם הדברים שהשכל מורה עליהם, ואמר: שהם

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**The treasures of the Lord:** – We should have interpreted פקודי as “commandments” in accordance with its Targum, only that he speaks afterwards of the commandment of the Lord; so we interpret פקודי here on the analogy of “And the food shall be for a store (פקדון)” (Gen. 41:36), where the meaning is that of treasuring and depositing. They are the things about which reason teaches. He says of them also that they


###### Radak on Psalms 19:9:2
[Radak on Psalms 19:9:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:9:2)

**ישרים** אין בהם נפתל ועקש; שאם לא היו כן לא היה השכל מורה עליהם. ומזה הטעם הם

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**are right:** – There is in them no perversion nor crookedness, for if they were not so reason would not be teaching concerning them. And for this cause they


###### Radak on Psalms 19:9:3
[Radak on Psalms 19:9:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:9:3)

**משמחי לב** כי החכם ישמח על שכלו. וכאשר יגבר על הגוף וינהגהו בדרכי השכל אין שמחה בעולם כשמחה ההיא, והיא שמחת הנפש. לפיכך אמר: **משמחי לב**, ולא אמר משמחי האדם, כי האדם ישמח לתאות העולם, אבל השכל, והוא הלב, לא ישמח כי אם בדרכי שכל. וכן אמר (תהלים קיט קיא): כי ששון לבי המה. ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**rejoice the heart:** – for the wise man rejoices over his understanding; and when it gains control over the body and leads it in the ways of understanding there is no joy in the world like that joy, which is the joy of the soul. For this reason he says rejoicing the heart, and does not say rejoicing “man,” for man rejoices in the lusts of the world; but the understanding – that is, the heart – rejoices only in the ways of understanding. And so it says (Ps. cxix. iii): “For they are the rejoicing of my heart.” And he says:


###### Radak on Psalms 19:9:4
[Radak on Psalms 19:9:4](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:9:4)

**מצות יהוה ברה** כל **מצוה ומצוה** במקום שהיא היא **ברה** וזכה מאין כל סיג; והיא

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**The commandment of the Lord is pure:** – Every single commandment wherever it is is pure and bright without any alloy: and it


###### Radak on Psalms 19:9:5
[Radak on Psalms 19:9:5](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:9:5)

**מאירת עינים:** כי העם שהם בלא מצות הולכים בחשך; כי המצות יאירו הלב, והם מדרגה לעלות אל הכבוד הגדול.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**enlightens the eyes:** – because people who are without the commandments walk in darkness, for the commandments give light to the heart and are the steps by which to ascend to the great Glory.


###### Radak on Psalms 19:10:1
[Radak on Psalms 19:10:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:10:1)

**יראת יהוה טהורה** והם הדברים שיעשה אדם אותם בסתר, או בלי דעת כמו הגנבה וזיוף המדות והמשקלות, והדומים להם; והם הדברים שכתוב בהם: ויראת מאלהיך אני יי' (ויקרא יט יא יב יד לב כה יז לו מג). **והיראה הטהורה** מאין סיג; כי הדברים הרעים שהם בגלוי ימנע האדם מעשותם מיראת בני אדם. והנה הכסף ההוא אינו טהור, כי יש בו סגים; אבל הדברים שהם נסתרים וימנע אדם לעשותם מיראת האל לבדו, **היראה** ההיא **טהורה**, כי אין בה סגים. ואמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**The fear of the Lord is clean:** – with reference to the things a man does in secret or without their being known, like theft, or falsifying measures and weights, and such like; and these are the things about which it is said, “But thou shall fear thy God, I am the Lord” (Lev. 19:11, 12, 14, 32; 25:17, 36, 43). And the fear which is clean is without dross; for a man will refrain from performing wicked deeds which are public from fear of men; but such metal is not pure, for there is alloy in it; but if from performing secret things a man refrains by reason of the fear of God only, that fear is clean, for in it there is no alloy. And he says:


###### Radak on Psalms 19:10:2
[Radak on Psalms 19:10:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:10:2)

**עומדת לעד** כי יש מצות שיש להן מקום וזמן; והדברים שהם ב**יראת יי'**, הם עומדים לעד, אין להם זמן. או אמר: **עומדת לעד**, על כל התורה, שלא צוה האל בה לזמן, אלא עד עולמי עד היא. ולא כדברי הכופרים הנצרים שאומרים: כי התורה שנתנה בהר סיני היה לה זמן עד עת בא ישו הנצרי, כי עד זמנו היתה גופנית, ומעת שבא הוא צוה להבין אותה רוחנית; ודבריהם דברי רוח תהו והבל. כי המצות שהם אומרים שהן בדרך משל ולא יובנו כמשמען, הרי האל צוה עליהן בפרוש, ולא על דרך משל. אם כן שאר המצות לא יבין אדם על דרך משל כי אם כמשמען. כי אם היו המצות על דרך משל, היו המצות בספק, זה אומר הדבר הנסתר בו כך הוא, וזה אומר כך הוא; והכתוב אומר (דברים ל יא) כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא. ואם היו במצות דברים נסתרים ולא יובנו כמשמעם הרי הם נפלאים ורחוקים.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**enduring for ever:** – because these are commandments which are limited as regards place and time, while the things which stand in the fear of the Lord endure for ever. They have no time-limit. Or he says endure for ever with reference to the whole Law, inasmuch as God did not appoint it for a time only, but it is for ever and ever. It is not as the unbelieving Nazarenes say when they assert that the Law which was given on Mount Sinai was valid only for a time, until the advent of Jesus the Nazarene; that unto his time it was carnal, while after his advent he commanded it to be understood spiritually; but their words are windy, empty, and vain. For the. commandments, which they say are figurative and not to be understood according to their literal sense, God enjoined explicitly and not by way of figure. Such being the case, no one would understand the rest of the commandments in a figurative sense, but according to their literal meaning; for if the commandments were figurative they would be uncertain; one would say that the hidden meaning is such and such, and another would say it is so and so; but the Scripture says (Deut. 30:11) “For this commandment which I command thee this day is not too hard for thee, neither is it far off.” And if there had been in the commandments hidden meanings, and if they were not to be understood in their literal sense, then they would be “hard ”and “far off.”


###### Radak on Psalms 19:10:3
[Radak on Psalms 19:10:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:10:3)

**משפטי יהוה אמת צדקו יחדו:** כבר פרשנו המשפטים שהם הדינים שבין אדם לחברו, וכלם הם דברי **אמת** גלוים לעינים, וכלם **יחדו צדקו** אין באחד מהם עול. ויש מפרשים הטעם שסמך התורה לשמש להגדיל תועלתה על תועלת השמש; כי יש דברים שהשמש מזיק והתורה מועילה בכל הדברים לפיכך אמר **תורת יי' תמימה**: שלמה היא, כי בכל דרכי העולם הזה והעולם הבא ימצא האדם תועלת בה. ואמר: **משיבת נפש**, כי השמש כשישב האדם לחמו יותר מדאי שמא יחלה חולי מות, כמו שאמר ביונה (ד ח): ותך השמש על ראש יונה ויתעלף; והתורה לא כן, כי היא **משיבת נפש** לגוף ומתקיים בה. ופעמים שהשמש יכנס במוחו של אדם וישתגע; והתורה לא כן אלא **מחכימת פתי**. וכשישב אדם לשמש הרבה ידאג לחמה; ולא כן **פקודי יי'** שהם **משמחי לב**. והשמש כאשר יסתכל אדם בעצם השמש תכהינה עיניו; **ומצות יי'** לא כן, כי היא **ברה מאירת עינים**. והשמש יכסוהו עננים; **ויראת יי' טהורה** וזכה, לא יכסנה דבר ולא יסיתרנה. והשמש מאיר ביום ולא בלילה; **ויראת יי' עומדת לעד**. והשמש אין אורו וחמו שוה כל היום, כי עד חצי היום יוסיף ומחצי היום ואילך יחסר; ולא כן **משפטי יי'**, אלא **אמת צדקו יחדיו** ולא מכחישים זה את זה.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**The judgments of the Lord are true, righteous altogether:** – Already we have interpreted the “judgments” as being the regulations (which govern the relations) between a man and his fellow, and they are all words of truth open to the eyes, and they are all righteous altogether in none of them is there injustice. There are some, however, who explain the reason for his juxtaposition of the Law and the sun as designed to shew the benefit derived from it (the Law) as greater than that of the sun; for there are some things which the sun injures, but the Law is beneficial in all matters, and therefore he says the Law of the Lord is perfect; it is complete, for in all the ways of this world and the world to come men find benefit in it. And he says restoring the soul, for as for the sun, when a man rests in its heat too much, he may be seized with a fatal illness, as it says of Jonah (4:8), “And the sun beat upon the head of Jonah that he fainted.” The Law, however, is not so, for it restoreth the soul to the body, which is preserved by it. It happens also sometimes that the sun enters into a man's brain and he goes mad; but the Law is not so, but giveth understanding to the simple. Also when a man remains (exposed) to the sun much, he is fearful of heat; but not so is it with the treasures of the Lord, for they rejoice the heart. As for the sun, when a man looks at its body intently his eyes grow dim, but it is not so with the commandment of the Lord, for it is pure, giving light to the eyes. The clouds conceal the sun; the fear of the Lord, however, is clean and bright, and nothing conceals nor hides it. The sun gives light by-day, but not by night; the fear of the Lord abideth for ever. The light and heat of the sun are not equal all through the day, for till midday it increases and from midday, and onwards it decreases; but it is not so with the judgments of the Lord, for they are true, righteous altogether, and do not contradict one another.


###### Radak on Psalms 19:11:1
[Radak on Psalms 19:11:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:11:1)

**הנחמדים מזהב**אמר: כי דברי התורה והמצות הם **נחמדים** יותר **מזהב**

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**More to be desired are they than gold:** – He says that the words of the Law and the commandments are to be desired more than gold.


###### Radak on Psalms 19:11:2
[Radak on Psalms 19:11:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:11:2)

**ומפז** הוא הזהב הטוב הנקי וזהו:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Yea, than fine gold** – that is, the good and purified gold; but this is


###### Radak on Psalms 19:11:3
[Radak on Psalms 19:11:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:11:3)

**רב** כמו על כל רב ביתו (אסתר א ח) שהוא גדול בחשיבות ובגדלה. או יהיה פרוש **רב** במנין; ויהיה טעם **רב** על **זהב** ועל **פז**, כי בני אדם יתאוו לממון **רב זהב ופז**. ויש מפרשים (אבן עזרא וזולתו): **פז:** אבנים יקרות, והאדם יתאוה אליהן; והמשכילים יתאוו יותר לתורה ולחכמה. וכן אמר שלמה (משלי ג טו): וכל חפציך לא ישוו בה. כי הממון הוא בעולם הזה ולא בעולם הבא; והחכמה בעולם הזה ובעולם הבא. והממון יגזלו אותו או יגנבו אותו מהאדם או יאבד ממנו בים או ביבשה; והחכמה לא תהיה נגזלת ונגנבת, ולא תאבד מבעליה. והממון אם יתן האדם אותו, או יסחר אותו, לא ישאר בידו מה שיתן; והחכמה אם ילמד אותה לאחר לא תצא מידו אבל יוסיף בחכמה. הנה כי דברי התורה והחכמה **נחמדים** למשכילים יותר **מזהב ומפז רב.**

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**(which is) superior (רב):** – as “to every superior person (רב) of his house” (Esther 1:8) – because it is great in estimation and distinction. Or the interpretation of רב will be of number (much); and the sense of רב will then be applicable to both gold and fine gold, for men desire money, much gold and fine gold. There are interpreters (Ibn Ezra, and others beside him) who take פז as meaning precious stones, and these also man desires; but those who have understanding desire the Law and wisdom more. So also says Solomon (Prov. 3:15): “And none of the things thou canst desire are to be compared unto her.” For money is in this world and not in the world to come, while wisdom is both of this world and the world to come. And money is stolen, or man is robbed of it, or he loses it by sea or by land; but wisdom cannot be stolen nor taken in robbery, nor is it lost by those that possess it; money, on the other hand, if a man gives it away or trades with it, he has none left to give; but if a man teaches another wisdom it does not leave his hand, but he increases in wisdom. Behold, then, the words of the Law and wisdom are more to be desired hy the intelligent than gold, yea, than much fine gold.


###### Radak on Psalms 19:11:4
[Radak on Psalms 19:11:4](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:11:4)

**ומתוקים מדבש ונפת צופים:** כי **הדבש** הוא המאכל שיערב לאדם יותר משאר המאכלים; ואף על פי כן אם יוסיף לאכל ממנו יזיק לו ויקיאנו, והמאכל יועיל לו לפי שעה; ולא כן החכמה, כי כל מה שיוסיף בה תועילנו ותועיל לו לעולם. ולפי שאמר **הנחמדים**: ולמי הם **נחמדים ומתוקים?** למשכילים וליראי יי', לפיכך אמר:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**And (are) sweeter than honey and the honeycomb:** – for honey is the food which is sweeter to man than any other; yet not-withstanding, if he continues to eat it, it does him harm and causes him to vomit; and food profits him (only) for the time being; but it is not so with wisdom, for, however much he increases therein, she will benefit him, and continue to benefit him for ever. And, as he says, they are to be desired. And by whom are they to be desired, and to whom are they sweet? To the wise and God-fearing. Therefore he says:


###### Radak on Psalms 19:12:1
[Radak on Psalms 19:12:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:12:1)

**גם עבדך נהר בהם** כלומר: גם אני מהם; אף על פי שאינני מן החכמים **עבדך** אני, וחרד למצותיך ו**נזהר בהם**, והם **נחמדים ומתוקים** לי. גם ידעתי כי

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Moreover, by them is Thy servant warned:** – meaning, I also am of them; although I am not among the wise, I am Thy servant and tremble at Thy commandments and am warned by them, and they are desired by and are sweet to me. Also I know that


###### Radak on Psalms 19:12:2
[Radak on Psalms 19:12:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:12:2)

**בשמרם עקב רב:** מלבד המתיקות והחמדה שימצא המשכיל **בהם**, תשתוקק הנפש המשכלת ותכסוף אל החכמה, אף על פי שלא יהיה לה זה גמול. כי טבע הנפש המשכלת שתתאוה אל החכמה כמו שהיה טבע הנפש המתאוה אל המאכל הערב; אם כן החכמים עוסקים בתורה ובחכמה מטבע, אף על פי שלא יקוו מול כזה. ואמר דוד: **בשמרם עקב רב** עוד יותר על התאוה. כי אני והמשכילים שמתאוים אליהם עוד יש לנו בשמירתם שכר **רב** שאתה מטיב לשומרי המצות בעולם הזה ובעולם הבא, אלא שעקר השכר הוא לעולם הבא. לפיכך נקרא השכר **עקב רב** כמו שהעקב הוא סוף הגוף, כן השכר סוף המעשה, והמעשה לא ימר לאדם עד יום מותו.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**In keeping them there is great gain:** – Apart from the sweetness and the pleasure the wise man finds in them, the wise soul would pine and be eager for wisdom, even though it had not this recompense, for it is the nature of the wise soul to long, for wisdom, just as it is natural for the soul to long for sweet food. Such being the case, the wise busy themselves in Torah-study and in wisdom by nature, although they do not look for recompense in it. And David says: In keeping them there is great gain – more even than the desire. For to me and to the wise who desire them there is still further in the observance of them great reward, because Thou dost deal bountifully with those who observe the commandments both in this world and in the world to come; but the real reward is for the world to come. Therefore the reward is called עקב רב for as the heel (עקב) is the end of the body, so the reward is the end of work, and man's work is not finished until the day of his death.


###### Radak on Psalms 19:13:1
[Radak on Psalms 19:13:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:13:1)

**שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:**אמת הוא, כי לבי ורצוני אל מצותיך, אבל זה אני מבקש ממך שת**נקני מנסתרות**, כי **שגיאות מי יבין**, כי אין מי שידע ויבין הכל, כי במקומות **ישגה** ויהיה הדבר **נסתר**מעיניו; ועל זה אני מבקש ממך שלא תענישני על **הנסתרות** אלא **תנקני** מהם.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Who can discern his errors? Clear Thou me from hidden faults.** – It is true that my heart and will are directed towards Thy commandments, but this I ask of Thee, that Thou clear me from hidden faults, for his errors who can discern? for there is no one who knows and discerns all, for somewhere or other he errs and the matter is hidden from his eyes; and for this I make request, that Thou punish me not for my hidden faults, but that Thou clear me from them.


###### Radak on Psalms 19:14:1
[Radak on Psalms 19:14:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:14:1)

**גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי** ועוד אני מבקש ממך שאלה גדולה, יותר ממה ששאלתי, שתמנע אותי מן **הזדונות** שלא **ימשלו בי**, ולא יהיה יצרי תוקפי, כי אני אשמור בכל כחי, וגם אתה תסיעני שלא ישלוט בי יצר הרע. כי הקדוש ברוך הוא, מסיע למי שלבו נכון, כמו שאמר לאבימלך (בראשית ב ו) ואחשך ם אנכי אותך מחטו לי. **וזדים** הוא שם ולא תאר; ויהיה זד שם בשקל ראש ועשר (משלי ל ח); יש לאל ידי (בראשית לא כט).

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Keep back Thy servant also from sins of passion; Let them not have dominion over me:** – I seek of Thee further a great request, greater than this I have asked, viz. that Thou hold me back from sins of passion, that they get not the rule over me and that my (evil) nature do not over-power me. For I am on the watch with all my strength, and do Thou assist me lest the evil impulse rule over me. For the Holy One – Blessed be He! – assists him whose heart is fixed, as He says to Abimelech (Gen. 20:6): “and I also withheld thee from sinning against Me.” (The word) זֵדִים is a noun, not an adjective; then זֵד (passion) will be a noun of the form of רֵאשׁ (poverty) in “poverty and riches” (Prov. 30:8) and of אֵל in “It is in the power (אֵל) of my hand” (Gen. 31:29).


###### Radak on Psalms 19:14:2
[Radak on Psalms 19:14:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:14:2)

**אז איתם** כתוב ביו"ד אחר האל"ף, והוא הנח שהוא תמורת הדוש בלא יו"ד, כמו לא ימד (הושע ב א); וכל לבב אנוש ימס (ישעיהו יג ז). ויש בו דרש: כי חשבון היו"ד עשרה, ובעשרת הדברות נתנה התורה, והן תמימותה ושלמותה. אמר: אז **כשתנקני מהשגיאות** ותסיעני שלא ישלטו בי **הזדונות**, אז אהיה תמים ושלם.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**then shall I be perfect:** – איתם (here) is written with yodh after aleph, but quiescent – as it compensates for the daghesh without yodh. Cf. (ימַּד in) “it cannot be measured (ימַּד)” (Hos. 2:1); (ימס in) “and every heart of man shall melt (ימס)” (Is. 13:7). There is in it also a hidden meaning, for the numerical value of yodh is ten, and in the Ten Words was the Law given, and they are its perfection and completeness. He says: then when Thou shalt clear me from my errors and help me so that sins of passion have not control over me, then I shall be perfect and whole.


###### Radak on Psalms 19:14:3
[Radak on Psalms 19:14:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:14:3)

**ונקיתי מפשע רב: הפשע** הוא יותר רע מהזדון, כי הזדון הוא מתאותו בדבר הוא עובר במזיד; אבל **הפשע רב** הוא המורד באדוניו, ויבזה מצותיו, ויעשה העברה, אף על פי שאינו מתאוה אליה. ומי שהוא רגיל **בזדונות** יבא לידי המרד; לפיכך אמר דוד: אם **תנקני מהשגיאות**, ותסיעני על **הזדונות**שלא **ימשלו בי**, אם כן לעולם לא אהיה מזיד: ואם לא אהיה מזיד עוד, בודאי לא אהיה פושע; וזהו שאמר: **ונקיתי מפשע רב.** ו**רב** ענינו: גדול, כי הגדול שבמעשים הרעים ובעברות הוא המרד. ואחר התפללו זה שאל מהאל שיקבל תפלתו.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**Then I shall be clear from great transgression:** – פשׁע (transgression) is worse than זדון (passion); seeing that the sins of passion arise from his appetite in unchastity, he is a transgressor in so far as he acts wilfully; but רב פשע (great transgression) implies one who rebels against his Lord, whose command he despises, and he commits the transgression although he has no actual desire thereto. Also he who is habituated in sins of passion will fall into rebellion; therefore, says David: If Thou wilt clear me from my errors and help me against sins of passion so that they have not dominion over me – if so, I shall never be a wilful sinner; and if I am no longer a wilful sinner, surely I shall not be a transgressor (פושׁע); and this is what (he means when) he says: Then I shall be clear from great transgression. And the meaning of רב here is “great,” for the greatest of evil deeds and transgressions is rebellion. And after he has made this the subject of his prayer, he asks God to receive his prayer.


###### Radak on Psalms 19:15:1
[Radak on Psalms 19:15:1](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:15:1)

**יהיו לרצון אמרי פי** מה שאמרתי **לפניך** ב**פי**;

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**May the words of my mouth be acceptable:** – i.e. what I say before Thee with my mouth,


###### Radak on Psalms 19:15:2
[Radak on Psalms 19:15:2](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:15:2)

**והגיון לבי לפניך** ומה שלא אמרתי ב**פי**, אלא חשבתי **בלבי**, והמחשבה הוא **הגיון הלב**, גם כן **יהיו לרצון.** כי דברים רבים יחשוב אדם בלבו ולא יכין לדבר כן בשפתיו, לפיכך אמר דוד (תהלים נא יז): יי' שפתי תפתח; ואמר שלמה (משלי טז א): ומיי' מענה לשון.

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**and the meditation of my heart in Thy sight:** – And what I do not say with my mouth, but think in my heart and thought is the meditation of the heart – even so, let them be acceptable. For man thinks in his heart many things which he cannot frame to speak thus with his lips, therefore David says (Ps. 51:17): “O Lord, open Thou my lips”; and Solomon says (Prov. 16:1): “but the answer of the tongue is from the Lord.”


###### Radak on Psalms 19:15:3
[Radak on Psalms 19:15:3](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:15:3)

**יהוה צורי** חזקי, שבו אבטח בשאלותי

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**O Lord, my Rock:** – i.e. my Strength, in whom I put my trust in my requests,


###### Radak on Psalms 19:15:4
[Radak on Psalms 19:15:4](https://torahapp.org/share/book/Radak%20on%20Psalms/r/19:15:4)

**וגאלי:** מהשגיאות והזדונות:

**R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919:**
**and my Redeemer:** – from errors and sins of passion.